מסע קולינרי מרתק בסימטאות של מאה שערים

בירושלים ישנה תרבות מוכרת פחות, של אוכל יהודי אותנטי שאפשר להשיג ב”ליל שישי”, הכינוי המקובל בציבור החרדי לבילויי חמישי בלילה. ביקור בסוף השבוע בשכונת מאה שערים בירושלים, מאפשר הצצה לקולינריה החרדית-אירופאית ולתרבות המסעדות החרדית.  

הגענו ביום חמישי האחרון בסביבות השעה 21:00 לשכונת מאה שערים בירושלים, ריח החלות לשבת (חאלעס, בעגה האידישאית) העולה מהמאפיות הרבות ברחוב גירה אותנו ובהחלט פתח את התיאבון. בהמלצתו הנלהבת של אברך כולל צעיר, מצאנו את עצמנו מול פתחה של מסעדת דייטש. האבא והבן מכינים את מיטב המאכלים מהמטבח ההונגרי, עם מתכונים סודיים שנשמרים במשך דורות המשפחה מאב לבנו. לקחנו מנה של גפילטע פיש וצלחת בינונית של כבד קצוץ. הטעם פשוט משגע, מזכיר את הניחוח של סבתא, והאווירה במסעדה חמה וביתית.

stažený soubor (4)

מיתוסים רבים נפוצים על מאה שערים. “מדינה אחרת”, “גטו”, ומגוון רחב של כינויים, שרובם הגדול מגיע עקב חוסר ידיעה, סיקור מגמתי בתקשורת ואולי שניהם גם יחד. למגיעים בפעם הראשונה לשכונה, ייתכן הלם תרבותי קל, אך מהר מאוד ניתן להתאהב בפשטות המחבקת של המקום. רחוב צר וארוך עובר במרכז השכונה, עשרות חנויות מקיפות אותו, ועל לוחות המודעות מודבקות שכבות על גבי שכבות של מודעות ענק, באותיות קידוש לבנה.

יצאנו מדייטש, כינוייה המקוצר של מסעדת  האב והבן למשפחת דייטש. היה טעים, אבל השארנו מקום לטשולנט וקוגל ירושלמי, למרות המלצותיו של הבן על הצימעס המוצלח שלהם. בפעם אחרת. פעמינו עתה למסעדת אליז, גם היא בשכונה, על גבול שכונת בית ישראל. אליז הוקמה על-ידי שני צעירים חרדיים לפני כמה שנים, ולמקום יצא שם רב בעיקר על הטשולנט והקוגל. התור בכניסה התארך עד לרחוב ממש, ובתוך המסעדה לא הייתה אפשרות להכניס סיכה. כנראה שזה אומר משהו על הטעם. ואכן, טשולנט איכותי עמוס בקטניות, תפוחי אדמה, בשר בשפע, ואיך אפשר בלי קישקע? אני לקחתי קישקע בשרי, וחברי העדיף עם תפוחי אדמה.

בכל המקומות שביקרנו בהם, לא ראינו שלט שאוסר על כניסת נשים למסעדה, אך לא תראו גבר סועד עם אשתו ארוחת ערב של חמישי. לאלו מכם שעוד לא מוכנים לאווירה החרדית הארד-קור של מאה שערים, יש מקום שבו תוכלו לקנות אוכל מוכן לשבת ולהרגיש את המטבח החרדי בצורה קלה יותר. מעדניית “מעדני זהב”, ליד שכונת מקור ברוך, שם ניתן להשיג את כל המאכלים הירושלמיים באריזות סגורות לפי משקל, לא מתאים למי שרוצה לשבת ולאכול במקום, אבל מספיק כדי לגעת. גם בשכונת מקור ברוך ניתן ללמוד על ההווי החרדי, אבל פה לא תראו מדרכות עם הפרדה לגברים ונשים, וכאן גם יתייחסו בסלחנות רבה יותר ללקוחות נשים, כמובן שמומלץ לבוא בלבוש צנוע.

 

תגובות

comments