במדינה הקטנה שלנו כל דבר נפיץ. שמועות מתפשטות כמו אש בשדה קוצים ומה שוויראלי בחדרה יהיה וויראלי באילת ובגוש עציון ובקרית שמונה. תוסיפו על זה את הרשתות החברתיות וקיבלתם בלאגן אינסופי שחוגג בין 9 מיליון אזרחים במדינה שהיא אפילו לא סיכה על המפה.
כל אירוע, כל אמירה, כל סיטואציה במהרה הופכים לחדשות. לדבר הזה שכולם ידברו עליו, יגיבו עליו ויחוו דעתם. ולמרות שלא תמיד מגיע לאדם מסוים, או לאמירות שלו, להגיע לכותרות- תמיד יהיו מי שיתרגשו ויגעשו ויעשו מטעמים. ואם אנחנו, המשתמשים ברשתות החברתיות, לא מספיק "וויראליים", אז סמכו על התקשורת שתהפוך אתכם לוויראליים ותשפוך עוד שמן למדורה.
אחרי אסון מירון התחילו לצאת לא מעט כותרות שמטרתן לעצבן אותנו ולגרום לנו ללחוץ על הקישור ולשתף את הכתבה כמה שיותר. אז נכון, לא מעט כותרות הביאו פן אנושי של ערבות הדדית וקירוב לבבות (שאת זה אי אפשר לקחת מהעם שלנו, אבל אפשר טוב-טוב להסתיר מהכותרות), אבל היו לא מעט כותרות שנגעו לחברה החרדית והעיבו את ההסתה נגדה.
אחת הכותרות נגעה לאמירות של הרב קנייבסקי על האסון. הרב, איש מבוגר מאוד שמדבר באמצעות שליחים, אמר שמדובר בגזירת שמיים וביקש או דרש או הסביר שכדי להרגיש את קרבת השם יש להתמיד בתורה, בכוונת הברכות ולהתחזק בצניעות. לא עולם התוכן שלי, אבל בהחלט עולם התוכן שלו ומיועד לאנשים שזה עולמם. אבל עורכי המדיה השונים החליטו שהרב האשים את העובדה שהנשים לא מתלבשות צנוע ולכן קרה האסון במירון. לא היה ולא נברא!
אני לא מתומכיו, וכאמור, לא מדובר בעולם התוכן שלי, אבל אני מזהה הינדוס תודעה כשאני רואה אותו. מטרת הכותרת הייתה לגרום ל51% (כמעט 52%) מהאוכלוסייה להתפוצץ מעצבים. זה מביא לייקים. הרב, שלא מחובר לרשתות החברתיות (ובקושי למציאות, כך נראה) בכלל לא יבין מה דבריו חוללו במהלך השבוע החולף, אבל מי ששיתף או לחץ "לייק" בהחלט הבין- מה שרוצים שנבין.
כותרת אחרת הובילה את האשמה לנושא ההפרדה בין גברים לנשים בטענה כי השביל בו נהרגו המתפללים במירון נבנה בניגוד לחוק כדי להפריד בין נשים וגברים. גם קומבינה וגם הדרה. הינדוס כפול ומכופל, שקל מאד להלביש על החברה החרדית. אין לי מושג אם אכן מדובר במחדל בנייה (וניכר שיש בהר מירון לא מעט מחדלים שצריכים להיחקר), אבל האם מישהו שאל נשים חרדיות ומתפללות אדוקות אם הן מרגישות "מודרות"? אולי הן בעצמם רוצות את ההפרדה, שכן הילולת הר מירון כוללת ריקודים, ומבחינתן הן רוצות להרגיש בנוח ולרקוד גם? לא מפליא בעיניי שהאוכלוסייה שכל כך מפריעה לה ההדרה הזו, היא זו שהכי לא מבינה את עולם התוכן הדתי- חרדי או חיה אותו.
בכותרת אחרת, מעולם תוכן אחר, החליטו באתר חדשות מוביל לכתוב שספיר ברמן, שופט הכדורגל הטרנסקסואל, התקבל בשריקות "בוז" מאוהדי בית"ר בעוד שדווקא אוהד הפועל חיפה הוא זה שקרא לה "סופר-וומן". האמת היא? שהרוב שהיה במשחק תמך בה, הביא שילוט מפרגן ומחא כפיים. חברי, נדב שטראוכלר, הסביר בפוסט אישי כי שופטי כדורגל תמיד סופגים קללות, בכל מגרש ובכל משחק (בלי קשר, מאחלת שגם התופעה הזו תיעלם מהמגרשים), אבל לא היה משהו בקללות שהופנה באופן אישי לברמן. אבל אם אפשר למצוא כותרת שתעשה שיימינג לאוהדי בית"ר ירושלים, אז למה לא?
סטיגמות תמיד היו ויהיו. אני בטוחה שגם אם אתם (ואני) האנשים הכי נאורים, ליברלים ומכילים, פה ושם יצאו לכם אמירות גזעניות או פוגעניות כלפי מי ששונה. אבל העולם משתנה, ובטח במדינה כמו שלנו, שכבר ממזמן גדלים פה דורות שאינם "עולים" אלא ילידי הארץ, וכבר אפילו דור שלישי ורביעי. גם אם בחגים ובשבתות אנחנו חיים בצל המסורת, הרי שביום-יום אנחנו חיים בצל המציאות המודרנית שמקיפה אותנו.
התקשורת צריכה לעבור סדרת חינוך, אבל גם אנחנו, כצרכנים שלה, צריכים לדעת לסנן כותרות שלא עושות חסד עם אוכלוסיות מסוימות, ורק מלבות את השנאה בינינו. לא חסרות לנו סיבות לסכסוכים, אבל הרוב הכמעט מוחלט במדינה יודע טוב-טוב לחיות עם האחר והשונה. הגיע הזמן לדפדף הלאה.
