פתיחת הבר מסעדה נמל ירושלים הביאה לעיר את להקת אבטיפוס, הזדמנות מצויינת לשאול אותם על סקס סמים ורוקנרול, המוזיקה הישראלית החדשה ואיך פתאום עלה השם של סילבן שלום בהופעה
נמל ירושלים הוא בר-מסעדה חדש שנפתח בעיר. הנמל הוא בית לתערוכות אומנים, סרטים, דיג'יים, מנות שף מיוחדות וגולת הכותרת: הופעות חיות. השבוע ביקרנו בהופעה של להקת אבטיפוס, חווינו קצת רוק ישראלי אותנטי ונשארנו לשיחה צפופה עם חברי הלהקה על פוליטיקה סמים ורוקנרול.
כיף שהגעתם לירושלים. איך זה להגיע לכאן בתקופה כזו שכולם בורחים או נמנעים מלהגיע?
אמיר בן דויד: "אנחנו לא מרגישים את זה, לא חשבנו על זה בכלל, עלינו לפה ופשוט באנו להופיע"
אייל שכטר: "זה לא מרתיע אותנו. הייתה תקופה כזאת בתל אביב, לפני המון שנים. אנשים פחדו לצאת לרחובות. אנחנו ניצולי פיגועים הרבה יותר גדולים מפיגועי דקירה".
אמיר חותך את אייל באמצע המשפט ומוסיף: "בניגוד לדימוי של התל אביבים מהבועה המנותקת, האמת היא שכתל אביבים עברנו תקופות רציניות מאוד של פיגועים. בתל אביב של לפני 13 שנה התפוצצו אוטובוסים. בסיבובים הקודמים תל אביב חוותה תקופות קשות ביותר"
טל יניב: "האמת שעד שלא שאלת זה לא עלה על דעתנו בכלל"
אמיר: "אנחנו מבחינתו מגיעים בכל מקרה, לא נבטל הופעה בגלל מצב בטחוני"
טוב, אז בוא נעזוב קצת את ירושלים. דברים שמעניינים לשאול להקת רוק… אמ… סקס סמים ורוקנרול?
אייל מבהיר בחצי חיוך: "האמת שזה כבר קצת מעייף. הסקס לא, זה סבבה. אבל הסמים, כבר אי אפשר לסחוב כמו פעם."
מה אתם חושבים על הסצנה היום בארץ?
טל: "אני מאזין קבוע לתוכנית ב88FM שנקראת חי בערב. כל יום מתארח שם אומן אחר, חדש. יש כאן התפרצות אדירה של מוסיקה מהמון סגנונות, בעברית ואנגלית, כל הזמן קורה כאן משהו. זו פריצה אדירה מבחינת היצע וכמויות. בעיני זה תענוג. תמיד יש משהו חדש ומגניב. זה משהו שלא היה פעם, מין פרץ יצירתיות שלא ראיתי שנים".
באמת? למה לדעתכם זה ככה?
אמיר בן דוד: "אני חושב שהרבה יותר קל לעשות מוסיקה מפעם. מהבחינה הטכנית, הרבה יותר קל להקליט. גם היכולת למצוא מוסיקאים אחרים ולהתחבר, הרבה יותר קלה, זה מאפשר את פרץ היצירתיות הזה. "
טל יניב: "וגם הדרכים להגיע לקהל. יוטיוב וכדומה, כבר לא צריך לעבור דרך חברות תקליטים ורדיו".
שזה שונה לגמרי מהדרך שאתם עברתם.
אמיר: "כן היינו גם שם וגם פה, עכשיו אנחנו עוברים את הדרך הזו. למשל הדור שאחרינו, הרבה יותר מחוברים לעולם. בתקופה שלנו זה היה מעט מאוד. הייתי בפסטיבל פרימוורה האחרון בברצלונה, היו שם ארבע להקות ישראליות שהופיעו. הסצנה הישראלית היום מאוד מחוברת לעולם"
אבל זה נהיה גם קצת מוסיקה שהיא יותר מידי גלובאלית לא? אולי איבדנו קצת את הטעם הישראלי?
אמיר: "אני לא חושב. כששומעים להקות כמו הקולקטיב, יש את הישראליות שם."
אייל: "גם ישראל נורא השתנתה בעשר השנים האחרונות משפיע על התרבות, על המוסיקה. מה שהיה נחשב למוסיקה ישראלית פרופר, פשוט הולך ונעלם. יש גוונים אחרים, השיחה התרבותית היא אחרת, אז גם הטקסט אחר."
מה הכוונה?
אייל ":כל הטקסטים היו פעמים תמימים נורא. היום זה כבר לא ככה כי התקופה כבר לא תמימה וכבר לא חמוד כאן. זה לא "מתוק התפוח" והגבעטרון. התקופה כבר לא חמודה, לא טוב כאן."
אמיר: "כן, הנה פתחנו עם הנושאים האלה את הריאיון הרי"
המוסיקה משתנה יחד עם האווירה החברתית, אתה אומר.
אייל : "כן הכל נכנס לתוך המוסיקה"
אז אם כבר מדברים על המצב הפוליטי-חברתי ומוסיקה, הקדשתם את השיר "בוקר טוב עולם" לסילבן במהלך ההופעה.
אמיר: "כן הרבה פעמים שאלו אותנו לגבי השיר הזה. עכשיו אחרי הקישור שעשינו זה כבר הרבה יותר ברור לא? " הוא צוחק.
אייל "כשמקדישים את זה לסילבן ושומעים את השיר פתאום זה כבר לא קשה להבין על מה מדובר"
האמת שקראתי איפשהו על זה שהשיר הוא על אונס עוד לפני ההקדשה שעשיתם היום. ובכל זאת, זה עדיין שיר ממש לא ברור. ברבורים, אבטיח שלבש טיפות, תגידו את האמת, הייתם מסטולים כשיצרתם אותו?
אייל "בוא נגיד שהרבה שנים היינו מסטולים. תקופה ארוכה. אז סיכוי גדול שכן"
טל מוסיף :"אני לא רוצה להגיד לך על מה היינו בבואי ונברח מחוץ לזמן…"
למה חשוב לכם להביא תכנים כאלה כנגד הטרדה מינית או אונס?
אמיר "אף אחד מאיתנו לא חושב שזה לגיטימי להניח יד על אישה לא בהסכמתה. באופן כללי אנחנו בעד לגנות מעשים כאלה. מוסיקה היא מקום להביע הכל. אנחנו כותבים על מה שמעניין אותנו, וחלק מהעניין זה גם מסרים חברתיים."
טל: "מוסיקה זה המשך של הפוליטיקה בדרכים אחרות, יש כאלה שבוחרים ללכת למלחמה אנחנו מעדיפים לעשות מוסיקה."
"אבל אנחנו לא להקת מחאה", לאייל שכטר חשוב להוסיף, ואמיר מדגיש, "אנחנו לא להקת שום דבר, אין מה להגביל את הכתיבה. מפריע לך משהו מהבית, תכתוב על הבית. רוצה להביע משהו שקשור בחוץ, אז תכתוב על החוץ. אנחנו כותבים על הכל"
