פסטיבל השירה מטולה, אחד מאירועי הספרות החשובים והוותיקים בישראל, יציין השנה 29 שנים להיווסדו ויתקיים זו השנה הנוספת בירושלים, בין התאריכים 25–27 באוגוסט 2026. הפסטיבל, שנולד במושבה מטולה, ממשיך להתארח בבירה בתקווה לשוב בשנה הבאה לביתו הטבעי בגליל – דווקא בשנת ה־130 להיווסדה של מטולה.
מאחורי הפסטיבל עומד בית הקונפדרציה בירושלים, בניהולו של אפי בניה, שהפך לאורך השנים את האירוע למסורת תרבותית מרכזית המפגישה בין בכירי המשוררים, הסופרים וחוקרי הספרות בישראל לבין קהל רחב של אוהבי השירה. את הניהול האמנותי מובילים גם השנה בני ציפר ושירי לב־ארי.
השנה נבחרה שורתו האלמותית של המשורר אמיר גלבע – "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת" – לשמש כמוטו של הפסטיבל. הבחירה אינה מקרית: היא מבטאת את החיבור בין זיכרון, זהות, תקווה וחוסן, נושאים שילוו את שלושת ימי האירועים ויעמדו בלב השיחות, ההקראות והמופעים.
לדברי אפי בניה, מנכ"ל בית הקונפדרציה ומנהל הפסטיבל, עצם קיומו של האירוע גם השנה הוא הישג תרבותי חשוב. "הקהל הרב המגיע לירושלים לרגל הפסטיבל מוכיח את אהבתו לשירה ואת רצונו להפגין סולידריות וערבות הדדית," הוא אומר. "אני מקווה כי בשנה הבאה נחזור למטולה המשגשגת והפורחת."
גם המנהלים האמנותיים, בני ציפר ושירי לב־ארי, מדגישים כי הפסטיבל מבקש להוכיח שהשירה היא הרבה מעבר לספרות. "היא מקום של מפגש, של הקשבה ושל תקווה, עד היום שבו ישוב הפסטיבל אל ביתו הטבעי במטולה."
מחוות ליוצרים שעיצבו את התרבות העברית
אירוע הפתיחה יוקדש כולו לאמיר גלבע ולמורשתו הספרותית, באמצעות שיחות, הקראות ודיונים ביצירתו ובהשפעתו על השירה העברית.
אירוע הנעילה יעמוד בסימן 120 שנה להולדתו של אלכסנדר פן, במחווה חגיגית בהשתתפות חגית הלפרין, אגי משעול, ריטה קוגן וצור ארליך. את הערב יחתום ירון לונדון בפואמה אקטואלית חדשה שכתב ליצירתו של סן־סאנס "קרנבל החיות", בליווי הפסנתרנים ערן סולקין ועמית גגה.
לאורך שלושת ימי הפסטיבל ייערכו מחוות מיוחדות לשורה ארוכה של יוצרים מרכזיים ובהם ארז ביטון, נאוה סמל, יורם קניוק, דן פגיס, אגי משעול, אהרן שבתאי, ישראל אלירז, יותם ראובני, נסים אלוני, ע. הלל ואוריאל אופק, מאבות ספרות הילדים בישראל, במלאת מאה שנה להולדתו.
מחווה נוספת תוקדש לפסטיבל עצמו וליישובי הצפון, ותעסוק בזיכרון המקום, במלחמה וביכולתה של השירה לשמר קהילה וליצור חיבורים גם בתקופות של משבר.
בינה מלאכותית, מלחמה וזהות ישראלית
לצד אירועי המחווה, הפסטיבל ממשיך לעסוק גם בשאלות הבוערות של ההווה. אחד המושבים המסקרנים יוקדש למפגש שבין בינה מלאכותית ליצירה ספרותית, ויבחן כיצד טכנולוגיות חדשות משנות את עולם הכתיבה, היצירה והספרות.
עוד יתקיימו רבי־שיח בנושאים מגוונים ובהם תפקידה של השירה בימי מלחמה, שירה פוליטית, שירת הימין בישראל, זהות ישראלית, שירה ערבית בישראל, תרגום ספרותי, מקומה של הספרות בחברה הישראלית והמפגש בין שירה דתית וחילונית.
במסגרת הפסטיבל ייערכו גם מפגשים עם הסופרים חיים באר ואיל מגד לרגל ספריהם החדשים, וישי שריד ישוחח על ספרו החדש ועל דמותו של אביו, יוסי שריד.
מיטב היוצרים על במה אחת
רשימת המשתתפים בפסטיבל כוללת השנה כמה מן השמות הבולטים בספרות ובשירה הישראלית: חיים באר, ישי שריד, דרור בורשטיין, אגי משעול, ארז ביטון, אהרן שבתאי, רוני סומק, דן מירון, אריאל הירשפלד, רות קרטון־בלום, סמי שלום שטרית, איל מגד, לצד דור צעיר של משוררות ומשוררים ובהם ילי שנר, אדם רצון, לי ממן, ערן צלגוב, גלעד כהנא ורבים נוספים.
גם המוזיקה תמשיך להיות חלק בלתי נפרד מחוויית הפסטיבל, עם הופעות של ישראל ברייט, הדרה לוין ארדי, ויקטוריה חנה, עדי פורטי, יוסי פיין, יאיר דלאל, איתי בן־נון, ג'ו טיילור ואמנים נוספים.
אחת האורחות הבולטות השנה היא רבקה מיכאלי, שתשתתף בשני אירועים מרכזיים: מחווה לנסים אלוני, שבה תשתף זיכרונות מעבודתה עמו ותבצע קטעים ממחזותיו, וכן קריאה מתוך תרגומו החדש של נתן וסרמן לאפוס המסופוטמי "עלילות גילגמש".
כמעט שלושה עשורים אחרי שנולד במטולה, ממשיך הפסטיבל להוכיח כי השירה אינה רק אמנות של מילים, אלא גם מרחב של שיחה, של זיכרון ושל תקווה. כל עוד הדרך לצפון עדיין לא הושלמה, ירושלים משמשת לו בית זמני – כזה שמאפשר לשירה להמשיך להדהד, לחבר בין אנשים ולהזכיר שגם בזמנים מורכבים, לתרבות יש כוח לאחד ולהעניק אופק.
