תומר אביטל, בעל המיזם 100 ימים של שקיפות, חושב דווקא שהחוק של איילת שקד לסימון עמותות שמקבלות מימון זר הוא מצוין, אבל לא מבין למה עדיין מותר לתרום בצורה אנונימית לאותן עמותות ממש
בתקופה הקרובה תאשר הכנסת את החוק לסימון עמותות שמקבלות מימון זר. הצעת שרת המשפטים איילת שקד תחייב אותן לציין את שמות המדינות שתורמות להן בכל פרסום ופניה לנציגי ציבור. מדובר בחוק מצוין.
התמיכה שלי בו היא לא ליד, ולא בערך – אלא גורפת. ארגונים שמתרוצצים במסדרונות הכנסת והממשלה, שרוכשים חסויות בפריים-טיים ומודעות בתחנות האוטובוס – חייבים להיות שקופים.
מה ההבדל בינם לבין לוביסטים? גם הם מנסים לשנות עמדות, ובכוח. לכן המימון מאחוריהם חייב להיות פומבי. כל אגורה שמשפיעה על המרחב הציבורי צריכה להיות מסומנת.
אבל רגע אחד. אין שום סיכוי בגלקסיה כולה שאתמוך בחוק הזה אם לא יוזרק אליו סעיף קריטי: ביטול האפשרות לתרומות אנונימיות מיחידים.
תרומה מבאטמן
תבינו: כיום החוק מאפשר לכל עמותה לגייס מיליונים רבים מתורם שייקרא לעצמו ׳באטמן׳. הבקרה של רשם העמותות? אפסית. נכון, תורמים שתרמו מעל 20,000 שקל חייבים להירשם בדוחות העמותה, אבל האחרונה יכולה לבקש חיסיון על שמות התורמים.
וזה בדיוק מה שרבות מהן עושות. חלקן – ששמן מככב בגוגל – זוכות למיליוני שקלים מתורמי צללים. באחת מאותן עמותות אפילו לא יודעים את שם התורם המרכזי שלהן.
אני מבין את האינטרס של העמותה, ואת האינטרס של התורם. אבל בדיוק במקרים כאלו חייב הרגולטור להיכנס ולסמן קו – עד כאן. גם אם זה נובע מרצון למתן בסתר, המדינה חייבת להנכיח את אלו שמנסים להשפיע על שלטונה.
רגע, אולי שרת המשפטים איילת שקד לא מודעת לכך? אז זהו שלא. ציפי לבני הגישה הצעת חוק בדיוק בנושא הזה. ההצעה שנקראת ״הגברת שקיפות מקורות מימון פרטיים״ מתחה ביקורת על העובדה שתורמים זוכים לחיסיון כמעט אוטומטי, ללא קריטריונים שוויוניים וגלויים לציבור.
הצעתה של לבני כופה ציון פרטים מזהים מינימליים של תורמים, וממליצה על התקנת תקנות לקביעת אמות מידה למתן חיסיון לתורם אשר: ״יקבעו את ערך השקיפות הציבורית כשיקול ראשון במעלה״.
ההצעה עלתה לאחרונה לדיון בוועדת השרים לחקיקה – אותה מנהלת שרת המשפטים איילת שקד. ואז הדיון בה נדחה. ואז הוא התמוסס. הצעת שקד? אושרה. לפי גורמים בכנסת, במשרד המשפטים מסתייגים מההצעה של לבני ותומכים בהמשך חסיון, והשרה מעדיפה את החוק שלה שבעיקר מסנדל את עמותות השמאל.למה זה פוליטי? כי עמותות ימין הן אלו שלרוב נהנות מתורמים אנונימיים מחו״ל שהם לא מדינות. הם רק תושבים באותן מדינות.
המחוקק חייב לאחד את ההצעות ולחייב סימון של כל תורם גדול באותה מידה שמסומנת מדינה. אחרת איך נדע מי מנסה להתערב ולעצב את חיינו? אני אישית מסתייג ממציאות בה טייקון זר יכול להשפיע בסתר על השיח שלנו רק כי הוא דני, ולא דנמרק.
תבינו: שקיפות היא לא עניין של שמאל או ימין. כל שקל, דולר, ין ודינר שמבקשים להשפיע על חיינו צריכים להיות שקופים. החוק של לבני חייב להיות מוצמד לזה של שקד, ויפה שקיפות אחת קודם.
במשרד המשפטים סירבו להגיב והפנו אותנו ללשכת השרה שקד. מטעם השרה נמסר כי ״הנושא מוסדר כיום בתקנות, ומתבצעת במשרד המשפטים וברשם העמותות כעת עבודת מטה גדולה בעניין״.
