באגף הוועדות החדש במשכן הכנסת התכנסה קבוצת אזרחים למפגש חריג ומרתק עם נציגת ועדת הבחירות המרכזית, נעמי בנימיני. המפגש, שנועד לפתוח צוהר למכונה הלוגיסטית האדירה שמפעילה את הדמוקרטיה הישראלית, הפך במהרה לשיחה נוקבת על האיומים המודרניים ביותר על טוהר הבחירות: החל מבוטים ומבצעי השפעה, דרך איומי סייבר משתקים, ועד לתרחיש הבלהות של מתקפה ביטחונית כוללת ביום פקודה.
המפלצת הלוגיסטית: 100 אלף עובדים ומאות טונות של נייר
בנימיני פתחה בסקירה של ממדי המבצע. בשגרה מעסיקה הוועדה גרעין קשיח של 44 עובדים בלבד, אך ברגע שמוכרזות בחירות והשעון של "90 הימים" מתחיל לתקתק, המנגנון צומח במהירות: גיוס של כ-1,500 עובדים בתקופת ההיערכות, שמזנק לשיא של כ-100,000 עובדים ביום הבחירות עצמו.
המספרים מאחורי הקלפיות ממחישים את המורכבות:
250 טון של נייר המשמשים להדפסת פתקי ההצבעה.
12 מיליון מעטפות הצבעה וכ-18,000 תיבות קלפי הפרוסות ברחבי הארץ.
12,525 קלפיות ומעל 6,000 קלפיות נגישות מיוחדות המופעלות תחת 20 ועדות אזוריות.
מבצע הכשרה מזורז שבמסגרתו מוסמכים כ-52,000 בעלי תפקידים בתוך חודש ימים בלבד.
"האם נתקלתם כבר במבצעי השפעה ו-AI?"
בשלב השאלות והתשובות, הוסט הפוקוס מהניירת והלוגיסטיקה אל החזית הדיגיטלית. על השאלה הישירה לגבי התמודדות עם מבצעי השפעה זרים, דיסאינפורמציה ושימוש מזיק בבינה מלאכותית (AI) לפגיעה בדעת הקהל, חשפה בנימיני את שיטות העבודה:
"יש צוות מיוחד שמנטר את העניין הזה ומטפל בו באופן שוטף. הוא בודק ורואה איפה יש ניסיונות להשפיע באופן פסול על דעת הבוחרים. נערכים לזה בצורה מאוד משמעותית – בין היתר באמצעות מסעות הסברה ממוקדים לציבור, שמטרתם להבהיר שאין להישמע למידע שלא מגיע ישירות מהוועדה."
בנימיני הדגישה כי הוועדה לוקחת בחשבון ניסיונות השפעה והתערבות המגיעים ממדינות אויב מעבר לים. בנוסף, היא נשאלה לגבי התמודדות עם קמפיינים מקומיים של "פייקים" הדדיים בין סיעות יריבות, וציינה כי מדובר בסוגיה מורכבת שחלק מפרטיה עודם נבחנים ברמה המקצועית.
איתן אלחדז ברק
למה עדיין מצביעים עם פתק ומעטפה?
החשש ממתקפות סייבר הוא גם התשובה לשאלה מדוע מדינת הסטארט-אפ אינה עוברת להצבעה דיגיטלית. בנימיני הסבירה כי שאלת ההצבעה המקוונת או הדיגיטלית נבחנה לעומק, כולל סקרי דעת קהל וניתוח של מודלים בינלאומיים.
פגיעות למתקפות: היכולת להשפיע באופן פסול באמצעות מתקפות סייבר על הצבעה דיגיטלית גבוהה דרמטית בהשוואה למערך ידני.
אמון הציבור: סקרים הראו כי אמון האזרחים במערכת דיגיטלית נמוך מאוד בהשוואה לפתק הפיזי.
הניסיון העולמי: מרבית המדינות בעולם שניסו לעבור להצבעה אלקטרונית חזרו בהן, ורק מדינות בודדות מפעילות מערך כזה באופן מלא. בישראל, הפתק הפיזי והתיבה השקופה נותרו קו ההגנה האמין ביותר.
עם זאת, שכבת הפיקוח הטכנולוגית שודרגה: בבחירות האחרונות הוצמד לכל קלפי מפקח טוהר בחירות המצויד במצלמה ייעודית, ובאפליקציה ייעודית המאפשרת דיווח בזמן אמת על חריגות ישירות למשל"ט המרכזי של הוועדה.
תרחיש יום הדין: מתקפה משולבת ומלחמה בעצימות גבוהה
השאלה המטרידה מכולן נגעה לאפשרות שביום הבחירות תתרחש מתקפה משולבת או הסלמה ביטחונית רחבת היקף. בנימיני לא היססה והציגה תמונת מצב של מוכנות מבצעית:
צוות חירום ייעודי: בוועדה פועל צוות ייעודי העוסק אך ורק בתרחישי חירום ובנהלי מענה.
הדרכות לתרחישי אזעקות: כלל עובדי הקלפיות עוברים תדרוכים מדויקים כיצד לפעול אם נשמעת אזעקה במהלך יום הבחירות – הן בזמן פעילות הקלפי והן בשלב הקריטי של ספירת הקולות.
עצירת הבחירות במתקפה כוללת: בנימיני הבהירה כי אם תתרחש מתקפה רחבה על ישראל בבוקר יום הבחירות, תתקבל החלטה מדרג עליון, שכן "אי אפשר יהיה לקיים בחירות כשיש מתקפה רבתי". לעומת זאת, באירועים מקומיים או אזעקות נקודתיות, יופעלו נהלי המיגון וההמשכיות המוגדרים מראש.
המפגש חשף כי המאבק על יום הבחירות כבר מזמן אינו מתמצה רק בהסעת קלפיות ובדיקת תעודות זהות; מדובר במערכה מתמדת על אמון הציבור, הנשענת על שילוב בין שמירה קפדנית על הליכים פיזיים מסורתיים לבין היערכות מתקדמת לאיומי סייבר, השפעה תודעתית ומצבי חירום לאומיים.
