הירושלמית: על תבונה ורגישות

"חוק הפונדקאות" שאושר השבוע גרם להרבה מאד מתח וזעם בקרב הציבור, בעיקר בקרב ההומואים. אבל לא רק. החוק, שחוקק ב-1996, מסדיר את נושא הפונדקאות בישראל וקובע מי יכולה לשאת עוברים ועבור מי. עד כה, רק זוגות נישאים – איש ואישה- יכלו להשתמש באם פונדקאית במצב בו לאישה יש קושי רפואי לשאת היריון.  השינוי העיקרי בהצעת החוק, שעברה השבוע, עוסק בהרחבת מעגל הזכאים להליך פונדקאות גם לנשים ללא בן זוג הסובלות מבעיה רפואית.

נכון, רק לנשים. ומה עם הגברים? הו, כאן התגלעה הבעיה. החקיקה בעצם אומרת שלנשים יש זכויות יתר להיות אמהות מאשר לגברים להיות אבות. למרות שהכותרות במדיה התקשורתית גרמו לכם ולכן לחשוב שמדובר בהדרה של קהילת ההומואים בישראל, הרי שכדאי שתדעו שהחוק לא חל גם על גברים סטרייטים שרוצים להביא ילדים לעולם, לבד ללא אישה, וכן על נשים לסביות. סתם, שתדעו.

אז הוחלט לצאת למאבק. הקהילה הגאה קבעה שיום ראשון יהיה יום שבתון לכלל הקהילה הגאה. לא חשוב איפה אתה עובד או משרת- אתה תשבות. למה? למען שוויון זכויות ובעיקר- הזכות להיות הורים. בגדול, הם צודקים לגמרי, איך, לעזאזל, הדירו אותם מחוק כל כך חשוב, אבל האם פתרון הבעיה הזו לא יוביל לבעיה אחרת לגמרי?

פונדקאות היא בעיה מוסרית בפני עצמה, לפחות כך אני רואה את זה. אבל אני לא לבד. כחלק משרשרת הפרסומים ברשתות החברתיות היו מי שיצאו נגד פונדקאות כאילו הייתה זנות: מכירת חלק ממך תמורת כסף. מה זה משנה אם זה כל הגוף או רק רחם. אולי זה ירגיז אתכם, אבל אני מסכימה.

אישה פונדקאית נאלצת להתמודד עם תשעה חודשי הריון, עם שינויים פיסיים והורמונאליים ובסוף- מוסרת את התינוק שלה כאילו כלום. אם נצטט ממאמרה של עירית לינור באתר "מידה": "בכל הנוגע לסוגיית הפונדקאות בישראל מתעלמים שני הזרמים, הליברלי והמסורתי, הן מצרכי הילדים הנולדים בדרכים אלה והן מהנשים ה”מייצרות” אותם. ועד כמה שקשה לומר זאת הדבר חייב להיאמר: נשים וילדים הפכו בישראל, תחת מטריית הצדקות שונות ומשונות, לסחורה הניתנת לייצור, השכרה ורכישה". האם זה צודק?

איפה נקבע בעולם המוסרי כי זכות אחת של זוג להיות הורים ומאושרים מתעלה על הזכות לפרטיות ולחיים של אישה אחרת. נכון, הריון הוא לא סכנת חיים ברוב המקרים, אבל הוא פגיעה ממשית בגוף של אישה למטרת סיפוק יצרים. במקרה הזה- יצר ההורות. במקרה של זנות- יצר מיני. האם באמת יש הבדל?

שלא תבינו אותי לא נכון, לכולם יש זכות לממש את עצמם כהורים. ברור שאיני מפלה בזכות הזו בין סטרייטים ללהט"ב, אבל יש פתרונות אחרים. למשל, הורות משותפת או אימוץ. אם אתם כבר יוצאים למאבק אולי כדאי שתצאו למאבק על שוויון זכויות ללהט"ב בסוגיית האימוץ.

ובישראל שום מאבק הוא לא מאבק מבלי התערבות של אופורטוניסטים על גבם של הכואבים: ברור שחברות מסחריות יוציאו פרסומים נלהבים שהן עומדות מאחורי השובתים. מעסיקים הוציאו מכתבים המודיעים לעובדיהם שהם יכולים לצאת לשבות וזה ייחשב להם כיום בחירה. מקסימים. לא חשוב שזה כבר יום בחירה שבמקרה חל על תשעה באב ומהווה יום של חופש בחירה עבור שכירים שצמים.

אפילו מאגודת הלהט"ב נמסר שהיום נבחר ולו דווקא על תשעה באב המקדש "אהבת חינם". אבל האם המונח "אהבת חינם" הפך, במקרה הזה, לשימוש ציני ולנחלתה של אוכלוסייה אחת שחושבת רק על עצמה ולא רואה את האחר בכלל?

פלא שהפעיל למען הלהט"ב ומנכ"ל תנועת "שלום עכשיו" לשעבר, אבי בוסקילה, הקפיד בפוסט, מנוסח להפליא, לחדד מסרים (שספק אם תואמו עם גורמים מובילים בקהילה) שהשביתה היא לא על פונדקאות, כי הרי הקהילה מאמינה בחופש בחירה, אלא על שוויון זכויות . הוא קרא לכולם להצטרף לשביתה ואז היטיב להוסיף את הסיבה האמיתית: "כי צריך לשחרר את ישראל מהקיצוניים שחטפו אותה". וואו, גם אתם מרגישים את ה"אהבת חינם" הזו?

תגובות

להשאיר תגובה