מכון ון ליר בירושלים יוצא כעת עם סדרת מפגשים מרתקת על הרלבנטיות והקשר שבין התלמוד – הספר השני ביהדות הנלמד אחרי התנ"ך לסוגיות שעולות בישראל 2016, כמו למשל היחס לאנשים עם מוגבלויות. יו"ר המכון פרופ' גבריאל מוצקין מבהיר גם למה אסור לתת למדעי הרוח לגווע, מדוע הם חשובים כל כך ויכולים לתרום גם בעולם העסקים והכלכלה
"מדעי הרוח הם המהות שלנו ואם הם יגוועו, זה יהיה רע לחברה. השר נפתלי בנט חושב שאין די תלמידי תיכון שלומדים 5 יחידות במתמטיקה – אני חושב שאין מספיק מהם שעושים עבודות גמר במדעי הרוח", כך אומר פרופסור גבריאל מוצקין, יו"ר מכון ון ליר, מוסד לימור ומחקר אשר כבר 60 שנה כמעט, פועל בכדי להחיות, לחקור ולהנגיש את הידע והמחקר ביהדות, פילוסופיה מדעי הרוח והחברה.
מיעוט הנרשמים ללימודי מדעי הרוח והסכנה המרחפת על קיומם של חוגי לימוד אלו נוגעת במיוחד לפרופ' מוצקין. "מספרם של הנרשמים ללימודי מדעי הרוח יורד כי אנשים מחפשים היום מקצועות פרקטיים, החברה הפכה להיות פרטית יותר. אנשים מחפשים מקצועות שיוכלו להשתלם להם והם לא מבינים שברוב העולם תואר במדעי הרוח נתפס כתואר מצוין, שאפשר להיכנס בעזרתו לעולם העסקים, הממשלה ועוד. תלמד משהו שלא קשור דווקא לאיך תתפרנס אלא כדי להיות אדם רחב אופקים, מוצלח שתורם יותר לחברה".
בניגוד לדעה הרווחת כאן, האומרת שתואר במדעי הרוח אינו יישומי ויעיל?
"לדעתי, מי שטוען שאין טעם ללמוד מדעי הרוח כי 'זה לא מקצוע' טועה בגדול. אם תלמד ראיית חשבון ולא תבין במוזיקה וספרות החיים שלך אבל תישאר בלי ידע במוזיקה וספרות עדיין תחיה חיים עניים. אחד הדברים הכי טובים שאדם יכול לעשות זה לקרוא רומנים, כי זה מפתח את הדמיון. השכלה רחבה ובפרט במדעי הרוח תועיל לך בכל דבר, באמצעותה אפשר לקשור קשרים בין מצבים שונים ובכך לפתור בעיות. בנוסף מדעי הרוח הופכים אותך לביקורתי, תוכל לחפש מה לא בסדר במה שהממשל למשל אומר, להבין מתי אומרים לך את האמת ומתי אתה צריך להיות ספקן".
מכון ון ליר הוקם על ידי משפחת ון ליר עוד בשנת 1959 כמכון מחקר ללימודים מתקדמים במדעי הרוח והחברה. פעילותו של המכון מתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: לימודים מתקדמים, החברה האזרחית, תרבות וזהות יהודית בת זמננו ושיתוף פעולה אזורי ים-תיכוני. במסגרת תחומים אלו המכון מפעיל פרויקטים, קבוצות דיון ומעודד שיתופי פעולה עם ארגוני החברה האזרחית, עם האקדמיה והממסד.
"מה שמעניין אותנו הוא האימפקט החברתי של רעיונות שונים", אומר פרופ' מוצקין, "אנחנו מאוד אנרכיסטים ודמוקרטים וזה מייצר רעיונות חדשים שאנו הופכים אותם למובנים, כדי שיהיו רלבנטים לחברה. כששואלים את השאלות הנכונות נגלות לפנינו תופעות שקודם לכן היו נסתרות, כמו המשבר בתחום מדעי הרוח שאף אחד לא צפה אותו מראש. כמכון מחקר חשוב לנו לאתר בעיות ולהציע להם פתרונות אפשריים".
המכון חונך כעת סדרת המפגשים בשם "פתח לנו שער" החוקרת את משמעותו של התלמוד לימינו, הרלבנטיות של המסרים שהוטמעו בו בישראל של 2016 והאם ערכי התלמוד יפים רק לעולם היהודי או שאפשר לשאוב ממנו גם ערכים אוניברסליים.
הדיון במפגש הקרוב יתמקד בהתייחסות שרווחה בעולם העתיק אל אנשים עם מוגבלויות. "מצד אחד הם נחשבות למצורעים ממש אבל מנגד, בספר בראשית נטען שכל אדם נברא בצלם אלוהים לכן כל אחד זכאי ליחס אנושי, קודם עלינו לראות את האדם ורק אחר כך את המוגבלות שבו, זו תפיסה שדווקא תואמת את הגישה הרווחת בימינו", אומר פרופ' הכהן.
