רחם של אבן, צליל של שקט: המסע המיסטי של אהוד בנאי ורונן תנחום במעמקי האדמה

רשות הטבע והגנים השיקה את תערוכת הווידאו-ארט השנתית במערות הפעמון בבית גוברין. בנקודת המפגש בין הטכנולוגיה הוויזואלית של רונן תנחום לשיריו של אהוד בנאי, נולד פרויקט "הצליל השמיני" – שגרם ליוצר המוערך לבצע לראשונה בקולו את "עטוף ברחמים" ולחזור לרגע המזוקק שבו ראה את בתו הבכורה באולטרה-סאונד. מסע בעקבות תודעה קדומה, שכחה והיזכרות.

איתן אלחדז ברק

יש משהו במערות קדומות שמקלף מאיתנו את שכבות הזמן. כשאדם פוסע אל תוך החשיכה המוארת של מערות הפעמון בגן הלאומי בית גוברין, שאון העולם החיצון נותר מאחור, ומתחלף בתדר אחר לגמרי. זה בדיוק המרחב שבו רשות הטבע והגנים בחרה להשיק את "הצליל השמיני" – תערוכת וידאו-ארט יוצאת דופן שמסתמנת כאחת מחוויות התרבות המהפנטות של השנה.

התערוכה, פרי שיתוף פעולה ייחודי בין המוזיקאי והיוצר אהוד בנאי לאמן הווידאו-ארט רונן תנחום, מציעה למבקרים חוויה שונה לחלוטין מזו שהוצגה במקום בשנים עברו. היא משלבת מוזיקה, טקסט ועבודת וידאו שנוצרה במיוחד עבור החלל האקוסטי המורכב, ולוקחת את המבקרים למסע רב-חושי בן 40 דקות אל תוך מעמקי "רחם האדמה".

מה שנמצא מעבר למעגל שבעת הימים

בקוסמולוגיה ובמסורות עתיקות, תהליך ההיריון מתואר כזמן שבו העובר לומד את כל סודות היקום – אך ברגע הלידה, בבת אחת, הכל נשכח ממנו. מאותו הרגע, כל מפגש, חלום או התבוננות בעולם הופכים לחלק ממסע ארוך של היזכרות. "הצליל השמיני" מבקשת לגעת בדיוק בתודעה הקדומה הזו, באמצעות תדר שאוזן האדם אינה מסוגלת לשמוע פיזית, המסמל את קול הדממה הדקה.

פסקול היצירה מורכב משיריו המוכרים של בנאי, רובם בעיבודים חדשים שהוקלטו במיוחד עבור התערוכה. גולת הכותרת היא ביצוע מרגש וראשוני של בנאי לשיר "עטוף ברחמים", קלאסיקה שכתב במקור לריטה, ושעד היום לא זכתה לביצוע פומבי בקולו שלו.

דברים שנשא בפתח השקת התערוכה, שיתף בנאי בחיבור המיסטי והאישי שהוביל ללידת הפרויקט:

"בביקור הראשון שלי במערה הייתה לי תחושה של מעבר לממד שונה, כמו כניסה אל רחם ענק. הגמרא מספרת שלעובר ברחם אמו יש את התודעה הגבוהה ביותר. חשבתי על זה שאנשים כמו אליהו הנביא ורבי שמעון בר יוחאי חוו חוויות מיסטיות גבוהות דווקא במערה.

ומכאן עלה הרעיון ליצור סיפור מסע, בדיבור, בצליל ובמראה, על מעברים: מהיריון ללידה, ממציאות לחלום, מהחיים אל מה שמעבר להם, ממעגל של שבעה ימים ושבעה צלילים אל היום השמיני, ואל הצליל השמיני."

בנאי הוסיף וחשף את הרגע האינטימי שבו נבט השיר האייקוני, שנים רבות לפני שהפך לנכס צאן ברזל במוזיקה הישראלית:

"זה טקסט שכתבתי בעצם אחרי שאשתי ואני היינו בהיריון, והלכנו לעשות בדיקת אולטרה סאונד בהיריון הראשון שלנו. ואני ראיתי את העובר, העוברית שלנו, כן, מרים חווה, ברחם של אודליה. כשחזרתי הביתה כתבתי שיר ששואב השראה מהמדרש שלמדתי כמה שנים קודם לכן, על מה שמסופר במסכת נידה על העובר ברחם אמו שרואה מקצה העולם ועד קצהו. כתבתי לו שיר שנקרא 'אולטרה סאונד'. ואולטרה סאונד, מה זה? זה צליל-על, הצליל שמעל הצליל. וזה גם מה שאמר רונן – שזה הצליל השמיני."

המסע המוזיקלי שהרכיב בנאי למערה נע על ציר קולקטיבי ואישי כאחד:

"היה לי ברור שהמעגל של מה שאני הולך לעשות למערה יתחיל ב'עטוף ברחמים', כשהעובר ברחם אמו, והוא יסתיים בצליל של השקט. או כמו שאומרים בבודהיזם: הצליל של היד האחת. שקט. ובתוך המרחב הזה שנפתח בין 'עטוף ברחמים' ל'דממה דקה', הכנסנו בעצם מסע של היריון, לידה, משפחה וחלום."

תרגום ויזואלי למילים: החיבור הטבעי

בעוד קולו ושיריו של בנאי מהווים את הלב האנושי והפואטי של המסע, אמן הווידאו-ארט רונן תנחום העניק לו גוף חזותי מהפנט. בשיחה קצרה שערכנו עמו במהלך ערב ההשקה החגיגי, סיפר תנחום על מאחורי הקלעים של היצירה ועל הדינמיקה המיוחדת עם בנאי.

"תהליך העבודה עם אהוד היה פשוט מדהים", משתף תנחום בהתרגשות. "הכל התחיל למעשה עוד לפני שהייתי במערה או שמעתי את המוזיקה, ברגע שקיבלתי את הטקסטים שאהוד כתב. המילים שלו מיד דיברו אליי, והרגשתי דרכן שער לזיכרון ילדות, לזמן פנימי ולממד רוחני. הרעיון של התערוכה נולד מתוך הסיפורים הללו, ואני תרגמתי אותם ויזואלית לעמדה שלי – לדרך שבה אני בוחר לספר את המסע הזה."

תנחום מדגיש כי המפגש הפיזי עם החלל רק חיזק את מה שהרגישו על הנייר: "החיבור בינינו היה מאוד טבעי. כשהגענו לכאן, אל תוך מערת הפעמון, פשוט ראינו את זה מתרחש לנגד עינינו. היה לי ברור שהעבודה צריכה להתמסר לחלוטין לטבע ולאורגניות של המקום. המערה לא הרגישה כמו רקע או מסך אלא כמו מקום חי, עם קצב חומר ונשימה משלו. אני רוצה להודות מקרב לב לאהוד ולצוות המדהים שלו. זו הייתה חוויה נפלאה לעבוד איתם בשביל לייצר את עולם הדימויים שנותן חיים חזותיים למוזיקה ולטקסטים האלה."

כשהטבע והמכונה לומדים להקשיב

כדי להשיג את אותה התמסרות לאורגניות של החלל עליה מדבר תנחום, הוא רתם טכנולוגיה מתקדמת: מערכת חזותית מבוססת בינה מלאכותית. המערכת תוכנתה כך שלא תשתלט על קירות האבן העתיקים, אלא תלמד להקשיב למקום ותיטמע בו דרך אור, דימוי ותנועה.

הדימויים המופשטים המוקרנים על גבי מערות הפעמון מתחקים אחר תהליך התהוותו של הזיכרון – הם הופכים בהדרגה לתמונות בהירות, ולאחר מכן מתפוגגים ונעלמים, בדיוק כמו זיכרון שמנסה לעלות מתוך השכחה. מתוך המפגש הזה נולדה יצירה רציפה של 40 דקות, המהווה גשר בין טבע, זיכרון ומכונה, שבה כל מקרן מחזיק נקודת מבט אחרת וכל המערה כולה הופכת לגוף אחד משתנה.

כדי להשלים את חוויית התרבות והטבע, המבקרים מוזמנים להזמין מראש מארזי פיקניק ויין (זוגיים או משפחתיים), לאסוף אותם עם הגעתם לגן הלאומי, וליהנות מערב נעים של קולינריה בלב הטבע, באזור הפיקניק המואר והפסטורלי הסמוך למערות.

"הצליל השמיני" היא התערוכה השביעית במספר המוצגת במערות הפעמון מאז הפיכתן לחלל תצוגה ייחודי לאמנות עכשווית, ונראה שהשנה – החיבור בין הזיכרון האנושי הקדום לבין הזיכרון של האדמה מצליח לגעת במקום העמוק ביותר בלב. כפי שסיכם זאת בנאי על הבמה: "אני מקווה שאתם תיהנו מהמסע הזה שעברנו כאן ביחד, אנחנו מאוד נהנינו מהעשייה שלו".

התערוכה "הצליל השמיני" מוצגת בשעות הערב בגן הלאומי בית גוברין. יש לתאם ביקור ולהזמין מארזים מראש באתר רשות הטבע והגנים.