מה קורה כשאפרת גוש, ירמי קפלן, גוסטו, נעומי טוב והפייטן הבינלאומי ליאור אלמליח נפגשים על במה אחת, רגע לפני יום כיפור? ערב מוזיקלי מיוחד במוזיאון הסובלנות בירושלים מבקש לחבר בין פיוט וסליחות לבין הרוק הישראלי – ולהוכיח שמסורת יכולה להיות גם עמוקה, גם עדכנית וגם פתוחה לקולות חדשים

יש מפגשים מוזיקליים שנשמעים טבעיים על הנייר, ויש כאלה שמעוררים מיד את השאלה: איך זה בדיוק הולך לעבוד? המפגש בין פיוט וסליחות לבין רוק ישראלי שייך דווקא לסוג השני – ולכן אולי הוא גם מסקרן כל כך.

ב־15 בספטמבר, במהלך חודש אלול, יתקיים במוזיאון הסובלנות בירושלים המופע "פיוט ורוק בסליחות", בהובלת הפייטן והיוצר ליאור אלמליח. על במה אחת ייפגשו עולמות מוזיקליים שונים מאוד: אפרת גוש, ירמי קפלן, גוסטו, נעומי טוב וליאור אלמליח, בליווי תזמורת אלמוגרביה ממעלות־תרשיחא ובניהולו המוזיקלי של אוריין שוקרון.

הרעיון פשוט, אבל התוצאה מבקשת להיות הרבה יותר ממופע סליחות מסורתי: לקחת את הטקסטים, הלחנים והגעגוע שמלווים את תקופת אלול, ולהכניס אותם אל תוך עולם הרוק הישראלי, המוזיקה המזרחית והקלאסית.

במהלך הערב יבוצעו פיוטי סליחות, שירים ברוח חודש אלול ויצירות ישראליות מוכרות, בעיבודים מקוריים שנוצרו במיוחד למפגש בין הפיוט לבין הרוק. המטרה היא לא לבחור בין "ישן" ל"חדש", אלא לייצר ביניהם שיחה מוזיקלית.

מהפיוט המרוקאי אל הרוק הישראלי

מי שמחזיק את החוט המקשר בין העולמות האלה הוא ליאור אלמליח, מהפייטנים הבולטים בזירה הבינלאומית ומי שמזוהה לאורך השנים עם חיבור בין מסורת הפיוט לבין מוזיקה עכשווית.

לצדו יעלה לבמה ירמי קפלן, מהשמות המזוהים ביותר עם הרוק הישראלי, ואפרת גוש – מהקולות הייחודיים במוזיקה הישראלית. אליהם מצטרף גוסטו, שיוצר מתוך חיבור עמוק לשורשים מצפון אפריקה ולמפגש שלהם עם התרבות הישראלית, וכן נעומי טוב, שמגיעה מהעולם הקלאסי ומביאה איתה קול נוסף אל המפגש המוזיקלי.

השילוב הזה מאפשר לקחת את הפיוט למקומות שבהם הוא אולי לא תמיד נמצא – אל קהל חילוני, צעיר ומגוון, שלא בהכרח גדל בבית שבו פיוט וסליחות הם חלק בלתי נפרד מחיי היום־יום.

וזה אולי אחד האתגרים המעניינים של המופע: האם אפשר לקחת מסורת בת מאות שנים ולהשמיע אותה מחדש בלי לאבד את הנשמה שלה?

גם קול נשי נכנס אל עולם הסליחות

אחד האלמנטים הבולטים במופע הוא הנוכחות הנשית על הבמה. לצד אלמליח, קולות נשיים משמעותיים מקבלים מקום במפגש עם עולם הפיוט והסליחות.

זהו חיבור שמקבל משמעות מיוחדת דווקא בתקופת אלול, כאשר ברחבי הארץ מתקיימים מדי שנה אירועי סליחות ומופעים המנסים להביא את מסורת הפיוט גם אל קהלים שאינם מגיעים מבית דתי.

השילוב בין אמניות לבין עולם מוזיקלי שמזוהה לא פעם עם מסורת גברית־פייטנית מבקש לפתוח את השיח – לא באמצעות ויתור על המסורת, אלא באמצעות הרחבת הקולות שיכולים לקחת בה חלק.

תזמורת שמביאה איתה סיפור ישראלי נוסף

לצד האמנים, תלווה את הערב תזמורת אלמוגרביה ממעלות־תרשיחא, בניהולו המוזיקלי של אוריין שוקרון. התזמורת, המשלבת נגנים יהודים וערבים מהצפון, מוסיפה למופע רובד משמעותי נוסף: המפגש בין מסורות מוזיקליות שונות מתקיים לא רק בתוך השירים, אלא גם בהרכב עצמו.

כך הופך החיבור בין מזרח למערב, בין קודש לחול ובין מסורת להתחדשות, גם לחיבור בין אנשים וקהילות.

עבור ערב שמתקיים במוזיאון הסובלנות בירושלים, מדובר בחיבור כמעט מתבקש. המוזיאון מבקש לקדם דיאלוג, כבוד הדדי וחיבור בין תרבויות וקהילות – והמפגש המוזיקלי הזה מביא את אותם רעיונות אל הבמה.

לא עוד ערב סליחות

בסופו של דבר, "פיוט ורוק בסליחות" מבקש לעשות משהו שאולי דווקא בתקופה הזו חשוב במיוחד: להחזיר את המשותף.

לאפשר למי שמגיע מבית דתי, למי שמחובר למסורת דרך סבא וסבתא, למי שגדל על רוק ישראלי ולמי שפשוט מחפש רגע של מוזיקה ומשמעות לפני יום כיפור – לשבת באותו אולם ולהקשיב לאותם טקסטים.

כי פיוט לא חייב להישאר בתוך בית הכנסת, ורוק לא חייב להישאר בתוך מועדון. לפעמים, כשהם נפגשים, נוצרת שפה ישראלית חדשה – כזו שמכבדת את מה שהיה, אבל לא מפחדת לשאול איך הוא יכול להישמע היום.

"פיוט ורוק בסליחות" יתקיים ביום שלישי, 15 בספטמבר 2026, במוזיאון הסובלנות ירושלים, במסגרת אירועי חודש אלול.

זה לא רק מפגש בין רוק לפיוט. זה ניסיון לייצר על במה אחת פס קול ישראלי שמחבר בין שורשים עתיקים לבין הישראליות של כאן ועכשיו.

תגובות

להשאיר תגובה