מאות סלי מזון לכבוד חג השבועות נארזו השבוע במסגרת פעילות התנדבות של עמותת 'חסדי נעמי' בשיתוף פעולה עם המכללה לשוטרים בבית שמש. ניצולי שואה מבית העולה בעיר באו להתנדב למען משפחות נזקקות וניצולי שואה בהם תומכת העמותה. אירוע חשוב שהתקיים במסגרת הפעילות: יום הולדת 100 ליצחק, סבו של מפקד הקורס במכללה לשוטרים.
אף עין לא נשארה יבשה כשיצחק גרסטנר, ניצול שואה, חגג השבוע את יום הולדתו ה-100 בבית העולה בבית שמש במסגרת פעילות מרגשת של עמותת 'חסדי נעמי', שדאגו לו לחגיגה מרגשת ומתנות. את יום ההולדת חגג עם בנו קובי והנכד – טל אזולאי, שוטר קהילתי בתחנת משטרה גבעתיים ומפקד בקורס שוטרי אג"מ במכללה לשוטרים בבית שמש. כמו הנכד, גם יצחק שהתרגש מאוד, שירת במשטרה קרוב ל-30 שנה. במסגרת האירוע, כ-30 שוטרים ושוטרות הגיעו לארוז עשרות סלי מזון לכבוד חג השבועות, פירות וירקות עבור ניצולי שואה ומשפחות נזקקות בהם תומכת עמותת 'חסדי נעמי' ברחבי הארץ, ובבית שמש בפרט. אליהם הצטרפו לסייע ניצולי שואה מבית העולה בבית שמש וחברי מועצת העיר – יונה קאופמן ויוסי גמליאל.
קובי, הבן של יצחק והדוד של טל, סיפר בגרון חנוק מדמעות: "כשאבא שלי היה ילד קטן בפולין, הוא היה מאוד חולה, וכשבא הרופא אמרו להורים שלו שהוא צריך לעבור ניתוח מאוד מסובך. אבא שלו התייעץ עם רב מכובד, שגם היה קבליסט. הוא הסתכל בקבלה ואמר שלא צריך לעבור ניתוח ושהוא יחיה עד גיל 102. והנה הוא הגיע לגיל 100. אני ממש מודה לכולכם. ריגשתם אותנו מאוד".המפקד טל אזולאי שיתף את הנוכחים ואמר: "אני שוטר קהילתי, וחלק מהתפקיד שלי הוא לא רק לשמור על הסדר או לדאוג שלא יעברו על החוק ולא רק לחלק דוחות, אלא חלק מהתפקיד שלי הוא לחבר ניצולי שואה, אנשים עם מוגבלויות ואוכלוסיות נוספות לקהילה, לחבר אחד לשני. לכן שאלתי את תשובה כברה, מנהלת תחום הרווחה בעמותה – איפה אנחנו יכולים לעזור? מיד נעניתי, והמון תודה לחסדי נעמי על היום הזה, על הזכות לעשות חסד וכמובן תודה לכל החניכים שבלעדיהם זה לא היה קורה. תודה רבה על החגיגה לסבא."
תשובה כברה, מנהלת תחום רווחה בעמותת 'חסדי נעמי', אמרה: "כפיים למכללה לשוטרים ולסבא שחוגג 100 ובא לכבד אותנו. נארזו כאן היום ערכות מכובדות המכילות מכל טוב כדי שלא יישאר אף אחד בלי אוכל לשולחן החג. אנחנו בעמותה פועלים ללא הפסקה כדי שאף אחד לא יצטרך לאכול רק ביסקוויטים ותה, וכדי שלא יתלבט אם לקנות אוכל או תרופות. תודה על עוד יום של חסד, את האור בעיניים ואת החיוך בשפתיים אף אחד לא יקח, הזכות היא שלכם, ושיתוף הפעולה של כולם כאן מרגש מאוד."
חבר המועצה מחזיק תיק קליטת העלייה יונה קאופמן בירך את השותפים בעשייה מיוחדת זו והודה ליוסי גמליאל ממחלקת הנוער על ההתגייסות והסיוע לפרויקט, ולראש העיר שמואל גרינברג על התמיכה, הגיבוי והרוח החיה מאחורי הפעילות החשובה.
יצחק נולד בגרמניה ב-1924 וכאשר היה בן 8, היטלר עלה לשלטון והחיים התהפכו. בשנת 1936, כשהיה בן 11, זרקו אותו מבית הספר בעיר מולדתו, והוא נאלץ לברוח עם משפחתו. הם הגיעו לפולין, אך נאלצו להמתין שעות ארוכות בגשם עד שאפשרו להם להיכנס. בסופו של דבר, הם הלכו 3 ק"מ ברגל עד שהגיעו לבית של הסבתא והסבא. המשפחה התפצלה, ויצחק נשאר שם עם אחיו הקטן, בעוד שההורים והאחות הגדולה בטי נסעו לקרקוב, לדירה שאותה קיבלו מקרובי משפחה. לאחר כמה חודשים הצליחו להתאחד. אך בסופו של דבר, רוב משפחתו של יצחק נספתה בשואה.
לתרומות >> https://www.giusim.co.il/he/projects/3950/
