"יש לא מעט מחלוקות בטוויטר," כתב העיתונאי יהודה שלזינגר בחשבון הטוויטר שלו, "אבל על דבר אחד יש קונצנזוס מלא: סעודת פורים *חלבית* לא נחשבת סעודת פורים. נכון?" שאל. מיד עניתי שטעות בידיו. יום קודם המשתה של "שוקריה" הייתי מסכימה עם שלזינגר- בסוף, חובבת בשר אנוכי, אבל מכיוון שזכיתי לאחת הארוחות החלביות הטעימות בחיי, נאלצתי להודות שהוא פשוט טועה.

"שוקרייה" הוא "בית לתרבות קולינרית". כך מגדירים אותו אודיה ואברהם פרייזן- בני זוג במציאות וכיום גם בעסק המשותף. לירושלמים העממיים, המונח "בית לתרבות קולינרית" יישמע אליטיסטי מדיי, אבל מרגע שמתיישבים לאכול אצל הזוג המקסים הזה, מבינים שהם הכי ירושלמים ואותנטיים שיש.

"שוקרייה זו הגשמת חלום משותף שלי ושל אודיה", מספר השף אברהם פרייזן, "אנחנו הרבה שנים בתחום, אבל מאחורי הקלעים, עשינו מטבחים וסרוויסים קשוחים במקומות הכי נחשקים בירושלים, והגיע הרגע  שהרגשנו שאנחנו חייבים לשבור את המחיצה, להביא את עצמנו ואת האוכל שלנו בלי פילטרים ובלי מתווכים. פתחנו מקום שהוא בעצם בית בו נוכל לראות כל אורח לייצר שיח ולמידה ולהעניק חוויה אחרת של אירוח וקולינריה".

ואכן "שוקרייה" לא פתוח לקהל הרחב כמסעדה שבה ניתן פשוט להיכנס ולאכול. המקום הוקם בכדי לארח אירועים, ערבי עבודה, סדנאות אפייה ובישול והשבוע, לקראת פורים- גם לארח משתה בן 6 מנות (7 אם סופרים את הקינוח) עמוס בכל טוב.

איך שנכנסנו כיבד את פנינו אנטון, הברמן של המקום, והציע לנו לבחור בין שני קוקטיילים ש"רקח" במיוחד לערב הזה: וודקה עם סירופ ג'ינג'ר וג'ין עם סירופ דובדבן – את שני הסירופים הוא הכין לבדו וכל אחד מהקוקטיילים עשיר בטעמים. בחרנו לטעום את שניהם, אבל הקוקטייל שניצח את הערב היה הוודקה עם הג'ינג'ר שהיה פשוט מדויק ומושלם לערב שכזה. והקוקטיילים לא הפסיקו לזרום במשך כל הערב.

לא הפסיקו לזרום. הקוקטיילים של אנטון.

אודיה, שעל שמה נקרא המקום ("שוקרייה" זה אודיה בערבית), ניגשה אלינו עם כוסית אספרסו עמוסה במרק אגוזי לוז במרקם משגע, עם תפוחי אדמה ובצל מוקרמים בפנים ובצד מוגש בייגלה ירושלמי. מדובר באחת ממנות הפתיחה המוצלחות שטעמתי בחיי. נעימה לחך, עדינה, לא כבדה ולגמרי פותחת את התיאבון. כבר כאן הבנו שאודיה ואברהם הבינו את הקונספט של משתה פורים אמיתי.

מרק אגוזי לוז, תפוחי אדמה ובצל.

המנה השנייה הייתה האהובה עלינו מכל המנות ולו רק בשל הסיפור הירושלמי שהיא סיפרה: סטייק חציל עם נגיעות לימון כבוש ואריסה מעליו, בריוש עם סלט ביצים, לחם מחמצת עם סלט הרינג מעליו ובייגלה ירושלמי עם מסבחה אסלית. במנה הזו הושקעה הרבה מחשבה והיא תמצית החברה הירושלמית במיטבה בצלחת אחת: קצת שוק, קצת מאה שערים, קצת אנגלו סקסיים וקצת העיר העתיקה. עד כתיבת השורות האלה הטעם נותר לי בפה. שוט של ערק ואנחנו ממשיכים.

תערובת ירושלמית.
מסאחן דג מוסר ברוטב יוגורט ועמבה.

המנה השלישית גם הביאה טוויסט מעניין מעולמות קולינריים שונים שעברו התאמה לאוכל הירושלמי: מסאחן עם דג מוסר ברוטב יוגורט ועמבה (יש לי תחושה שהירושלמים שביניכם קוראים ואומרים לעצמם: "אה, ברור"). המסאחן, שבדרך כלל מוגש עם עוף או בשר ופתוח, גולגל כמו לאפה עם המוסר בתוכו. הוא הוגש חם, טרי, נימוך בפה והטעמים פשוט התפוצצו. היוגורט עם העמבה הייתה הברקה והפך את העמבה הדומיננטית לרוטב עדין וטעים.

המנה הרביעית הייתה מעניינת מאוד- שישברק ממולאים בלאבנה ברוטב יוגורט מתובל עם פרח דבש אכיל. המנה הייתה קלילה מאוד ומשביעה. לגמרי יכולה להגיע כמנה בפני עצמה. זוהי המנה השנייה במשתנה שנלקחת מהעולם הערבי והבשרי ועוברת טרנספורמציה ואדפטציה למסעדה החלבית.

שישברק ממולאים בלאבנה.
מלפוף משגע.

המנה החמישית הייתה המיוחדת מכולן. מדובר במנה שמעולם לא טעמתי בשום דרך וקצת היה לי חבל שהיא הגיעה כמנה חמישית, אחרי שכבר היינו ממש מלאים מיתר המנות. מדובר במנה המעידה על גאונות קולינארית בהשראת ה"קרוק מדאם" הצרפתי: מלפוף עם כרוב בכבישת וודקה, סלק ושמיר, עגבניות חתוכות, רוטב עלי דפנה, פלפל לבן, פלפל שחור ומעל כל זה: ביצה עלומה. מדובר בכרוב בלאדי עונתי שנכבש. לגמרי מנת פתיחה נהדרת שאני מקווה שייצא לי לטעום אותה בשנית.

המנה האחרונה למשתה, בטרם יוגשו הקינוחים, הייתה ניוקי ממאה אחוזים תפוחי אדמה, מעורב עם בצל מקורמל וקרם פרש ליד. מדובר במנה מהמטבח הפולני והניוקי נעשו בטאבון במקום. המנה הייתה טעימה מאוד.

ניוקי פולני מתפוחי אדמה ובצל מקורמל.

האמת היא שבשלב הזה כבר לא נשאר לנו מקום לכולם, אבל לקינוחים של אודיה לא יכולנו לומר "לא". אנטון הגיש לנו את הקוקטייל האחרון של הערב- אספרסו מרטיני מדויק שמוגש לצד פאי טופי צנוברים ומאפין מג'הול ייחודי. שני הקינוחים היו לא פחות ממדוייקים ומושלמים -הן במתיקות והן במרקם.

קינוחים מעשי ידיה של אודיה.

בשורה התחתונה- המשתה כבר נסגר, אבל הטעם נשאר. ממליצה מאוד לעקוב אחרי "שוקרייה" לעוד אירועים וסדנאות ובעיקר- חגיגות קולינאריות כאלה מרשימות: https://shukriya.co/

תגובות

להשאיר תגובה