כהנא צדקה: הילדה הרעה של הציונות הדתית בדרך לכנסת

במשך שנים היא הייתה אחת הנשים המזוהות ביותר עם המאבק לשינוי יחסי הדת והמדינה בישראל: היא נאבקה במונופול הרבנות, ייצגה נשים מסורבות גט, קידמה נישואים כהלכה מחוץ לרבנות ועתרה נגד מנגנונים בממסד הדתי שלטענתה מדירים נשים והפכו להיות קיצוניים ופוליטיים. עכשיו, עו"ד בתיה כהנא דרור, מספר 8 ברשימת ישראל ביתנו לכנסת ה25 (2022), מבקשת להפוך את המאבק מהרחוב ומהאולמות המשפטיים לעמדת כוח בכנסת – ומציבה יעד שאפתני: להיות יו"ר ועדת החוקה.

יש מי שרואים בה "ילדה רעה" של הציונות הדתית. אבל הסיפור של בתיה כהנא דרור מורכב יותר. כהנא דרור אינה מגיעה מבחוץ כדי לבקר את הציונות הדתית. היא באה מתוכה. לאורך השנים היא פעלה בזירה הדתית-לאומית, כתבה, נאמה, ייצגה ונאבקה על דמותה של היהדות בישראל, ונהנתה מתמיכה רחבה דווקא מקרב המגזר . כיום היא עמיתת מחקר במכון הרטמן, עורכת דין המתמחה בדיני משפחה ובייצוג בבתי הדין הרבניים, ופעילה ותיקה בסוגיות של נשים, דת ומדינה.

אבל אם יש תפקיד אחד שהפך אותה לשם מוכר – הוא ניהול עמותת "מבוי סתום" (כיום: "מתירות"), שפעלה למען נשים עגונות ומסורבות גט. כהנא דרור הייתה במשך כעשור מנכ"לית הארגון, לאחר ששימשה בו קודם לכן כיועצת משפטית וכאחראית על תחומי חקיקה ומדיניות.

מהמאבק בעגינות – למאבק במונופול

הפעילות של כהנא דרור לא הסתכמה בייצוג נשים מול בעלים סרבני גט. היא הפכה את סוגיית העגונות לשאלה רחבה בהרבה: מי מחזיק בכוח על חייהם של אזרחים בישראל, ומדוע הסמכות בנושאי נישואים וגירושים נמצאת באופן בלעדי בידיו של הממסד הדתי.

בדיוני הכנסת היא אמרה באופן מפורש כי יש להפריד בין מוסד הרבנות לבין האפשרות של יהודים להינשא ולהתגרש כהלכה. היא קידמה את רעיון הנישואים הפרטיים מחוץ לרבנות, כולל מיזם "נישואים פרטיים כהלכה", שנועד לאפשר לזוגות להינשא לפי ההלכה בלי להירשם ברבנות.

במילים אחרות, היא לא ביקשה רק "לתקן" את הרבנות. היא ביקשה לערער על עצם המונופול שלה.

במקרים רבים לא היססה לעתור כנגד דיינים, ובכלל זה נשיא בית הדין. באחד המקרים ארגנה הפגנה נגד דיין בתי הדין שהוא עצמו היה סרבן גט,  "אני משלמת על זה מחיר יקר, יש דיינים שפוסל אותי מלייצג  לקוחות שלי. למשל מי שעדיין משמש כיום אב בית, אבל בזכותי דיינים מושחתים לא הגיעו לבית הדין הגדול, והאזרח בקצה מקבל שרות יותר מפוקח גם בבית הדין . אני מקווה שאכנס לכנסת ואגיע לתפקיד יו"ר ועדת חוקה ואוכל להשפיע כך על בחירת הדיינים, על חקיקה הנוגעת לסמכות בתי הדין. נשים ראויות להרבה יותר בהליך הגירושים".

לא רק מסורבות גט

המאבק של כהנא דרור התרחב גם לשאלת מקומן של נשים בתוך הממסד הדתי.

בין העתירות שקידמה נמצא בג"ץ שעסק באפשרות למנות אישה לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים ובכלל- להכניס נשים לתפקידי ניהול בכירים בממסד הדתי. הטענה הייתה שהמסגרת החוקית הקיימת למעשה מונעת מנשים להתמודד על התפקידים, אבל לא רק, חסמים פוליטיים וכוחניים משחקים במגרש, ללא קשר לעמדת ההלכה.

גם בשנים האחרונות היא ממשיכה לפעול בזירה הזאת דרך מכון הרטמן. בין הבג"צים המרכזיים שקידמה נמצאת העתירה בעניין כינוס הוועדה למינוי דיינים, ואת העתירה הנוגעת למינוי נשים במערך בתי הדין.

"הסיפור הוא לא רק 'נשים מול רבנים'," אומרת כהנא דרור, "הוא נוגע לשאלה עקרונית יותר: האם מדינת ישראל יכולה להעניק למוסד דתי סמכויות משפטיות רחבות כל כך, כאשר נשים אינן יכולות להשתתף באופן שווה במנגנון קבלת ההחלטות שלו. וזאת בהקשר החוק שקבע את הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים גם לעניינים אזרחיים, ועבר בממשלה הנוכחית.

בדיון  שהתקיים בכנסת אמרתי אני לא בטוחה שכנסת ישראל זה המקום לדון בו בפתרונות הלכתיים. בעצם, אני בטוחה שלא, אבל אם אין ברירה- אני אנהל את הדיונים האלה ביד רמה".

האמירות שהפכו אותה ל"ילדה הרעה"

לאורך השנים כהנא דרור לא הסתפקה בשפה משפטית זהירה.

בריאיון לערוץ 7 ב-2022, לאחר ששובצה במקום השמיני ברשימת ישראל ביתנו, היא אמרה כי "לא תוכל להיות פה מדינה עוד 30 שנה אם נכנע לדרישות החרדים".  באותו ריאיון תקפה גם את נתניהו ואת ההשפעה החרדית על מדיניות הממשלה.

במקום אחר היא תקפה את הממסד הרבני סביב סוגיית הנישואים והגירושים והציגה את הרבנות כמנגנון שמחזיק בכוח עודף על חייהם של אזרחי ישראל.

אבל דווקא כאן חשוב להבין את המורכבות: כהנא דרור אינה מבקשת למחוק את היהדות מהמרחב הציבורי. להפך. הטיעון המרכזי שלה הוא שישראל יכולה להיות יותר יהודית דווקא אם תהיה בה פחות כפייה דתית.

זו גם הסיבה לסיסמה שהיא מזוהה איתה כיום: "יותר יהדות, פחות כפייה".

המעבר לישראל ביתנו

הכניסה של כהנא דרור לפוליטיקה לא הייתה מעבר חד מעולם אחד לאחר. כבר ב-2014 היא התמודדה בפריימריז של הבית היהודי. אז הוצגה כפעילה פמיניסטית בולטת מתוך הציונות הדתית, כשמאחוריה פעילות ציבורית בנושא נשים, עגינות ונישואים בישראל.

בהמשך בחרה בישראל ביתנו- מפלגה שהיא קוראת לה "הבית הטבעי שלי". בבחירות לכנסת ה-25 היא שובצה במקום השמיני ברשימת המפלגה ולא נכנסה.

הבחירה בישראל ביתנו הייתה למעשה הצהרה פוליטית: כהנא דרור לא רואה עוד צורך במפלגה סקטוריאלית שתייצג את הציונות הדתית. מבחינתה, המאבק על דמותה היהודית והדמוקרטית של ישראל צריך להתנהל בתוך מפלגה כלל-ישראלית.

גם כיום היא מסבירה את הבחירה הזאת במפורש: ככל שנכנסה עמוק יותר לפוליטיקה, אמרה, הבינה שאין מקום למפלגה מגזרית.

וזה אולי אחד השינויים המעניינים ביותר במסלול שלה: היא התחילה מתוך הציונות הדתית, הפכה לאחת המבקרות החריפות של הממסד הדתי, וכעת מנסה להשפיע על מדיניות הדת והמדינה דווקא מתוך מפלגתו של אביגדור ליברמן. "השינוי המטאורי שעבר הציבור הציוני דתי, כולל את ההבנה שמסגרת דמוקרטית משגשגת אינה יכולה לכפות יהדות, היא צריכה לאפשר יהדות"

היעד הבא: יו"ר ועדת החוקה

עכשיו היא מבקשת לקחת את הניסיון שצברה באולמות בתי הדין, בבג"ץ ובוועדות הכנסת – ולהכניס אותו לכנסת עצמה. הבחירה בוועדת החוקה אינה מקרית. זו הוועדה שנוגעת בדיוק בצומת שבו נפגשים המשפט, זכויות הפרט, מוסדות המדינה ושאלות היסוד של דת ומדינה.

"עבור מי שבמשך שנים נאבקה במונופול הדתי, זו יכולה להיות אחת מזירות ההשפעה המשמעותיות ביותר בכנסת, ואני מגיעה לשם עם אג'נדה ברורה: שינוי יחסי הדת והמדינה, הרחבת חופש הבחירה בנישואים ובגירושים, מאבק באפליית נשים בממסד הדתי וצמצום מה שהיא מגדירה ככפייה דתית. המיינסטרים של הציבור הציוני דתי כבר מבין זאת היטב", אומרת כהנא דרור.

ואז הגיע "כהנא צדקה"

אחד המהלכים המעניינים במסע הציבורי החדש שלה הוא הפודקאסט "כהנא צדקה". השם, כמובן, משחק על שם המשפחה -אבל התוכן רחב יותר מהפרובוקציה.

בפודקאסט כהנא דרור מארחת אנשי ציונות דתית ומשוחחת איתם על השאלות שמעסיקות את המגזר: לאן נעלמה הציונות הדתית הממלכתית? כיצד הפכה תנועה שפעם נתפסה כגשר בין תורה למדינה ולחברה הישראלית למוקד של מחלוקת פוליטית? ומה קרה לאידיאולוגיה של "תורה ועבודה"?

בין אורחיה היו אנשי רוח ותקשורת המזוהים עם הציונות הדתית המתונה, ובהם יאיר שלג ומוטי שקלאר ואפילו ראיון עם בתו של יו"ר התנועה- ד"ר מיכל ליברמן-גלון.

הפודקאסט למעשה מספר את הסיפור שלה עצמה: כהנא דרור מדברת בשפה של הציונות הדתית, מתעניינת בעתידה, ורואה את עצמה חלק מהשיח הזה – גם אם היא חולקת באופן חריף על הכיוון שאליו, לדעתה, חלקים ממנו שאינם מייצגים את הרוב המוחלט- הלכו.

לא "נגד היהדות" — אלא ויכוח על איזו יהדות

וזה אולי המפתח להבנת בתיה כהנא דרור.

קל להציג אותה כאישה דתית לשעבר שנלחמת בדת. אבל זו אינה התמונה שעולה מהפעילות שלה לאורך השנים. הוויכוח שלה הוא על הפרשנות של יהדות במרחב הציבורי.

היא אינה אומרת "פחות יהדות". להפך: המסר שלה כיום הוא "יותר יהדות -פחות כפייה". כלומר, יותר זהות יהודית, יותר בחירה, יותר חיבור למסורת – ופחות כוח של מוסדות דתיים על מי שאינם רוצים להיות כפופים להם.

וזה גם מה שהופך אותה לדמות מעניינת פוליטית. מצד אחד, היא עשויה להיתפס על ידי חלקים בציונות הדתית כמי שעברה מזמן את הגבול: מי שיצאה נגד הרבנות, תמכה בנישואים מחוץ לרבנות, קראה לצמצום סמכויות בתי הדין והתבטאה בחריפות נגד ההשפעה החרדית. מצד שני, אחרי השבעה באוקטובר המשבר החריף שנתגלע בתוך החברה הישראלית, הביא את רוב אנשי הציונות להבנה כי המאבק הזה הוא המאבק הכי חשוב לעתידה של המדינה

וכך, אחרי שנים שבהן הייתה "הילדה הרעה" של המגזר – האישה הדתית שמאתגרת את הממסד מבפנים, ושהפכה להיות מקובלת על הקונצנזוס הציוני דתי, מבקשת להפוך את כל הניסיון הזה לכוח פוליטי. כעת, כשהמאבק עובר מהאקטיביזם לכנסת, נשאלת השאלה: כמה מהחזון שלה היא תצליח להפוך למדיניות וחקיקה?