הירושלמית: יחסי ציבור
מאת: מורן שמואלוף
בעידן של ימינו הכל עניין של יחסי ציבור. אתה יכול לשפוך הון על קמפיינים שיווקיים, תוכן שיווקי, שלטי חוצות ובאנרים שירצדו לנו על המסך, בסוף- אמירה אחת לא נכונה או וידיאו ערוך למופת: ואתה נסקל וירטואלית בבית המשפט של האינטרנט.
"תעני כמו ילדה טובה", אמר חה"כ מיקי זוהר ליו"ר הועדה המסדרת, חה"כ עידית סילמן, ובזה פתח לסילמן את השער הנכסף למדורי החדשות, לפידי הרשת ולשערי התהילה. כל מה שסילמן הייתה צריכה זה את הגבר הנכון ברגע הנכון שיקטין ויזלזל בה וזהו- היא גיבורת השעה.
האמת היא שאני מכירה את סילמן די טוב. אני יודעת שהיא כל כולה אישה של שיתופי פעולה למען הכלל ודואגת לקדם את הנשים סביבה. עם זאת, אסור לנו להתעלם מהעובדה שמדובר באישה סופר חזקה, עם אופי יציב, שאיכשהו מצאה את עצמה בשיח מקרבן ואפילו קצת מענג עבורה. אחרי הכל, היא קיבלה יחסי ציבור מעולים שהובילו לכתבה מפרגנת מאוד ב"ידיעות אחרונות" בסוף השבוע האחרון.
לא מזיק לסילמן שגם ככה היא נמצאת בצד הנכון של התקשורת. בעוד ממשלת ביבי-גנץ חטפה ביקורות קשות מהתקשורת, כבר מיומה הראשון, הרי שממשלת השינוי והריפוי זוכה ליחסי ציבור מלטפים ומחבקים (בגדר "סיקור אוהד").
לתקשורת לא מזיזות העובדות. היא כנראה לא צופה בדיוני הוועדה המסדרת ורואה כנסת לא מתפקדת מנוהלת על ידי יו"ר ועדה לא מנוסה שמזלזלת בחברי הוועדה. נשאלת השאלה: מדוע עדיין יש ועדה מסדרת ומדוע לא הוסדרו הוועדות בכנסת הנדרשות בכדי לקדם חקיקה ולבחון את פעולות הממשלה? מדוע לא קמה עדיין ועדת הפנים? ועדת הכלכלה? הוועדה לקידום מעמד האישה? ועדת הבריאות?
מי שלא יודע, סילמן נבחרה לנהל, מלבד הקואליציה, את ועדת הבריאות. מכולם, לה היה צריך להיות האינטרס הכי גדול שיוקמו הוועדות. אנחנו במשבר קורונה חדש שמנוהל בצורה לא נכונה כלל והיא, כיו"ר הועדה, יכולה לנהל דיונים ענייניים ורלבנטיים ועדיין למצוא את עצמה פותחת מהדורות ומקבלת תשומת לב תקשורתית. חבל שהיא בחרה לקדם את עצמה על "ילדה טובה".
35 נשים מכהנות כחברות כנסת. שלוש מהן מכהנות גם כשרות במקביל. עוד 6 מכהנות כשרות שאינן חברות כנסת. למה אני חופרת לכן נתונים? כי כדאי שתדעו שאנחנו כל יום נלחמות שנשים תהיינה שם. בפוזיציות האלה. תכתבנה מדיניות. תצענה חוקים. תשרתנה את הציבור. ותהיינה חשופות לביקורת.
אנחנו נלחמות בשביל שהן תגענה לשם, אבל הן צריכות לקבל את התפקיד עם הטוב ועם הרע שלו ולא לנהל ספין על התקרבנות שלא משרתת אף אחת. מה כן נדרש? להילחם כולנו יחד- ציבור שלם, זה לצד זו- ששיח לוחמני, מקטין או משפיל ייעלם מהכנסת בכלל. שתהיה תרבות דיון. שחברי הכנסת שלנו ידעו להתמודד האחד עם השני ולהכיל אלה את אלה- כל אחד בפוזיציה שלו.
והפוזיציה נגד סילמן היא דווקא לא מגדרית. היא פוליטית. גם מצדה. אם נמכור אותה לתקשורת כמגדרית – אנחנו ניתקע על 35 ח"כיות בלבד. למה? כי כמה שתנסי ללמוד את זה- אף אחד לא יכין אותך באמת לעולם של דיונים רותחים בכנסת. לביקורת מהתקשורת. לעובדה שככל שתתקדמי – יהיו את המפרגנים שילכו לצידך ואת אלה שינסו לשים לך מקלות בגלגלים. אף אחד לא מכין אותך לרגע הראשון שאת קוראת טוקבק או ציוץ מרושעים שגורמים לך לבכות בשירותים. בשקט.
אין לי מושג אם השיח בשבוע האחרון סביבה גרם לחה"כ סילמן לבכות בשקט או להנות מתשומת הלב הציבורית, דבר אחד אני כן יודעת שאנחנו צריכות לעשות: עלינו להיפטר משק הקורבן שעל כתפינו, לסדר את המסקרה הנוזלת, להרים את הראש ולהמשיך קדימה בכל הכוח. למה? כדי שבבחירות הבאות נהיה כבר יותר מ-35. זה למה.
