לפני כמה חודשים נכחתי בהופעה הראשונה שלי במערת צדקיהו, זו שערכו גיא ויהל עם מארינה מקסימליאן. הופעה נהדרת לכל הדעות, וקיומה במערת צדקיהו נסך בה קסם מיוחד. אחרי שראיתי את גיא ויהל מופיעים עם מארינה החלטתי לשנות קצת ובאתי לעשות קצת רעש- הופעת היפ הופ אמיתית של הלהקה הכי חמה בתחום בישראל- "הדג נחש".
מי שמכיר אותי יודע שיש לי חיבה מיוחדת ל"הדג נחש" שכן הם ליוו את פסקול בגרותי, להוציא העובדה שהם ירושלמים אסליים וזה לכשעצמו מהווה יתרון. אחרי שראיתי אותם ב"צוללת הצהובה", בכל בימת רחוב אפשרית ובבריכת הסולטן, נשארה המערה הייחודית כדי לבחון האם הם יודעים לעשות את זה בתנאים קלסטרופוביים (יש מצב שהם קלסטרופוביים באמת, שכן כל המופע צצו עקיצות על "המערה הסגורה").
התשובה היא חד משמעית: "כן!". תחילה, למרות סידור הישיבה הייחודי, כבר בפתיח המופע ביקש שאנן סטריט שכולם יקומו לקרבת הבמה- אקט שתמיד מרגש אותי בהופעות, כי זה מעיד על החיבור של הלהקה עם הקהל שלהם. לאורך המופע הם ביצעו את להיטיהם הישנים והחדשים והקהל הגיב בטירוף והנאה. חובה לציין שהקהל לא היה מורכב רק מילדים ובני נוער אלא מכל שכבות הגיל התקבצו להם למופע במערה.
גם חברי הלהקה התרגשו מההופעה. ניכר כי אחרי שהופיעו בכל כך הרבה מקומות בעיר הולדתם, מופע במקום חדש בעיר רק העצים את התחושה. יאיא הבסיסט אמר לכולם: "תרקדו כאילו זה רייב בבית המקדש, תגרמו למערה לרעוד". 17 שנים של הופעות, כל שהשתנה הוא השיער הלבן אבל האנרגיה נשמרה. "הדג נחש עושים היפ הופ ציוני" ובגדול.
