אני מנסה להבין משהו מאד מהותי בדמוקרטיה הישראלית שלנו: יש לנו מלא מיעוטים במדינה- ערבים, דרוזים, צ'רקסים, ארמנים ועוד. ויש עדות לעייפה- רוסים, מרוקאים, פולנים, אתיופים והרשימה מתארכת. והמטרה של קול בכנסת, נציג ציבור אמיתי, היא שיפעל מתוך העם למען העם. השאלה הגדולה היא: עבור איזה עם אתה עובד. אם בוחנים את התנהלותה של "הרשימה המשותפת", שחבריה בוחרים פעם אחר פעם לבצע מעשים שיוצאים נגד מדינת ישראל ומסכנים את בטחונה, הרי שהיא בטוח לא פועלת עבור העם, וספק אם לאלו שבחרו בה.
כמה אירוני הדבר שחברי הכנסת מטעם "הרשימה המשותפת" הם בערך האחרונים בכנסת שדואגים לערביי ישראל או בכלל למיעוטים הבוחרים בהם. לא ולא, הרשימה על (כמעט) שלושה עשר חבריה דואגת לאוכלוסייה מוגדרת בשם "פלסטינאים" ולמעשה בכל אקט ובכל מעשה שלה קוראת לדה-לגיטימציה למדינת ישראל, אותה היא מייצגת. ולא צריך להבין פוליטיקה אלא מעט כלכלה ומדיניות: מי שמשלם להם זה העם, אלה המחזיקים תעודות כחולות ובעלי זכות בחירה, והם אמורים לפעול למען העם, אלה שמחזיקים תעודות כחולות ובעלי זכות בחירה.
ובכל זאת, במקום לדאוג לעם, הם מסייעים למחבלים, מסיתים לפיגועים ומחזקים את תנועות ההתקוממויות נגד ישראל. זה התחיל בחנין זועבי והמשט על המרמרה, זה עבר לאחמד טיבי שקרא לעשות פיגועים, גם איימן עודה לא הפגין התנהגות טובה באום אל חיראן ובאסל ראטס- טוב, מה כבר יש להוסיף על התנהגותו הבזויה (והעונש הקל והבלתי מוצדק שניתן לו?). אם כך, איך עדיין יש להם זכות קיום כרשימה בכנסת ישראל? בעבר פסלו מפלגות על פחות מזה, הרבה פחות מזה, בנושאים של הסתה ופגיעה בריבונות המדינה, אז מדוע אנחנו מאפשרים את זה כאן?
בטוחה אני שאין תקשורת אמיתית ושקולה, שנחשבת הרשות הרביעית במדינה, או בית דין גבוה לצדק (אם אכן מה שכתבתי צודק, ולדעתי הוא צודק), שילכו נגד מהלך דמוקרטי של פסילת הרשימה המשותפת מהתמודדות לבחירות וכהונה נוספת על חשבון משלמי המסים. הזעקה חייבת לבוא משני הצדדים- שמאל וימין. לא, לא בגלל שהם ערבים, אלא בגלל שהם לא משרתים את הציבור.
אגב, יש ביניהם כמה נבחרי ציבור מקסימים שכן פועלים למען הציבור וכן רוצים בטובתו. השמות המתונים כמו ח"כ מסעוד גנאים או ח"כ עבדאללה אבו מערוף. מדובר באנשים ישרים, לפחות מהיכרותי המעטה איתם, שיודעים (אף כי בטח לא יודו בכך בקול) כי חבריהם לסיעה עוברים כל גבול ויוצרים להם נזק, ולא רק תדמיתי, מאד גדול (אני יודעת מה תגידו עכשיו: יש כאלה בכל מפלגה. נכון מאד, אבל יש הבדל בין נזק תדמיתי גרידא לנזק אמיתי למדינה בה אתה משרת ולחבריך לסיעה).
ותתפלאו, לאו דווקא ערביי ישראל בוחרים בהם. אלה ש"נהרו לקלפיות" בוחרים במפלגות שיפתיעו לא מעט מכם ויגרמו לכם להרים גבה. לא מזמן ישב איתי ב"טרם" אבא ערבי מאבו גוש עם הבת שלו וסיפר שהוא בוחר ב"ש"ס" כי הם דואגים לרווחה שלהם. אני מכירה אוכלוסייה שלמה של ערביי ישראל שבוחרים במפלגת "הליכוד" בטענה שהיא מפלגת "העם". המוכרים שבהם (באופן אירוני) הם בני משפחת זועבי- שרה האם ומוחמד הבן, שתומכים תמיכה עמוקה בביבי מתוך אהבה למדינת ישראל.
ובכן, האם יש לממשלה הנוכחית אומץ אמיתי להורות על פסילת מועמדותה של הרשימה המשותפת במתכונתה הנוכחית בבחירות הבאות (ואולי אף בקדנציה הנוכחית)? ואם לא, מה נעשה? נמשיך לעמוד מהצד ולראות איך בחסות המשכורת המנופחת והחסינות כל אחד ואחת מהם מסב נזק למדינה שלנו? אנחנו חזקים מול חייל תועה אחד, אבל לא מול מחבלים בשירות המדינה, אה?
