"את שמת לב שבפלייליסט שלך יש רק גברים?" שאל אותי בן זוגי בשעה שניקינו את הדירה. שמתי יו-טיוב ברקע, כיאה למוסיקת "ניקיון" של ימי שישי ולחצתי "עומר אדם". סתם כי היה לי בא. ואז זה עבר לעומר אדם וישי ריבו. ישי ריבו וחנן בן ארי. ישי ריבו ואמיר דדון. אמיר דדון ושולי רנד. טוב, אתם מבינים לאן זה הולך.
השירים האלה יצאו לאחרונה, אז נכנסתי להאזין להם. יו-טיוב קלט אותם כמועדפים שלי. "הוא" במקרה שכח את השיר המצוין של דיקלה, שהאזנתי לו עשרות פעמים- "שבועיים", או את התקופה שעדן בן זקן התנגנה לי ברצף עם שלושה שירים אהובים במיוחד, במשך כמעט שלושה חודשים.
לא שאני צריכה להצטדק בפני מישהו, אבל ברגע שתשומת לבי הופנתה לכך, התחלתי להבין מדוע גברים בלבד נמצאים בעשיריה הראשונה של גלגלצ, ומדוע זמר השנה של כאן גימל הוא אייל גולן. השירים האלה עולים בצורה אוטומטית בכל פעם שאני לוחצת על איזה שיר חדש של בניה ברבי או אליעד. יותר מזה, גם כשאני שמה את השיר האהוב עליי של שרית חדד "רק שתדע את האמת", מהר מאד הרשימה הופכת להיות גברית עם רותם כהן ואמיר דדון.
גלגל"צ וכאן גימל נשמעים בעיקר על ידי נהגים ואנשים שגילם מעל 25. מי שמצביע למצעדים הם בעיקר בני נוער וחיילים. החבר'ה האלה, מלבד במשמרת, שומעים מוסיקה דרך ספוטיפיי ויו-טיוב. ברגע שאלה "בוחרים" עבורך את הפלייליסט וממדרים, בכוונה או לא, נשים, אזי קהל המצביעים לא נחשף בכלל לשירים חדשים שיצאו על ידיהן.
כדי להאזין לנשים ברצף (והמצפון שלי דרש זאת בזמן השטיפה של הבית), נאלצתי לשים פלייליסט "זמרות ישראליות 2019". מיותר לציין שהשירים שהיו שם כלל לא היו מ2019. הוא הפליג לשירים של שירי מימון עוד מימי כוכב נולד. בחיי.
אין לי שום נתון על כמה שירים הוציאו נשים ישראליות, יוצרות ומבצעות, לרדיו או ליו טיוב בשנה האחרונה. טרם ערכתי מחקר בנושא ואלוהיי הגוגל לא מספק את המידע בשלוף. כן יש את הפלייליסט האחרון של עורכי המוסיקה בגלגל"צ ובכאן גימל (לתאריך 24.9), שם נעדרות הנשים כמעט באופן מובהק. מי שכן זוכה ליחס (בין אם "בכוח" או מתוך רייטינג אמיתי) היא נסרין קדרי ופה ושם רואים שמות כמו אסתר רדא, קרולינה, דניאלה ספקטור, ריף כהן, דנה ברגר ועוד כמה חדשות (שאני מודה שאני לא מכירה, ואולי יש לכך סיבה). ממש לא במקומות הראשונים, אם שאלתם.ן (ואף מילה על לאן נעלמו עדן בן זקן, נועה קירל ואגם בוחבוט- כוכבות נוער מהשורה הראשונה).
אגב, לא מיותר לציין שבפלייליסט הלועזי יש הרבה יותר נשים. אני שמה לב, לאורך השנים, שמי שמצליחות יותר מהגברים הן נשים בתעשיית המוסיקה האמריקאית כמו אריאנה גרנדה; ריהאנה; ביונסה ועוד. מה הסיבה לכך? אין לי שמץ של מושג. בעיניי הן מאוד טובות, נותנות שואו מטורף ואולי זה גם עניין של ניהול נכון. אבל אם נסתכל על הביצה המקומית שלנו: נועה קירל אוכלת את כולם בלי מלח, ועדיין בן זוגה- יונתן מרגי- מקבל יותר "זמן במה". תחשבו אם זה היה ביונסה וג'יי זי- וואה וואה.
נחזור שנייה ליו טיוב. לא צריך לשכנע אותי לשמוע זמרות 24/7. שלוש הזמרות האהובות עליי הן זהבה בן, מרגול ודנה אינטרנשיונל, וכל שיר חדש שיוצא להן (ואמן שייצא כבר) אני לומדת בשקיקה וחוזרת עליו בריפיט. גם ברשימת הדיסקים שלי (כן, אני עוד קונה כאלה. דינוזאורית שכמותי) יש יותר נשים מגברים בפער. כשבא לי להתפנק זאת תמיד דיקלה או ריטה. אני רק צריכה להבין למה מיד אחריהן יו-טיוב חוזר לי לרשימות גברים. אולי הדבר הבא שאני צריכה לעשות זה לפתח יישומון פמיניסטי יותר (או, פשוט יותר, להשקיע ברשימת השמעה נשית יותר בפלייליסט שלי).
