בשבוע שעבר נערך בגן העצמאות בירושלים טקס זעקה : חילונים, דתיים, מוסלמים וכל מי שרצה להשתתף בטקס זעקה ברוח התקופה והסבל שאנחנו עוברים בתקופה בה "המילים מאבדות ממשמעותן"
איתן אלחדז ברק
כך כתבו מארגני הטקס:
לכם, שׁלִּבְּכֶם חַי, כואב וקרוע זוהי הזמנה להשמיע את קולכם, להרעיד את חדרי הלב, להרעיש ארץ. לשם כך נתכנס יחד לאירוע שלא תאמר בו מילה אך ישמעו בו קולותיהם של רבים. אירוע שהוא זעקה.
מי מאחורי היוזמה?
התארגנות ספונטנית של א.נשים שמרגישות קריאה משותפת לעשות משהו אחרת
מה הרציונל?
כשהאינסטינקטים האנושים הבסיסיים נמצאים תחת מתקפה, והמילים מאבדות את ערכן ומשמעותן, מה שנותר הוא לחזור לאינסטינקט הבסיסי ולבטא את חוסר האונים דרך הקול.
האם זו מחאה?
כן ולא.
לא – כי זו לא הפגנה עם אג'נדה פוליטית או מחאה בצורתה המוכרת,
כן – כי זו התייצבות משותפת מול פירוק האנושיות, ומולו ניתן רק לזעוק ולקונן
כולם! בלי הבדל דת, גזע ומין – זו זעקה שמחברת את כולנו: בעלי דעות ואמונות שונות יכולים להתכנס ולזעוק יחד
מה האמירה?
הזעקה היא המסר – היא הדבר האומר את עצמו
אז למה לעשות את זה?
כי הרוח מחפשת מענה,
כי הנפש קרועה וזועקת,
כי הגוף מבקש את זה.
כך עשו משחר ההיסטוריה.
כי לזעקה יש כוח לפרק את חומות היאוש
כי קולה יכול להשמע מקצה העולם ועד סופו.