סיפור חייו של האיש השווה מיליונים (אם לא מיליארדים) נמכר בימים אלה ב-99 ש"ח. מי שמכיר את התחום יודע שגם מהספר הזה נתניהו לא יתעשר. עם זאת, נתניהו ירוויח משהו אחר: הצצה לאדם שבו, לדרך חשיבתו ולראות עיניו. זה לא יסולא מפז.
המסתוריות סביב נתניהו היא שמלבה את האובססיה כלפיו. כולם רוצים לדעת מה עובר במוחו המבריק, מה דעתו על בתו מנישואיו הקודמים, על חברי הכנסת ברשימה שלו, על משפחתו הקרובה ומה האסטרטגיה שלו אל מול האתגרים שמולו.
כמה שינתחו אותו בתקשורת או בספרים, תמיד תישאר תחושה של: "אבל זו כל האמת?". וזה מקור עוצמתו של נתניהו. התחושה, שאפילו זוגתו לחיים לא ממש יודעת מה עובר במוחו הקודח. גם היא, בסופו של יום, כמו כולם- מחפשת את האמת.
נתניהו מצטייר כאיש נוסטלגי. הוא מתרפק על דלתותיה של ההיסטוריה. נמצא במרדף להשיג כוח ועוצמה, להילחם על מדינת ישראל, כפי שעשה אביו, ולמענה- כפי שעשה הוא ועשה אחיו הבכור, יוני, ז"ל. זה, לבד, היה יכול להספיק לנו, תושבי המדינה. איזו מדינה ביקום לא הייתה רוצה מנהיג שמאוהב ברעיון קיומה יותר מברעיון להתעשר באמצעותה.
סתם לשם השוואה, ראש הממשלה בישראל מרוויח קצת יותר מחצי ממשכורותו של הרמטכ"ל שאותו הוא ממנה. נכון, יש לו יותר כוח ועוצמה ביד, אבל האם זה כך באמת? בפוליטיקה של היום סחטנות היא שם המשחק. בנט היה נתון לסחטנות. לפיד נתון לסחטנות ונתניהו היה נתון (ואולי עוד יהיה נתון) לסחטנות.
במצב של 59-61 אתה לא יכול להביא הרבה לשולחן. אתה לא ממש מצליח לבזר את כוחו של בג"ץ; אתה לא ממש יכול לספח את ההתיישבויות ביו"ש ואתה לא יכול גם להציל את עצמך ממשפט. כלומר, אתה יכול, אבל יהיו לך השלכות קואליציוניות מרחיקות לכת.
הבעיה היא שיתר המפלגות הימניות, אלה שבחרו ללכת למחנה ה"רק לא ביבי" (הרל"ב), שוכחות שהן, למעשה, מפקירות את השטח לסחטנות מקיצונים. אם ילכו עם לפיד- הערבים יסחטו אותם. אבל אם ילכו עם נתניהו, כשהחרדים בקואליציה ובממשלה, הו אז הן יכולות להוות מערכת איזון ובלמים רצינית. די לסחטנות מכל הצדדים.
למרות המסתוריות האופפת אותו, נתניהו היה מת להקים קואליציה עם ליברמן וסער, אם זה היה על השולחן. אני לא אתפלא אם זה על השולחן כעת. הוא לא אדם דתי מספיק, כדי שמורשתו תהיה מיליארדים לחינוך ללא לימודי ליבה. נתניהו איש של ספרים, אבל הוא גם איש של סייבר, המצאות, חידושים, הייטק. אם היה יכול, היה מרים את ישראל כולה לעוד קומה אחת למעלה, אבל המצב הדמוגרפי פה מושך את כולנו למטה.
אבל לנתניהו חסר עוד מרכיב אחד במתכון המופלא והמבריק שלו: אומץ. נכון, הוא משדר הרבה תעוזה וגבורה, אבל הוא לא עושה הרבה כדי לשנות מהרגליו ומחשיבתו. הוא עדיין מתקשה להוביל שינויים במפלגה שאותה הוא מוביל. למרות שהוא מקיף את עצמו במוחות צעירים ומבריקים, הוא עדיין מתקשה להכניס אותם למוקדי הכוח במפלגה ובמדינה.
למעשה, מה שמהווה הכוח של יתר המפלגות כיום ובעבר: יש עתיד, מרצ, ימינה, תקווה חדשה, הציונות הדתית ואפילו צעירים בוערים, הוא החולשה הכי גדולה של הליכוד בקמפיינים האחרונים. השטח לא חי כבעבר, אין הרבה צעירים ברחובות והרבה טמון בקסם האישי של נתניהו. אם המצב ימשיך ככה, בן גביר צפוי להביא 15 מנדטים והליכוד תופקר. נתניהו חייב לקרב אליו את הצעירים מחדש, המהווים כ-40% מהבוחרים בישראל כיום, ולעשות בחירות אמיצות יותר בשילובם בקמפיין הנוכחי. רק אם יקשיב להם וישתף אותם- יכול להיות שנצחונו המיוחל יהיה מעבר לפינה.
