מירי מסיקה היא ממזמן אחת הזמרות המושמעות והמצליחות במדינת ישראל. היא מרגשת, יש לה קול עוצמתי ונוכחות בימתית אדירה. לכן, אין זה מפתיע שבמרכז הקונגרסים בבנייני האומה בחרו לאחד אותה עם דיווה נוספת- ריטה שהתארחה אצל מסיקה בחמישי האחרון.
למסיקה הייתה זו ההופעה הראשונה בבנייני האומה, היכן שאומני הארץ והעולם כבר זכו להופיע בשיא תהילתו של המרכז, שעבר לאחרונה שדרוג והחל גם לפתוח מחדש את ההופעות המוסיקליות לקהל הרחב. מסיקה התרגשה מאוד ונתנה ביצועים מרשימים ללהיטיה הגדולים, וגם לא פסחה על יכולותיה הווקאליות כשעשתה ברברה סטרייסנד באחד משירי המחזה "פאני גירל" (מצחיקונת).
וזה גם מה שהיא. מצחיקונת. מסיקה אחת הזמרות הכי מצחיקות, שלוקחת את הכל בהומור ויודעת לקרב אליה את הסביבה שלה בצורה הזו. היא קלילה ומלאת הנאה, מפזזת על הבמה ומשדרת וייב חיובי לכל עבר. והקהל נשבה.
ויש גם את הרגעים הרציניים יותר. מסיקה הקדישה שיר חדש שנכתב בהשראת התכתבות דואר אלקטרוני עם היוצר אסי דיין ז"ל, וריגשה את הקהל כששרה את המילים: "ואני אמתין לך בזרועות פתוחות. הם יפנו אותי ורק את תדעי שאני חולם אותך..".
גם השיר הכי מזוהה עם יום הנשים הבינלאומי "יש לך אותך" זכה לביצוע מצד מסיקה, כשבקהל ישבה כותבת השיר, הודיה חיות, שזכתה לתשואות מהקהל על שירה המוצלח. אין ספק שמדובר בשיר ההעצמה הגדול ביותר מאז "מה שאת אוהבת" של גלי עטרי.
המופע נערך כשעה וחצי לפני שעלתה, בפתאומיות, יש לציין, הזמרת והאגדה- ריטה. המעמד של שתי נשים עוצמתיות וחזקות, עם קול ייחודי, ריגש לא רק את הקהל, אלא גם את מסיקה בעצמה, שלא הסתירה את תחושותיה לעמוד על במה אחת עם ריטה.
השתיים ביצעו תחילה את "המחול המטורף" של ריטה. שיר עוצמתי מאוד ושתיהן התעלו על הביצוע שלו. אבל מה שהותיר את הקהל המום וקשוב היה דווקא הביצוע האלמותי של שתיהן ל"ימי התום". צרויה להב כתבה את השיר לפני כ-30 שנים, ותמיד הוא יוחס לפרידה בין זוג, אבל בחמישי האחרון, ועקב האירועים במדינה, השיר קיבל משמעות אחרת: "אז מה מחבר בסופו של דבר/ שני אנשים יחד/ צל חלומות, משקל העבר/ משא של בדידות ופחד/ אני עייפה מלכסות יותר/ עייפה מלרדוף/ בין הברירות לשלם ולוותר/ אני אשלם עד הסוף".
מסיקה התייחסה במהלך ההופעה לאירועים בחוץ ואמרה: "גם מי שחושב שונה ממני הוא אחי. אנחנו אחים. צריך לעשות הכל כדי להיות ביחד". הקהל הירושלמי (וגם אלו שהגיעו מרחוק) מחא לה כפיים.
את המופע סיימה מסיקה כשהיא עטופה בדגל ישראל ושרה את שירה "שיר תקווה" עם הקהל. גם פה המילים קיבלו משמעות אחרת. מסיקה, כמו מסיקה, ידעה לאחד בין כל הדעות והקצוות למופע אחד, מרגש, מאחד וקסום- שהותיר אותנו עם טעם של עוד.
