ביום שני ה- 7/6 בשעה 18:00 יתקיים אירוע חגיגי שהפך כבר למסורת במרפסת גג בית מורשת בכותל המערבי, הפעם לרגל פרידה מהסיסים. בשעת השיא הציבור מוזמן לצפות בשובם של הסיסים אל קיניהם לקראת השקיעה, ומשתתפים רבים יוכלו ליהנות מהתצפית המרהיבה ומצהלותיהם משובבות הלב של הסיסים.
העובדה שציפור הסיס אינה עוצרת את מעופה מהווה סמליות להתרוממות רוחנית, התמדה וענווה. הן מגיעות לישראל מדי שנה לקראת סוף מרץ עם תחילת האביב היישר מאפריקה הטרופית.
בישראל, הסיסים אוהבים לקנן בעיקר בחריצים וסדקים, בקירות ישנים, כיפות, צריחים ולכן הן מרבות להגיע מדי שנה בשנה באותן המקומות שבכותלי הכותל המערבי, במסגד אל אקצה ובכנסיית הקבר הקדוש. הכותל המערבי נחשב לאחד המושבות הוותיקות של הסיסים, שם נמצאו 88 קנים לפי מחקר שנעשה על ידי חוקר גרמני – אולריך טיגס. הסיסים מופיעים לראשונה בספר ירמיהו: "וְתוֹר וְסִיס וְעָגוּר, שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה" (יִרְמְיָה ח', 7)
בשנת 2008 החליט אמנון האן, מייסד עמותת ״ידידי הסיסים", לקיים לראשונה טקס חגיגי לרגל שובם של הסיסים אל קיניהם שבכותל המערבי בתקופת הנדידה, ומאז האירוע מתקיים כמעט מדי שנה בשיתוף פעולה עם עמותות סביבתיות לרבות ״קרן ירושלים ירוקה״ שייסדה ומנהלת הגברת נעמי צור.
עפ״י האיגוד האירופי ובבריטניה הסיסים כבר מסווגים כ- Near Threatened (מעוררי דאגה) בשל מגמות ירידה באוכלוסיה המקומית.
לדברי נעמי צור, מייסדת ומנהלת ״קרן ירושלים ירוקה״: ״הסיסים הם דוגמה לכולנו, בהתמדה שלהם במסע השנתי, בכבוד שהם חולקים למקומות הקדושים של שלוש הדתות, ובאהבה שלהם לירושלים. מבחינתנו הם עולי רגל לכל דבר ועניין, ומייצגים את החיבור של ירושלים על כל רבדיה״.
לדברי אמנון האן, מייסד עמותת הסיסים: ״כיום, אנו דואגים להגיע לבתי הספר ולהציב קנים של סיסים כחלק מעידוד התלמידים לתצפיות על הציפורים במסגרת לימודי טבע ומדע ובכך גם יצירת אמפטיה וחמלה כלפי בעלי החיים. נשמח שעוד ועוד מנהלי בתי ספר יתגייסו למען המטרה והחיבור של הילדים מגיל צעיר לטבע, חי וסביבה״.
דברים שלא ידעתם על הסיסים ,
– שיאני מעוף עולמי – הסיס המצוי יכול לשהות באויר ברציפות למעלה מ-10 חודשים בלי לנחות! זהו
אחד מבעלי החיים הבודדים שמבלים כמעט את כל חייהם בתעופה- הם ישנים, אוכלים ומתרבים
תוך כדי מעוף.
– מהירות תעופה- מסוגלים להגיע למהירות של עד כ-170 קמ״ש במעוף צלילה – מה שהופך אותם
לאחת הציפורים המהירות בעולם.
– היעלמות מוקדי קינון – איטום סדקים ופתחים במבנים ישנים בעת שיפוצים מודרניים ותנופת בנייה
מהווה פגיעה בקינון העירוני של הסיסים.
– ירידה בשפע החרקים – הסיסים ניזונות בעיקר מברחשים וחרקים מה שמקנה להם את התואר:
המדביר האקולוגי האולטימטיבי. השימוש חסר הבחנה בחומרי הדברה וצמצום בתי גידול של חרקים
מפחיתים את מקורות המזון שלהן.
– אהבה בין השחקים – הסיסים מגיעים עד לגיל 21, ידועים כבני זוג נאמנים אחד לשני ולקן, ומנהלים
יחדיו חיים שיוונים ומשותפים בכל מטלות הקינון.
– שינוי אקלים – שינוי העונות ושינוי תבניות מזג האויר משפיעות על הצלחת ההגירה והטלת הביצים
של הסיסים.
– תכניות חינוכיות בבתי ספר יסודיים – עמותת ידידי הסיסים מקדמת תכניות חינוכיות ומסייעת בניית
קנים לסיסים בבתי הספר ברחבי הארץ כחלק מתכנית בית ספרית. כיום יש 17 קנים בבתי ספר בתל
אביב, באור יהודה, ראשון לציון וגבעתיים.
האירוע פתוח לקהל הרחב. משעה 18:00-19:00 במרפסת גג ״בית מורשת הכותל המערבי"
לפרטים נוספים: שרון 052-456036 / איטל 054-3024350
