למרות שנדמה שרק גברים לבנים ופריבילגיים בחרו בממשלה החדשה, בפועל, מאחורי ממשלת הימין עומדות גם נשים. כן, גם נשים הלכו לקלפי- מכל העדות, מעל הצבעים, מכל צבעי המטפחת או מחזיק המפתחות. נשים שהאמינו בכוחן של 4 ממפלגות הקואליציה (6, אם מפצלים את הציונות הדתית) להוביל אג'נדה ימנית הנוגעת להשבת הזהות היהודית כערך עליון, ביטחון ומשילות, חיזוק ההתיישבות ופיתוח כלכלי-קפיטליסטי.
ולמרות שנדמה שכולנו, נשות הימין, הושקינו באיזה סם שגרם לנו לאובדן שליטה זמני, עשינו את בחירתנו בלב שלם, שהולך בהלימה עם הבחירות שלנו בחיים. האם הפמיניסטיות שבנו שמחות שיש שתי מפלגות שמדירות, לחלוטין, נשים? לא. האם אנחנו שמחות בדף המסרים של חה"כ מעוז ומפלגת "נעם"? לא בטוח. האם אנחנו חושבות שכל אישה ואישה בקואליציה המתהווה מייצגת אותנו? אני אדבר בשם עצמי- לא. אבל אני לא מריחה אפוקליפסה ואני לא חוששת למעמדי.
ההפך. הנשים החזקות ביותר- אלה שלא מפחדות להשמיע את קולן- חלומו של הפמיניזם- נמצאות בקואליציה. נשים שלא מפחדות להילחם. נשים שנאבקות על האמת שלהן. נשים שמוכנות לחשיפה אמיתית- על כל מרכיביה- ומוכנות לכל רפש שיזרקו עליהן. אפשר לא להתחבר אליהן ולדעותיהן, אבל אתם לא יכולים שלא להודות שמדובר בנשים ייחודיות ביותר.
מזה שנים שאני מקיימת חיים אקטיביסטיים מלאים. אני יו"ר פורום מקדמות שוויון מגדרי שמכיל נבחרות ציבור, יועצות לקידום שוויון מגדרי ברשויות המקומיות, מנכ"ליות של ארגוני נשים ועיתונאיות. לא צריך להיות חכם גדול כדי לדעת שחלקן הלא מבוטל לא בחר בממשלה המתהווה. ההפך, הן היו מאוד שמחות בממשלה בשנה האחרונה. למרות שלא התקדמנו הרבה לקדם שוויון מגדרי (פערי השכר לא הצטמצמו, מערכת המשפט לא החמירה עם עברייני מין, תופעת סרבנות הגט עדיין קיימת ויש כמות שנתית זהה של נרצחות על רקע אלימות במשפחה), משהו בלפיד ומיכאלי השרה על אותן נשים ביטחון.
תראו, יש משהו בניראות של 9 שרות בממשלה אחת. הן חלק מקבלת ההחלטות במדינה ואין ספק שהן מעוררות השראה עבור נערות ונשים ברחבי המדינה. גם היום, אחרי שאני יודעת איך תיראה הקואליציה הקרובה, אני עדיין מייחלת לראות את הנשים בה מעוררות השראה ומוצבות בתפקידי מפתח (יו"ר ועדות חשובות, שרות). הלוחמת הפמיניסטית והימנית שבי מודעת לסיטואציה שבה היא נמצאת. לא הכי אידיאלית.
אבל דווקא עכשיו, זה הזמן להראות כוח נשי אמיתי. דווקא עכשיו צריכות הנשים משני צדי המתרס להתאחד ולהראות חוזק. במקום להרפות את ידיהן של האקטיביסטיות הימניות, זה הזמן להיות להן רוח גבית. בשנה החולפת, למרות האכזבה מתוצאות הבחירות, הן עמדו שם- בכנסת- והגישו עם חברות הכנסת מהקואליציה הצעות חוק, הגיעו לכל הוועדות ושיתפו פעולה. תחושת נקם לא הייתה כאן, ההפך- רצון לשנס מותניים ולהמשיך לעבוד למען שוויון מגדרי.
איני יודעת איך תתנהגנה האופוזיציה והקואליציה בכנסת ה25. אני מצפה לכבוד הדדי וחזרה לשגרה, אבל אחרי השנה החולפת- איני יודעת אם אפשר לחזור אחורה. אולי ייקח מעט זמן. גם כאן, הנשים צריכות לדבוק זו בזו ולהתעלות מעל הפוליטיקה. 20 נשים באופוזיציה יכולות להוביל לשינוי אמיתי ולהתייצב לצד הנשים בקואליציה. רק כך יהיה אפשר להוביל מהלכים ולהישאר משפיעות במרחב הציבורי.
שמירה על זהות יהודית, ביטחון ומשילות ופיתוח כלכלי, הן לא מילים נרדפות לפמיניזם. בין כל 64 חברי הקואליציה, עלינו למצוא את השותפים הטבעיים לחיזוק כלכלי של נשים, לצמצום תופעות של מידור והחלשה וכמובן, טיפול מקיף באלימות כלפי נשים. זה חוצה מגזרים, עדות והבדלי מגדר.
