בשנים האחרונות, ובעיקר מאז השבעה באוקטובר, הפכה המציאות הישראלית למרחב של אי־ודאות מתמשכת, לא רק עבור הלוחמים וההורים, אלא גם עבור הילדים שנשארים בעורף. מתוך המקום הזה נולדה תוכנית החוסן “מעבדים את זה ביחד”, יוזמה של נגה הילה מותנה, מדריכת הורים, מנחת קבוצות ויועצת זוגית עם ניסיון של כעשור בעבודה עם ילדים ומשפחות.
כאמא לשלושה ואשת מילואימניק לוחם מחטיבת אלכסנדרוני, מותנה זיהתה בזמן אמת את הפער: ילדים מתמודדים עם חרדות, בלבול וחוסר יציבות, בטח בימים אלה, אך לא תמיד מקבלים את הכלים לעבד את מה שהם חווים.
התוכנית, שנרכשה על ידי 20 בתי ספר בעיר חדרה, נבנתה כמענה פרקטי למערכת החינוך: מערכי שיעור מובנים, כלים מעולמות ה־CBT, NLP , מיינדפולנס ופסיכולוגיה חיובית, ושפה נגישה שמאפשרת גם לאנשי חינוך שאינם מטפלים להוביל תהליך רגשי משמעותי. התוכנית הועברה כפיילוט בית הספר "לב המכיל", בו שניים מילדיה לומדים, ולאחרונה הסתיים מחזור נוסף של התוכנית בבית הספר “המשחק”, גם שם הונחתה על ידי מותנה עצמה, עדות לכך שלא מדובר רק בתיאוריה, אלא בעבודה יומיומית עם ילדים שמביאים איתם מציאות מורכבת לכיתה.
הבסיס לתוכנית נולד מתוך סקר מיפוי צרכים שנערך בקרב אימהות לילדים בגילאי 6-12 שאחד מהוריהם גויס למלחמה או משרת בקבע וגם מיצירתה האישית של מותנה. ספר הילדים שכתבה, “אמא, עד מתי?”, שנכתב מנקודת מבטה של בתה בת השבע, הפך לכלי עבודה מרכזי בתהליך. הספר תורגם לאנגלית, נמכר באמזון, ואף שימש אותה במסע דוברות בארה"ב במסגרת שותפות חדרה–עירון והסוכנות היהודית. חלק מההכנסות ממכירת הספר מוקדש לתרומה לעמותת "העוגן למשפחות המילואים", מהלך שמחבר בין העשייה המקצועית לבין שליחות אישית.
משה גרין, יו"ר מפלגת צומת, זיהה את החשיבות הגוברת של פתרונות חינוכיים־רגשיים בתקופה הנוכחית, ופועל לסייע בהרחבת פעילותה של נגה הילה מותנה והטמעת תוכנית “מעבדים את זה ביחד” במסגרות נוספות. לדבריו, “המציאות שנכפתה על ילדי ישראל מחייבת שינוי תפיסתי עמוק במערכת החינוך – כזה שמבין שהם לא רק תלמידים אלא גם מתמודדים רגשית עם תקופה מורכבת. אנחנו צריכים חינוך עכשווי, חכם ומותאם למציאות, כזה ששם את הילדים במרכז”. גרין הוסיף כי התוכנית של מותנה מהווה מענה מדויק לצורך הזה: “זו יוזמה שמעניקה לילדים כלים אמיתיים ומזור נפשי משמעותי, וחשוב שהיא תגיע לכל בית ספר בישראל”.
אבל סיפורה של מותנה לא מתחיל כאן. היא מגיעה ממשפחה עם שורשים עמוקים בעשייה חינוכית וציבורית בישראל: מסבא וסבתא שהיו אנשי חינוך, דרך בני משפחה שהובילו מוסדות חינוכיים, פעלו בעליית הנוער, פיקדו על מסגרות נוער והובילו פרויקטים לאומיים בתחומי הביטחון והתעשייה. החיבור הזה בין חינוך, שליחות ועשייה ציבורית עובר כחוט השני גם בעבודתה היום.
"מעבדים את זה ביחד" היא הרבה יותר מתוכנית לימודים. היא ניסיון לייצר מרחב בטוח בתוך מציאות לא בטוחה. ילדים שנכנסים לתהליך לא רק מקבלים כלים, אלא גם תחושת נראות ושייכות. הם לומדים לתת שם לרגשות, להבין שהם לא לבד, ולבנות חוסן שילווה אותם גם הרבה אחרי שהמלחמה תסתיים.
בעולם שבו אי־הוודאות הפכה לנורמה, יוזמות כמו זו של מותנה מציעות נקודת אחיזה. לא פתרון קסם, אלא תהליך. כזה שמתחיל בכיתה אבל משפיע על משפחות שלמות.
