אני אוהבת לצאת לסיורים עם מורי דרך, בעיקר בירושלים. יש משהו במורה או מורת דרך שמרגש אותי. האנשים האלה יודעים לספר כל סיפור של מקום, אפילו הכי גנרי או נסתר או, כביכול, חסר ניצוץ, ולהפיח בו חיים. הם מתבלים את הסיור בסיפורים מהתנ"ך או ממאות קודמות, מחברים את ההיסטוריה שלמדנו בבית הספר ומביאים גם דברים חדשים.
לא אחת, בסיוריי בירושלים, הייתי בטוחה שאני מכירה את כל הסיפור שמאחורי המאפייה הזו או הקיר הזה, אבל מורי הדרך שליוו אותי, הפתיעו אותי במידע חדש. וזה, למעשה, הקסם של ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט. כל כך הרבה סודות מתחבאים בה ובעיקר ניחוחות.
למרות הדיאטה שנכנסתי אליה בחודש האחרון, מצאתי את עצמי בסיור מאפיות וטשולנטיות במאה שערים והשכונות החרדיות, מלווה על ידי יוסף שפייזר, שהקים את Israel-2go. שפייזר הוא מורה דרך בכיר המתמחה בהדרכת טיולים ברחבי הארץ, דוקטורנט להיסטוריה וארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן. הוא נולד בירושלים, עבר כילד לגור בסטף, בשנות בגרותו התגורר בתל אביב וכיום הוא מתגורר בירושלים ואף עתיד להיכנס בשנה הקרובה כחבר מועצה בעיר, מטעם סיעת "התעוררות".
באתר החברה כתוב: "אנחנו מאמינים שלכל פרט ישנה חשיבות רבה" וזה מאד מדוייק. שפייזר מלווה את הסיור עם אנקדוטות קטנות כגדולות ולא מפספס שום פיסת מידע. כשהוא מדבר, ניתן להבין את האהבה שלו למרחבים שהובילו אותו להקים את החברה.
הריחות המשכרים של מאה שערים לא מעידים על החברה המתגוררת בה. אם החברה החרדית נחשבת למסוגרת ומבודדת, הרי שהריחות מאד פתוחים ומזמינים את הקהל הרחב. האמת? מרבית בעלי המלאכה שפגשנו היו אנשים חמים ולבביים, כך שגם את הסטיגמה על הסגירות אפשר למחוק מהספר. מאה שערים, ערב לפני השבת, מתעוררת לחיים כבר משעות אחר הצהריים של יום חמישי.
המאפיות עובדות נון-סטופ, המעדניות, המוכרות גפילטע פיש, טשולנט (חמין למזרחים) וסלטים, פתוחות עד שעות מאוחרות ואנשים עומדים בתור (אל דאגה, עם מסכות, אלכוג'ל ובמרחק 2 מטר זה מזה) כדי לקבל עוד מנה מהעונג שבת המיוחד הזה. למעשה, גם ירושלמים שנולדו וגדלו פה, לא מודעים לעולם המרתק הזה ובעיקר למה שהולך בימי חמישי בלילה בשכונת מאה שערים ולכן אני מאמינה שכל ירושלמי חייב לפחות אחת לשנה לערוך את הסיור הזה.
יוסף לוקח אותנו מהקל אל הכבד. השכונות היותר מתונות בהתחלה. תושבי מאה שערים מסתכלים על הקבוצה שאיתנו כעוף מוזר, במקום ההפך. בצדק. נכנסנו לעולמם שלהם. יוסף מספר על העולם החרדי ועורך הבדלה בין החסידויות השונות המרכיבות אותו. הוא מקפיד להסביר על ההבדלים בתרבות ובלבוש. העולם הזה עשיר כל כך בקבוצות, שאני אשמע את ההסבר הזה עשרות פעמים ועדיין לא אזכור למה המעיל של זה ארוך יותר ומי הולך עם גרביים על המכנסיים. אבל זיכרון כמו שלי הוא עסק טוב למורי דרך שמרוויחים אותי שוב ושוב בסיורים שלהם.
לא כל תושבי המקום מסבירים פנים. יוסף נע איתנו באזורים מסויימים בזהירות, "כאן יש משפחה שעושה בעיות, תכף היא תרצה שנלך". לא עוברת חצי שעה ואישה חסידית מאחת המרפסות דורשת שנלך בגסות. גם חלק מהחוויה. אין להעיד בשל כך על הכלל, שמקבל אותנו בסבר פנים יפות.
ביקרנו בשתי מאפיות מרכזיות: באביחיל, שמפורסמת ברוגעלכים הקסומים שלה, ובנחמה, שם ניתן למצוא לחם יזדי נדיר בטעמו. בציעת החלה שקניתי באביחיל, עם הדג של שבת, הפכה את כל הסיור לשווה ביותר. רכות מדהימה.
לאחר מכן, פנינו למעדניות. יש שתיים מרכזיות במאה שערים, ששמן הולך לפניהן- הדר גאולה ומעדני זהב. שתיהן מציעות מגוון מטורף של סלטים לשבת והן עמוסות לעייפה. במעדני זהב מצאתי את עצמי, בחורה בת 34, אוכלת לראשונה גפילטע פיש. הקציצה, מתובלת במעט חזרת, הייתה כל כך טעימה שאיני מבינה ממה פחדתי כל חיי (והנה תשובה: יחסי ציבור גרועים עם שם יותר גרוע).
את הסיור מסיים יוסף בטשולנטים המפורסמים, נותן לחבר'ה בקבוצה לבחור בין הבשרי לפרווה, כשהוא בעצמו מתקשה לבחור את הטעים ביותר עבורו.
אין ספק שסיורים קולינריים, מתובלים בסיפורים ובהיסטוריה של המקום, הופכים את הבטן ואת הנשמה. הלב נפתח ואתה מרגיש הרבה יותר קרוב לדברים שאינך מכיר ולאנשים שלא ידעת עליהם דבר. ממליצה בחום להצטרף לסיור כזה, שיפתח אתכם לעולמות חדשים.
_____________
Israel-2GO היא חברת תיירות ירושלמית עתירת ניסיון המתמחה בבניית טיולים וסיורים ייחודיים בירושלים בהתאמה אישית. ניתן להזמין כאן: http://israel-2go.co.il/
