1964- זו השנה שהחליטו חלק מערביי ישראל (הערבים הפלשתינאים- כפי שנקראו על ידי הבריטים לפני קום מדינת ישראל) שהם פלסטינאים. אנחנו מתעתקים את זה ככה מערבית, כיוון שאין שין רפה בערבית אלא רק את האות س הערבית. זו השנה שהוקם ארגון אש"ף- הארגון לשחרור פלסטין. זו גם השנה שהחליט אש"ף לערוך את הקונגרס הפלסטיני הראשון בירושלים.
מבינים? מדינת ישראל הייתה קיימת 15 שנים כשהוחלט "לשחרר" את הפלסטינאים מ"עול" היהודים. אני גם אגלה לכם שהאמנה הפלסטינית המקורית, זו שנכתבה עם הקמת הארגון ב-64', הייתה נגד הכיבוש עוד לפני ה"כיבוש" ה"אמיתי". מאז הקמתו של אש"ף ועד סוף שנות ה-80 היו מטרות הארגון המרכזיות: אחת, ייצוג פוליטי של העם הפלסטיני ושתיים, מאבק מזוין במדינת ישראל עד כדי חיסולה. בקיצור, חברים, לא באנו להם בטוב והם כלים עלינו, בכל דור ודור, לכלותינו.
אנחנו נמצאים בעידן של ערכים בויקיפדיה ומשם שואבים את המידע (כן, גם את המידע הנוכחי הבאתי משם. מודה), אבל האמינו לי שלא היה ערך "פלסטין" מעולם בשום אנציקלופדיה שהודפסה. בבריטניקה של 1910 הודפס הערך "פלסטיין", המסביר את השם הבריטי לישראל דאז. זהו.
בכלל, כשמדברים על היסטוריה של העם הפלסטיני מדברים על שני דברים: תבוסתה של האימפריה העות'מאנית ו"הסכסוך הישראלי- פלסטיני". למה זה ככה? כי אין היסטוריה מפוארת ואל תחפשו אותה. אין מצביאים גדולים שכבשו אדמות או הקימו אימפריות. אין מנהיגים או מטבעות והם גם לא ניהלו יחסי סחר עם אימפריות אחרות. גם אין זהות, מגובשת ואמיתית, עד שנת 1948- אז הוקמה "ממשלת כל פלסטין"- ממשלה שהוכרזה ביוזמת הליגה הערבית בעזה, כ-4 חודשים אחרי הקמת מדינת ישראל, כניסיון לתת מענה לשאיפות הלאומיות הפלסטיניות בישות פוליטית עצמאית שאינה תלויה בממלכת ירדן או כפופה לה (קחו אוויר, זה היה משפט ארוך. אולי בגלל זה מתבלבלים בהסברה בחו"ל). בעצם, ממה שאני מבינה- ירדן הייתה הבעיה בהתחלה ורק 15 שנים אחר כך ישראל. למה הם חיכו כל כך הרבה זמן?
לא הייתי עושה לכם את כל הסקירה המשעממת הזו (ופותחת איזה שבעה ערכים שונים) אם הייתי מבינה מה רוצים תושבי המדינה הזו שיוצאים נגד כל דבר במדינה הזו- בני 18 מחליטים לא להתגייס; המשוחררים משקרים בארץ ובעולם; דפי המסרים לאוניברסיטאות בחו"ל לא מובנים- עד שהם בעצמם לא מבינים על מה הם מפגינים- ואפילו לערביי ישראל נמאס מהמזוהים כפלסטינאים. אדרבא, ממקור מוסמך ומהימן אני אומרת לכם שגם ברשימה המשותפת יש חילוקי דעות על התנהלות המפלגה וחלק מחבריה.
אז אחרי שגילינו שלא ה"כיבוש" הוא הכובש, או מקור הסכסוך או מקור הבעיה, בואו ננסה להבין מה יספק את העם המתהווה – פלסטינאים. האם מדינה תספק אותם? ומי ישלוט במדינה? פת"ח או חמאס? ואם פת"ח – אז האם חמאס יוריד להבות ויהיה אופוזיציה מנומסת כמו בדמוקרטיה? אולי הם בכלל לא יהיו דמוקרטיה. אולי דיקטטורה. מי מחליט? בטח לא הפלסטינאים המתהווים שיבחרו בהנהגה (אם בכלל יתקיימו בחירות ותהיה להם זכות בחירה). עד כמה חזק א-שעב אל-פלסטיני? עם שמשתמשים בו וזורקים אותו לכלבים (עיין ערך "עזה"). למי באמת איכפת, בהנהגה הפלסטינאית המתהווה, מהעם המתהווה שלהם?
ובכן, לכולם, מסתבר, רק לא להנהגה הפלסטינאית המתהווה. לאו"ם איכפת. לישראלים מהשמאל (שכנראה לא איכפת להם מעצמם) איכפת. לסטודנטים באוניברסיטאות בחו"ל איכפת (גם אם הם לא מבינים ממי או ממה איכפת להם). למצייצים בטוויטר, לחופרים בפייסבוק, למגישים בטלוויזיה ולערד ניר- לכולם איכפת.
מעניין אם לכל אלה היה איכפת באותה המידה אם, למשל, העם הפלסטינאי המתהווה היה דורש את הקרקעות "שלו" בשאנז אליזה "בחזרה". "מה פתאום שזה יקרה", יאמר פייר מפריז, "הם לא היו כאן לפני", תגיד בריג'יט. תוך 30 דקות כל המדינות היו מקפלות את ההחלטות שלהן ומוחקות את רעיון פלסטין (המתהווה) לעד, כולם היו שוכחים מהסאגה הטיפשית והמיותרת הזו ב-70 או ב-50 השנים האחרונות (תלוי מאיפה סופרים) והחולצות באוניברסיטאות היו הופכות מBDS לJE❤JLM. קלללל.
