סגן ראש העיר, עופר ברקוביץ בראיון מיוחד על הסיבות שהביאו אותו לפוליטיקה, על המקומות האהובים בעיר וגם על השאיפות: "אולי יבוא יום וגם אנהיג את ירושלים"
"הבנתי שהעיר במצב קשה מאוד, הייתי אומר אפילו מצב מייאש, הרבה תושבים צעירים החלו לעזוב אותה בעיקר חילונים, דתיים מתונים ואוכלוסיות ממעמד הביניים". סגן ראש עיריית ירושלים, עופר ברקוביץ, מסביר בראיון נרחב מה גרם לו להיכנס לפוליטיקה ולרצות לשנות את העיר בה הוא חי כל חייו.
"בתור נער הייתי פעיל בעיר מבחינה חברתית, אם זה בתנועת הצופים או במסגרות אחרות", מספר ברקוביץ. "כבר אז הייתי מאוד מאושר בעיר ומאוד אהבתי את העובדה שאתה פוגש בעיר אנשים שמאוד שונים ממך. הכרתי בעיר חבר'ה מהמגזר הערבי, וכשהייתי פעיל בצופים התחברתי עם חבר'ה מהמגזר החרדי. אפילו היה לי מורה חרדי בתקופת בר המצווה ועד היום אני שומר איתו על קשר. בקיצור, הייתי מאוד מאושר בירושלים, יש הרבה סיבות למה היא עיר מיוחדת, אחת מהן ומשמעותית ביותר היא שהתושבים לוקחים אחריות ומתנדבים.
בנוסף, המגזר השלישי בעיר מאוד מפותח, והיכולת לפתח בעיר זהות ישראלית ויהודית היא מורכבת בגלל ההיסטוריה, המורשת, האתרים והערכים שיש בעיר. דבר נוסף שמאוד חזק בעיניי הוא הקשר לטבע, המעיינות שממערב והמדבר שממזרח לעיר, אני חושב שי-ם שונה בהיבט הזה ממקומות אחרים".
ברקוביץ (32), נשוי לדינה, עולה חדשה מצרפת ואבא לאריאל בן השנה. מלבד שנה אחת שבה התגורר בת"א, את כל חיו העביר בי-ם. "לקראת השחרור שלי מהצבא בשנת 2008, התחלתי לתהות ולדאוג ממצבה של י-ם" אומר ברקוביץ. "הבנתי שהעיר במצב קשה מאוד, אפילו מייאש, הרבה תושבים צעירים עזבו את העיר, בעיקר חילונים, דתיים מתונים ואוכלוסיות ממעמד הביניים. הרגשתי שאני לא מוכן לעמוד ולהסתכל על זה מהצד כשהתהליכים האלו מתרחשים ואז התחלתי לחשוב על ההקמה של תנועה פוליטית".
לדבריו, מהר מאוד הבין שפוליטיקה היא המגרש שבו צריך לפעול מכיוון שלדבריו רק שם יש תקציבים משמעותיים והשפעה על התקשורת. "שוחחתי בזמנו עם מיקי לב, שהיה אז מועמד לראשות העיר, והבנתי שאני לא רוצה לרוץ מאחורי מועמד לראשות העיר, אלא להקים תנועה שיש לה מסר חברתי לתושבים. כשבשנת 2003 נבחר ראש עיר חרדי, זה לא קרה בגלל שהיה שהיו רוב חרדי בעיר קרה בגלל שהייתה אדישות בקרב האוכלוסיות, החילוניות, המסורתיות והדתיות המתונות. בעצם רציתי להקים תנועה שתשנה את המעורבות של התושבים ברמה המוניציפלית. אספתי 10 חברים והצעתי להם רעיון שהיה לי על מנת להציל את העיר י-ם ובנוסף דנו על הקמתה של תנועה פוליטית".
באותה תקופה הייתי אמור לטוס לדרום אמריקה לתשעה חודשים, היה לי כרטיס, אך אחרי שקיימנו שלוש ישיבות והבנתי שיש בסיס להקמה של 'התעוררות' החלטתי שאני נשאר בארץ. התחלנו להניע את הקמתה של תנועת 'התעוררות', במשך חמישה חודשים ועיקר העבודה הייתה להחליט על המדיניות שלנו. החלטנו להיות תנועה שמטרת העל שלה היא להבטיח את העתיד הציוני הפלורליסטי ויצרני של י-ם".
באותן ישיבות הראשונות של התנועה, חבריה החליטו שהם יאבקו להשפיע על חמישה תחומים מרכזים: פיתוח כלכלי ותעסוקתי, דיור, תרבות, חינוך ותחבורה. "החלטנו שלא נקבע עמדה מדינית לגבי מזרח העיר, מתוך מחשבה שיותר מידי פוליטיקאים מדברים מתוך דעות ימניות או שמאליות ולא מדברים על התכל'ס, על חיי היום יום, שזה הניקיון, התרבות והתעסוקה בעיר. אנחנו באנו להתעסק בעיקר, במה שצריך להתעסק, בעצם אמרנו שיש לנו עמדה חברתית כלפי מזרח העיר ולא עמדה מדינית. שזה אומר שאנחנו רוצים שוויון זכויות, שיוויון שירותים, להגביר את אכיפת החוק במזרח העיר ולשנות את המצב בו מזרח העיר לא מקבל תקציבים".
ברקוביץ מספר שביוני 2008 התנועה יצאה לדרך בלי שקל בכיס. "אז הייתה הפעולה התקשורתית הראשונה בה נסענו מגן הפעמון עד הכניסה לעיר בשיירת מכוניות שעל הגגות שלהם שמנו מזוודות, (שנועדו לרמז על הכוונה לעזוב את העיר), ואמרנו לתושבי י-ם שיתעוררו או שאנחנו עוזבים את העיר. באותה תקופה התחלנו לעשות רצף פעולות החל ממסיבות רחוב, עד למבצע של הקש בדלת בשכונות בעיר, ופעלנו גם כדי שתהיה עבודה לחיילים, לנוער, לסטודנטים וכו'. היינו שם עם הרבה מאוד אהבה והקרבה לעיר ומעט מאוד כסף, והצלחנו לעשות את הבלתי יאומן ולהביא להחלפת ראש העיר לבחירתו של ברקת. הישג נוסף ומשמעותי שהבאנו לעיר הוא, כניסתם של שני חברים צעירים מתנועת התעוררת למועצת העיר ובכך שונה מאזן הכוחות בתוך מועצת העיר. זה היה הישג מאוד מאוד דרמטי במערכת פוליטית מאוד מורכבת".
בנוסף לתנועת 'התעוררות', ברקוביץ הקים תנועה נוספת הנקראת, תנועת 'מתפקדים' שהיא תנועה ארצית, אותה הקים יחד עם סגן ראש עיריית ת"א, אסף זמיר ואופיר יחזקאלי. לדבריו, התנועה נועדה להגביר את המעורבות הפוליטית של הצעירים בתוך המפלגות.
מהם המקומות האהובים עלייך בעיר?
"אני מאוד אוהב את שוק 'מחנה יהודה', שכונת 'מוסררה' ו-'קריית יובל', בגלל שגרתי שם ויש לי לא מעט חוויות נוסטלגיות מהמקום. בנוסף בגלל שאני אוהב קולנוע, אני אוהב ללכת לקולנוע סמדר בגלל היותו קטן ואינטימי".
אתה רואה את עצמך מזדקן בעיר?
"כן. אני בהחלט רואה את עצמי ממשיך פה, אני מאוד מחובר לעיר ואוהב אותה ואולי יבוא יום וגם אנהיג את ירושלים".
