אופטימיות זהירה

על הרוב החרדי במועצה: "עצוב לי, אבל אני מאמינה בציבור הירושלמי", על משה ליאון: "הוא יודע להקשיב. נעשה לו עוול בבחירות", על העתירה שמנעה משכורות מעובדי הבחירות: "צריך לבדוק למה משרד הפנים עיכב את המשכורות רק בירושלים. חבל לי על כל עובד שלא קיבל את כספו". לורה ורטון מדברת על הכל, לא חוסכת את הביקורת מראש העיר הקודם ותתפלאו, היא אופטימית לגבי העתיד.


את הפגישה עם לורה אנחנו מקיימות בחדרה של חברת המועצה בקומה השלישית בבניין 4 של ספרא. כל הקומה חברי מועצה חרדים והיא? כמו מתנחלת, "אני מסרבת להתפנות," היא אומרת בהומור. כנראה שהחבורה ב"דגל התורה" ניסתה ליצור קומה לעצמה ונתקלה בחומה ממרצ ועוד כמה חברי מועצה סרבנים. "עצוב לי על הרכב המועצה, אבל אני מאמינה בציבור הירושלמי. השאלה שלי לגבי החרדים היא לא כמה הם ידאגו לציבור החרדי, כי לרוב הם לא דואגים לציבורים שלהם הם דואגים לג'ובים למקורבים," היא אומרת, "מה שמדאיג בהרכב זה שהם יכולים לסכל דברים שאני רוצה לעשות, זה אומר שהם יכולים לנסות להפסיק מימון של פעילות, נגיד בעבר הקרינו סרטים בקרית יובל בשבת, אם הם ינסו להפסיק את זה, זו בעיה. אני לא מנסה להכניס דיסקוטקים במאה שערים, אבל הם מנסים לכפות את דעתם עליי ולסגור דברים בשכונות שאין להם זכות לסגור".
ובכל זאת נכנסת לקואליציה הזו. זו אמירה.
"אני אופטימית, כי אני חושבת שאני יכולה להיות בפנים, וגם התעוררות יכולה להיות בפנים. משה עושה רושם שהוא רוצה שנעבוד והוא גם רוצה אותנו בפנים כדי לאזן את המצב. הוא הרי לא חרדי וזה שהוא עומד בראש קואליציה עם 17 חרדים לא קל לו, אז אני חושבת שאנחנו עוזרים לו ולכן הוא באמת רוצה לרצות אותנו ולעודד אותנו לפעול".
נראה לך ש'התעוררות' ייכנסו לקואליציה?
"אני מאמינה שכן אבל אני רק רוצה שהם יחליטו. היו כבר צריכים להחליט למחרת הבחירות, להגיד 'אנחנו מבינים את המצב, הפסדנו את ראשות העיר ואנחנו נהיה אופוזיציה לוחמת' וזהו, מכובד, אני מאמינה בזה, אני חושבת שתרמתי הרבה בחשיפה ויצירת דברים שאפשר לעשות מהאופוזיציה. אבל אפשר גם היה להגיד 'הפסדנו, אבל אנחנו רוצים לתרום לעיר ומשה אנחנו איתך נעבוד יחד, נתמוך בך וניקח אחריות על מה שאפשר'. זה כבר יותר משישה שבועות שהם לא החליטו מה הם רוצים וכך הסיכויים שלהם לקבל מה שרוצים קטנים".
בשיחות בינינו חזרת הרבה על רצונך לקבל את תיק הרווחה, מה קרה?
"הבטיחו אותו ל'דגל' וחבל לי, כי יש לי הרבה ניסיון בתחום, זה תחום שקרוב ללבי".
הרבה מהתיקים שחולקו לחברי המועצה מופנים לציבור החרדי.
"חלק מהתיקים הם החלטות מגוחכות שלא היו צריכות להתקבל. כל הנוהל הזה שהתחיל, נדמה לי, תחת ברקת, כמו למשל, יש 'תיק ספורט' ויש 'תיק ספורט חרדי'. גם בתרבות- לא צריכה להיות הפרדה.
רוב חברי המועצה לא עושים שום דבר עם התיק שלהם, באותה מידה זה יכלו להמציא תיק 'עציצים חרדים'. אז הם רוצים איזו כותרת או שם, בסדר, אין שום מימון או תגמול על התיקים. הבעיה מתחילה עם האגפים – הבזבוז מתחיל כשמקימים אגפים נפרדים לחרדים, עקרונית אני מתנגדת לזה".
הסאגה סביב כניסתך לקואליציה. איך את מרגישה עם העזיבה של עמיר סגל? יש צדק בדבריו?
"הוא עושה רעשים ואומר שהוא רוצה להתפטר כבר הרבה זמן. זכותו להתנגד, רק חבל לי שהוא לא נימק את הדברים בצורה יותר ברורה. אני עשיתי מעבר לתקנון הסניף- התקנון של 'מרצ' אומר שהנהלת הסניף קובעת אם נכנסים או לא. מתוך ההנהלה היו 11 נגד שניים. אני, כדי לשתף יותר אנשים, קיימתי ישיבת סניף. הגיעו כארבעים אנשים והם הביעו את דעת,ם מי שרצה לדבר- דיבר, ועל סמך זה ההנהלה קיבלה החלטה. וזה לא רק על פי התקנון, זה מעבר, אז אני שלמה עם זה".
גורם בסיעה אמר שהפסדתם. את מרגישה ככה?
"אני מאמינה שאפשר לעבוד עם ראש העיר הנוכחי ועם הרכב המועצה. אם אני אשתכנע אחרת אני אעשה מה שצריך. לא חתמתי על שום דבר שאני לא מרגישה שלמה איתו."
אם כך, למה 'הבית הפתוח' לא נכנס להסכמים הקואליציוניים?
"יש לנו סעיף מהפכני לגבי הציבור הלהטב"י, הכנסנו סעיף שיכבדו כל אחד".

צילום מולי גולדברג

מה מהפכני בזה, זו חובה לקבל כל אדם באשר הוא אדם, לא?
"אני חושבת שהאמירה הזו היא חשובה, שזה בא מפיו של ראש העיר והצביעו בעד הסעיף כל המועצה, בעיניי זה חשוב. לא קיבלנו בית כי אי אפשר להבטיח בית. אם את מכוונת לבית ללהט"ב זה אומר אחד משניים: או שאת נותנת נכס עירוני ל'בית הפתוח', מה שאסור על פי חוק כי יש ועדת הקצאות, המועצה לא יכולה להחליט כזה דבר, יש תהליך. אופציה שנייה שיתנו להם כסף וגם, בלתי אפשרי.
גם בהסכמים של 'דגל', אם נבחן אותם, הם אמרו שהיחידה למבני דת תהפוך לאגף. בהמשך המשפט כתוב: ללא משמעות כספית. כי אסור בהסכם קואליציוני להתחייב על כסף. אבל, אנחנו נקדם את זה. אני מאמינה שבחמש השנים הקרובות אנחנו גם נצליח. מה שעשינו והשגנו היה טוב, זה לא אידיאלי".
בואי נדבר קצת על משה ליאון. את מרגישה כבר שינוי מראש העיר הקודם?
"אני מכירה את משה כבר חמש שנים. משה, להבדיל מניר, מקשיב. אפשר לנהל איתו שיחה, את יכולה לשאול שאלות ולקבל תשובות. את יכולה לדבר הוא יקשיב והוא יגיב, זה לא קרה עם ניר ברקת, לצערי. בקדנציה הראשונה עוד היו לנו כל מיני תקוות, אחרי חמש שנים ראינו עם מי יש לנו עסק. היה פחות משנה לפני סיום הקדנציה שיצאנו לאופוזיציה ואז חזרנו ואז נתנו לו רשימה ארוכה של דרישות, והוא מילא לפחות חצי, או התחייב לפחות לחצי, וחזרנו. אגב, אחד מהם היה לגבי מתחם ורבורג והוא לא קיים את ההבטחה.
משה מנוסה, לא סתם הוא סגר עניינים שהיו פתוחים הרבה זמן, הוא מכיר אנשים, הוא יודע לעבוד. אני חושבת שלכל אחד צריך לתת הזדמנות ובינתיים מהיכרותי איתו, גם בוועדת ביקורת שישבנו שם יחד, הוא היה מאד ענייני, עשה שיעורי בית. גם כשכולם חשבו שהוא יפסיד ויחזור לגבעתיים הוא נשאר פה, הוא למד, דיברתי עם המון אנשים במינהלים הקהילתיים שהתרשמו לטובה ממנו.
הוא רוצה מאד להצליח בתפקיד הזה ולהבדיל גם מניר וגם מאחרים, הוא לא רואה את התפקיד כמקפצה למקום אחר. הוא בא מהפוליטיקה הארצית לכאן, הוא כבר מבוגר, הוא לא ילד. אני מתרשמת שהוא לוקח את התפקיד מאד ברצינות".
את חושבת שיהיה מצב שהוא יעמוד על רגליים אחוריות מול החרדים בשבילכם?
"אני לא יודעת, זה מוקדם מדיי להגיד כמה הוא יוכל ללכת לקראתנו ואם נשרוד חמש שנים, אבל אנחנו ננסה. ממה שאני מכירה וממה שאני ראיתי וממה שאני יכולה לומר עליו אחרי שבועיים אני חושבת שבאמת מגיעה לו הזדמנות ואני חושבת שנעשה לו עוול בחלק ממסע הבחירות, לתאר אותו כמפלצת, הוא לא מפלצת. אמרו שהוא יהיה בובה של זה וזה, אני חושבת שההפחדות והמסע נגדו היה קצת מלוכלך ומוגזם. אבל גמרנו עם זה, ויכול להיות שיהיו פה דברים איומים ויכול להיות שיש דברים שאני לא יודעת ויכול להיות שבעוד חודש אני אדבר אחרת, אבל על סמך היכרותי איתו ואיך שהוא מתנהל עכשיו, ואיך שהוא מנהל את המשא ומתן אני חושבת שמגיעה לו הזדמנות וצריכים לתת לו לעבוד.
אני לא יכולה לנבא את העתיד אבל אני בינתיים התרשמתי לטובה כשסיכמנו דברים הוא עמד עליהם ונראה לאן להגיע. אני, בכל אופן, אעשה כל מה שאני אוכל מבפנים, גם לקדם את הדברים שאני מאמינה בהם, וגם לנסות להקפיד ולהיות עם עיניים פקוחות כל הזמן".
העיר עוברת מעט משברים, לפחות למראית עין, בעלי העסקים מדווחים על יותר קנסות, עסקים שנסגרים בשבת. את חושבת שיש לך יכולת לעצור מהלכים נגד חילונים בעיר? לעצור הגירה שלילית?
"אני כל הזמן בודקת מה קורה. אני רק אזכיר שמי שנתן קנסות וניסה לסגור את המרכולים היה ניר ברקת עם גיבוי של הקואליציה שלו. כל כבר מזמן היו ניסיונות לסגור כל מיני מקומות וגם היו מאבקים סביב מקומות אחרים, דיונים על שעות הפעילות, זה לא דבר חדש. אני אישית אעשה כל מה שאפשר לדאוג שנפתח את העיר גם לבליינים וגם לתיירים וכל מי שרוצה. בענייני השבת דעתי די ברורה וגם תמכתי במרכולים. החוק די ברור בנוגע לפתיחת מקומות בילוי שזה בתי קולנוע ומסעדות. אגב, על פי דו"ח של מנכ"ל העירייה, שיצא לא מזמן, יש עלייה, לא גדולה, של מספר המקומות שפתוחים בשבת ואני מניחה שזה ימשיך לקרות.
כמו שיש יותר תושבים ויש יותר בתי כנסת אז יש גם יותר מסעדות ויותר מקומות בילוי. אומנם הציבור החרדי מביא לנו יותר ילדים מאשר הציבור החילוני, אבל מספר העוזבים מקרב החרדים הוא מעל שיעורם בקרב האוכלוסייה, אז כמו שהציבור החילוני גדל אז מספר המסעדות ובתי הקולנוע הפתוחים בשבת יגדל. זה טבעי. זו לא הפרה של סטטוס קוו.
לגבי עסקים, אני לא ציפיתי, לא היה וכנראה לא יהיו קניונים פתוחים בשבת, ואני גם לא בעד. אולי לא עסקים גדולים, אבל מקומות בילוי וחנויות נוחות 24/7 צריכים להיות פתוחים, כל עוד הם קטנים ופתוחים באזורים שאפשר.
אני גם הצעתי פתרון בנושא, ואני כבר דיברתי על זה עם משה. אחת מהבעיות הרבות שהיו עם ההחלטה של ניר, שוב, בגיבוי הקואליציה שלו, הייתה המפה שהם שירטטו. הם קראו למרכז העיר "מקום מעבר לדתיים למקומות הקדושים". זה מגוחך, מי שמכיר קצת גיאוגרפיה יודע איפה יש שכונות חרדיות ואיפה הכותל וזה לא מפריע לאף אחד אם ברחוב שלומציון תהיה חנות פתוחה, אז אני חושבת שצריך לשרטט את המפה מחדש.
אגב, יש עוד עניין שעומד להשתנות, על פי הפרסומים של משרד התחבורה, יהיו מוניות שירות בשבת. בשנות ה80, כשבאתי לירושלים, פעלו מוניות שירות ומתישהו החליטו להפסיק אותן. עכשיו החליטו להחזיר אותן, זו החלטה של משרד התחבורה.
אני אופטימית במובן הזה. יש כל מיני סימנים חיוביים- הגידול במספר העסקים, מקומות הבילוי והמסעדות שפתוחים בשבת, יש גידול בתיירות ועכשיו התכנית של משרד התחבורה להפעיל מוניות שירות בשבת. אני גם רואה שהציבור הירושלמי קם ויודע להתארגן , דוגמא לכך הם הפאבים הירושלמים שנפתחו- פאב המפלצת, הפאב בבית הכרם וגם רוצים לפתוח בארמון הנציב".
מה יהיה עם ורבורג, לדעתך?
"לי חבל מאד שחמש שנים כל הקדנציה הקודמת עד לרגע האחרון לא קידמו את העניין. אנחנו, מרצ, יצאנו ב2011 לאופוזיציה, וכשחזרנו אחד מהדברים שברקת הבטיח זה שהוא יקדם את העניין של וורבורג. הייתה תכנית שקידמו אותה עם התושבים, היו דיונים על מה יהיה שם, המון פעילות עד סוף הקדנציה. קדנציה שלמה לא ניר ולא 'התעוררות' ולא אף אחד בתוך הקואליציה קידם את זה. אני העליתי את זה כמה פעמים".
זה היה אמור להיות הבייבי של 'התעוררות'.
כן, והם לא עשו כלום עד החצי שנה האחרונה, ואני חושבת שזה פספוס גדול כי היו להם חמש שנים שיכלו, כי ניר כבר התחייב, והוא (עופר ברקוביץ, מ.ש) היה נציג בוועדה המחוזית. אני לא יודעת מה יהיה, אבל זה ממש פספוס גדול כי בחמש שנים אפשר היה כבר לבנות שם".
בואי נדבר על העתירה על ספירת הקולות. לא בזבוז של חודשיים בתשלומי משכורות על מאבק שהיה חסר סיכוי מראש?
"דבר ראשון, זה ממש לא היה חסר סיכוי, ולדעתי עוד יכול להיות שהיה סיכוי שלא הגענו אליו. דבר ראשון, לגבי הכסף, אני אישית לא ידעתי שהעתירה תעצור את המשכורת. חביליו שאל אותי מה דעתי על עתירה, אמרתי 'בבקשה, זה יעזור גם לנו', כי אנחנו רצינו להביא את הדבר לדיון. משרד הפנים עיכב את הדיון בבית משפט, וגם עצר את הכסף. אגב, גם אנשים ממרצ, כמובן, לא קיבלו את הכסף.
דבר שני, אין קישור לבסיס בין הדברים. בכל הארץ היו ועוד יש עתירות ולא עצרו את הכסף, גם בתל אביב. העתירה שלנו, בין היתר, התייחסה גם למשרד הפנים, כי חודש ימים הם לא נתנו לנו את החומר וגם עיכבו את המשכורות, אז היינו במצב בלתי אפשרי".
ובכל הארץ לא עיכבו משכורות, רק בירושלים? למה?
"לא יודעת, את צריכה לשאול את אריה דרעי למה, אבל ההחלטה היא לגבי ירושלים בלבד. בתל אביב היה, לפחות עד לפני שבוע, גם הליך דומה ויש מקומות אחרים בארץ שהיו עתירות ולא עצרו את הכסף . אמרתי את זה בכל הזדמנות, נורא חבל לי על כל עובד שלא קיבל את כספו".
למה את לא רצה לראשות העיר, את לא מאמינה בכוח של מרצ פה?
"אני חושבת שלצערי העיר לא מוכנה לזה, היא לא תבחר באישה. בנוסף, אני חושבת שצריכים להיות מועמדים אחרים, ריאליים יותר. באיזשהו שלב מתמודדים צריכים להבין שחוץ מזה שזה מביא הרבה תשומת לב תקשורתית הם צריכים להיות מעשיים".
עכשיו בחירות ארציות, איך את עם תמר זנדברג? אתן בקשר טוב?
"אנחנו בקשר, אך אני יותר קרובה לאילן גילאון. הוא גם עזר לי כל הזמן והוא אדם מקסים".
סך הכל את נשמעת אופטימית לגבי ירושלים. אני כמעט מאמינה לך.
"אני חושבת שנורא חשוב לשמור על תקווה, למרות התמונות השחורות שמנסים לצייר פה. כן, הרכב המועצה הוא מאוד מאכזב, אבל יש אנשים מדהימים בעיר הזו. הם מרימים דברים שהופכים להיות תקדימים ארציים, אם זה הפאבים, אם זאת פעילות של נשים, חיבורים בין נשים, אם זה הרצף האדיר של פעילות, גם בענייני דת. יש גם שיפורים אפילו במזרח ירושלים. אני כל הזמן דאגתי לכך. יש תכנית למרכז מסחרי במרכז עיסאוויה, יש ויכוח קל על איפה זה בדיוק יהיה, אבל אנחנו כל הזמן דאגנו ונדאג למזרח העיר, גם לחלוקה צודקת של המשאבים כי הם משלמים ארנונה , בניגוד לאגדות שמספרים.
אני גם מעודדת מהעלייה בתיירות. גם חילונים, למרות הכל, לא עוזבים בהמוניהם. אני חושבת שכל המוסדות להשכלה הגבוהה פה מצוינים- האוניברסיטה העברית היא מוסד מדהים ברמה בינלאומית, יש גם עוד כל מיני מכללות שקמו פה בשנים האחרונות אני חושבת שזה נהדר. אז, אני חושבת שיש הרבה במה להתגאות".

תגובות

להשאיר תגובה

1 + 4 =