תמונה של צוות הפרוייקט יונתן פליטמן, אסנת בבלי ואביגיל בלייוייס. צילום: דוד מנדלבאום

הצצה ירוקה לפרויקט המחזור “מהפח הירוק” שמאיים להשתלט על פחי האשפה בכל העיר

מיזם “מהפח ירוק” הוא פרויקט שמטרתו לעודד תושבים בירושלים להפריד שאריות מזון לטובת יצירת קומפוסט. הפרויקט, שהתחיל כפרויקט מתנדבים בשנת 2007, אומץ על ידי עיריית ירושלים בשנת 2012 והתפשט אט אט לבנייני מגורים, בתים פרטיים ובתי ספר בעיר. הפרויקט חוסך כמיליון וחצי שקלים מידי שנה לעירייה וחשוב מכך – כמות נאה של טונות אשפה.

“הפרויקט התחיל על ידי מתנדבים מבית הכרם שפתחו עמותה במטרה לצמצם את הפסולת ולהפוך שאריות מזון לקומפוסט”, מספר יונתן פליטמן, מי שלאחרונה החל לנהל את הפרויקט. “אנחנו תומכים באנשים שרוצים להפריד אשפה אורגנית באופן עצמאי ועובדים כבר חמש שנים עם כארבעת אלפים משקי בית”. מהפח ירוק הוא פרויקט יחיד מסוגו וגודלו בארץ עם תמיכה מסוג זה מצד אגף התברואה של העירייה.

“אשפה אורגנית מהווה כארבעים אחוז מהמשקל של הפח, מה שעולה לעירייה המון כסף כי על משקל עודף עיריות מקבלות קנסות”, הוא מספר. “בשנת 2012 אומצנו על ידי המנהל הקהילתי גינות העיר, שהחליטו לתת לנו תקציב שנתי. אחרי שהם חזו בהצלחה חידשו את התקציב שלנו והתחלנו לעבוד באופן קבוע ולקבל מימון מהעירייה מידי שנה, כך שהצלחנו להתרחב לשכונות רבות בירושלים”.

למעשה, עבודתם המשתתפים בפרויקט מתחלק לשניים. “הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא הסברה וחינוך”, מסביר פליטמן. “יש פעילים שהולכים בשכונות, עוברים ממש מדלת לדלת ומסבירים על הפרויקט, יש מי שאחראי על פרסום באינטרנט ובשלטי חוצות, וכמו כן אנחנו מעבירים הדרכות בבתי ספר ומקיימים אירועים שונים”, הוא אומר.

שנית – העבודה בפועל. “מה שאנחנו עושים זה לספק לאנשים בחינם את הקומפוסטרים, המיכלים בהם עושים את הקומפוסט, עד הבית ומסבירים מה צריך לעשות בפועל”, הוא מספר. “באופן בסיסי צריך פשוט להפריד פסולת ולכסות את הקומפוסט בחומר יבש כמו עלים, ובגלל שזה חדש לאנשים רבים אנחנו מלווים אותם בצעדים הראשונים. אנחנו מפעילים קו חם וזמינים במייל ככה שאין שום סיבה שאנשים יחששו”. עם עליית המודעות הסביבתית הפרויקט הלך והתרחב. “העבודה מזכירה אולי משהו שהסבים שלנו עשו אבל היום זה מאוד אופנתי”, אומר פליטמן.

לדבריו, מידי שנה הפרויקט מסייע לעירייה לחסוך כמיליון וחצי שקלים. “כמובן שאפשר לומר שזה כסף קטן ביחס לכמות שמשקיעה העירייה בזבל ובתברואה, שמשקיעה בערך פי מאה אבל בכל זאת זה חיסכון”, הוא אומר. “וכמובן יש את הפן הסביבתי שהוא חשוב לא פחות”.

אולי במפתיע, לפרויקט יש יתרון נוסף שהמקימים לא בהכרח צפו. “לפרויקט יש ערך קהילתי של ממש”, מספר פליטמן. “אנשים רבים פועלים יחד למען הסביבה, הילדים שלהם לומדים מה קורה לאוכל ואיך אפשר להפוך מפגע לדבר מה יעיל, ונוצר שיתוף פעולה קהילתי מאוד יפה”, הוא אומר. “פתאום אנשים גילו את השכנים שלהם והתחילה תקשורת רחבה יותר בבניינים, וזה פתח צוהר לעוד פרויקטים ירוקים. אפשר לראות הרבה בתים בהם בעקבות הפרויקט התחיל טיפוח הגינה ושתילת ערוגות, כשהקומפוסטר שלנו באמצע”.

תגובות

comments