ביקור בתערוכת היין השנתית השבוע גילה לנו תעשיית בועטת שרבים מיקביה פזורים באזור ירושלים והסביבה
זר לו היה נכנס לתערוכת האלכוהול השנתית, סומלייה 2016 שהפציעה השבוע בהיכל התרבות בתל אביב היה משוכנע שיש למדינת ישראל תעשיית יין, איך נאמר די משונה. הדבר הראשון שאתה שם אליו לב הוא העושר הבלתי נתפס של יקבים מהתנחלויות שונות וממקומות שונים לא ממש מוכרים מעבר לקו הירוק. הדבר השני ששמנו לב אליו הוא הכמות הגדולה של יקבים כשרים ובהתאמה לכך של צעירים דתיים שהפכו את אמנות ייצור היין לדרך חיים. חייבים לומר, היכל התצוגה של היקבים מוזר משהו, מדובר בכמות מפלסים רבה וניסיון ללכת בתלם בתערוכה נידון מראש לכישלון, כלומר כישלון ידוע מראש כמחויבות למילוי כוס היין אותה מקבלים בכניסה ואליה נמזגים בזה אחר זה יינות ממיטב הבציר הישראלי.
אחד היינות הטובים יותר שטעמנו היה של יקבי גבעות שיטה ושמו מחול הכרמים, אז נכון שלא פתחנו במחול סוער אבל בהחלט טעם היין היה מעולה, משם המשכנו ליבואן גראפות בשם גראפס (שם מקורי) שהציע לנו לפתוח את הבוקר בקוקטייל ג'ין אנד טוניק, הלאה ליקבי גוש עציון הנהדרים ולמגה יקבים (במובנים ישראלים, כן) של בנימינה ויקבי רמת הגולן. גם מקומה של היבואנית הוותיקה החברה הסקוטית לא נפקד כאן. כדי להירגע מעט מסערת היינות סידרו מארגני התערוכה דוכנים של עינוג החך. אז קפה לא בטוח שיעזור (כלומר רק אם מישהו באמת נתקף בהאנגאובר קטלני) אבל דוכני הגבינות היו לעזר רב. טעמנו את אלו של משק יעקובס והתענגנו על כל חריץ גבינה. הספקנו עוד לעבור דרך יקבי הרי הגליל שהחלו לייצר ברזי יין, ממש כמו ברזי בירה. בשלב ראשון הם מכוונים לקהל המסעדות ובשלב יותר מאוחר גם לצרכנים הפרטיים, המחיר כפי שמספרים לנו שם, יהיה כ20 שקל לכוס. משכנו לשאטו גולן שם טעמנו בלנד חביב שמורכב בין השאר מ97 אחוז סוביניון. ואז הגענו לאחת מגולות הכותרת, יקב יתיר.
יקב יתיר נבנה למרגלות המצודה בתל ערד היהודאית, מרחק 10 דקות מהכרמים הממוקמים ביער יתיר. היקב הקטן והאיכותי הוקם בשנת 2000, כמיזם משותף של כורמי האזור ואגודת הכורמים, שגילו את הפוטנציאל יוצא הדופן הטמון בחבל יתיר. כיום מייצר היקב הדרומי שבלב המדבר כ-150,000 בקבוקים, ועם השנים הפך לסמל האזור, לאחר שיינותיו, שזוכים כל שנה בקביעות בציונים, תשבחות ומדליות, הוכתרו בשנים האחרונות מהטובים ביותר ביינות ישראל, על-ידי מבקרים מהארץ ומחוצה לה.
יקב יתיר הציב לעצמו כמטרה להדגיש את הייחודיות האזורית ביינותיו – אותו אופי 'יתירי' שעליו גאוותם של אנשי היקב, שנובע מכרמים הנטועים בגובה רב, ומאקלים ספר מדברי יבש וקר בלילה, שיוצר אזור גידול (טרואר) מאוד מיוחד, אופייני לספר המדבר הגבוה.
ניסינו ללכת בקו ישר אל היציאה, לא ממש הצלחנו, אבל כן גילינו תעשיית יין ישראלית שוקקת חיים ובעיקר יקבים רבים ופועמים מאזור ירושלים ויהודה.
