מערכת ביצור יוונית, שבוע מורשת של אגף העתיקות וחותם חדש שהתגלה מימי המלך חזקיהו. ירושלים של פעם
תגלית היסטורית התגלתה היום (ד') בהר העופל שבעיר דוד, סמוך לכותל הדרומי בהר הבית.
טביעת חותם עם שמו של המלך חזקיהו, מלך יהודה במאות השמינית והשביעית לפנה"ס, בגודל 8.6 על 9.7 מילימטר התגלתה בחפירות ארכאולוגיות של האוניברסיטה העברית במתחם.
על הטביעה נכתב בכתב עברי קדום "לחזקיהו (בן) אחז מלך יהודה", סמל שמש עם כנפיים ושני סמלי אנך, סמל חיים מצרי עתיק.
הסמלים המופיעים על החותם מעידים שנעשה בסוף חייו של חזקיהו. במשך רוב חייו היה סמלו של חזקיהו חרפושית, שהיא חיפושית גדולה, אשר שימשה כסמל לעוצמה, ואילו לקראת סוף מלכותו הוחלף סמלו המלכותי בשמש המכונפת.
החותם התגלה במהלך סינון רטוב של רגבי אדמה מהחפירה במתקן הסינון בעמק צורים, יחד עם חרסים ועתיקות נוספות כדוגמת חותמות וצלמיות, בשטח שנוהל על ידי חגי כהן-קלונימוס מהמכון לארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית.
החותם נמצא בתוך שפך אשפה מתקופת המלך חזקיהו, בתוך בניין שיועד לאחסון מזון.
תגלית מרגשת נוספת מעיר דוד, הפעם במתחם חניון גבעתי, היא מערכת ביצורים יוונית (“חכרא") מתקופת פרוץ מרד החשמונאים. הביצורים, אשר רוחבם עמד על כעשרים מטרים, כללו חומה, מגדל גדול עשוי אבני גזית וחלקלקת עפר, אמצעי הגנה משופע אשר מקשה מאוד על המעבר.
החיפוש אחר ה"חכרא" מתקיים כבר למעלה ממאה שנים ולדברי נציג רשות העתיקות, “כמעט אין מקום שלא הוצע כמיקום אפשרי לחכרא". במבצר נמצאו אבני קלע עשויות עופרת וראשי חצים רבים אשר אופייניים ליוונים, ועליהם הוטבע סמל הקלשון, אשר ידוע בחוגי ההיסטוריונים כסמלו של אנטיוכוס הרביעי.
בנוסף, נמצאו באתר אבני בליסטראות רבות אשר משמשות כעדות לניסיונות כיבוש של החשמונאים את המבצר. חשיבות התגלית היא שמציאת המבצר תאפשר להיסטוריונים וחוקרי ירושלים לנסות ולשחזר כיצד נראתה ירושלים העתיקה בתקופה זו.
עוד בנושא ארכאולוגיה, גם השנה ירושלים משתתפת בחגיגות שבוע המורשת של רשות העתיקות, הנפתח השנה ביום שלישי, בתאריך 08/12/15. כבכל שנה, רשות העתיקות מזמינה את הקהל הרחב לאתרים ארכאולוגיים שונים ברחבי הארץ. באזור ירושלים יפעלו מספר אתרים: בפארק הלאומי בנבי סמואל תערך פעילות בשם "גבורה ותחבולה", באתר "השומרוני הטוב" ייערך משחק תחרותי למשפחות בשם "בעקבות אוצר המנורה", ובאום אל עומדאן במודיעין ייערך סיור בכפר היהודי העתיק ובבית הכנסת הקדום שבאתר.
