סמ"ר מתן וינוגרדוב ז"ל, לוחם חטיבת הנח"ל מירושלים, נפל בקרב בבית החולים שיפא. בפתקים שהותיר אחריו ביקש: "תקימו משהו לזכרי שיעזור לאנשים". ביום שישי האחרון, בזכות קמפיין מימון המונים שהובילה משפחתו ובהתגייסות מרגשת של הורי הלוחמים בפלוגה, הוסר הלוט מעל "החדר של מתן", חדר רב-חושי חדשני במרכז שיקום הלמסלי במרכז רפואי צפון, שיסייע בשיקומם של עשרות ילדים בשנה.
בשבוע שעבר התקיים במרכז רפואי צפון אירוע מרגש במיוחד: הסרת הלוט ופתיחתו הרשמית של חדר רב-חושי חדש במרכז שיקום הלמסלי. החדר, שנועד לסייע בשיקומם של ילדים, לא נבנה כעוד פרויקט שגרתי. מאחוריו עומד סיפור מצמרר על גבורה, חברות, וצוואה אחת של לוחם בן 20 שהחליט מראש כיצד ייראה הזיכרון שלו.
"ההרוג זה הבן שלי"
החיבור למרכז רפואי צפון נולד מתוך הכאב של המלחמה. סמ"ר מתן וינוגרדוב, לוחם בגדוד 932 של הנח"ל נהרג מפגיעת טיל ב-18 במרץ 2024, במהלך הלחימה בבית החולים שיפא בעזה. הבשורה המרה הגיעה לקבוצת הוואטסאפ של הורי היחידה בהודעה קורעת לב של האם: "ההרוג זה הבן שלי".
מכיוון שהלוחמים עצמם נשארו להילחם בעזה ולא יכלו לצאת, ההורים של חברי הפלוגה לקחו על עצמם את התפקיד ללכת להלוויות ולשבעות במקומם. באחד מביקורי התנחומים, ניגש אל קרן תמיר, אחת האמהות בפלוגה, סלבה קיסליוב, בעלה של סטלה, אחותו של מתן, וסיפר לה על הצוואה של מתן שהיתה כתובה בפתקים בטלפון. באחד מהם כתב: "אני אשמח מאוד אם יקימו משהו לזכרי, משהו שיעזור מאוד לאנשים, לארגון מציל חיים, ושיהיה לטווח ארוך. משהו כגון חינוך".
קרן, תושבת הצפון, נחלצה לעזור למשפחה לארגן את פרוייקט ההנצחה, סייעה למשפחתו של מתן החליטה להגשים את צוואתו עם פרויקט מימון המונים. הכסף הרב שנאסף אפשר לתרום לשני בתי חולים, שניידר ומרכז רפואי צפון. כך הגיעו לדנה עוז, שניהלה באותו זמן את מרכז השיקום במרכז הרפואי צפון, ושם עלה הרעיון לסייע בהצטיידות חדר רב-חושי. המשפחה של מתן התאהבה ברעיון המיוחד, שתאם באופן מושלם את רוח הנתינה שלו.
ילד של נתינה שרצה רק לעזור
מתן וינוגרדוב גדל בשכונת נווה יעקב בירושלים. הוריו, פולינה וולדימיר, קראו לו מתן מתוך תחושה שהולדתו הייתה מתנה גדולה שהביאה אור לבית. הוא היה נער שקט, חכם וסקרן וצנוע שלמד במגמת אלקטרוניקה.
מגיל צעיר בלטה בו חמלה יוצאת דופן. כך למשל, כשהבחין שקשה למנקה בבית הספר להרים את הכיסאות בסוף היום, מתן החל להישאר אחרון בכל יום כדי להרים אותם בעצמו, והיה מגיע ראשון בבוקר כדי להורידם. בשנת 2020, כשמתן היה בן 17 בלבד, לקה אביו בהתקף לב. מתן ביצע בו החייאה ולא הרפה עד להגעת כוחות ההצלה, אך האב נפטר. מאותו רגע, מתן הפך ליד ימינה של אמו ולאח תומך עבור אחותו הגדולה, סטלה שאת ילדיה העריץ.
מתן התגייס בדצמבר 2021 לחטיבת הנח"ל, לשם כיוון בעקבות סיפורי הגבורה של אביו שלחם באפגניסטן. בצבא כונה "וינו", והיה מוכר כמי שהאור תמיד בעיניו. חבריו סיפרו שבכל יום ראשון היה מגיע לבסיס עם שני תיקי כלי רחצה: אחד לעצמו, ואחד למי שחסר לו.
בצוואתו, שהשאיר למקרה שלא ישוב, כתב מתן למשפחתו: "אני מבקש מכן לא לבכות אם זה קורה… נהרגתי למען ביטחון של אזרחים, ואני מקווה שחמאס לא קיים עוד ושחזבאללה מבין את עוצמתה של ישראל… בסוף, אחרי כל נפילה, יש עלייה – והעם שלנו חווה מלא עליות וירידות… הכול משמיים, ובשביל מטרה טובה".
חלל של רוגע וריפוי
סלבה קיסליוב: "ברגע שהחלטנו לתרום לבית חולים בצפון, הגענו לבקר במרכז רפואי צפון ושם ערכנו סיור כדי שנוכל להכיר את בית החולים וגם לראות אפשרויות לתרומה. נפגשנו עם הנהלת מרכז השיקום ועם עמותת הידידים וראינו את מרכז השיקום עוד לפני הפתיחה, כשהוא בבניה. בין האפשרויות הציעו לנו לסייע בהצטיידות החיונית לחדר הרב חושי במחלקת שיקום ילדים. זה נראה חדר אינטימי, שמאפשר להירגע מההמולה מסביב. פינה חמה ושקטה. מאוד אהבנו והתחברנו לרעיון, זה מתאים לאופי של מתן, למי שהוא היה."
השבוע הפכה הצוואה של מתן למציאות מוחשית. החדר הרב-חושי שנחנך במרכז שיקום הלמסלי, מציע סביבת טיפול חדשנית. החדר מאפשר חוויה חושית של ראייה, מגע ושמיעה המקדמים ויסות ורגיעה לצד מערכת אינטראקטיבית המעודדת תנועה – יחד עם נותנים מענה הוליסטי לצרכי השיקום של הילד.
הפרויקט מיועד לכ-150 ילדים בשנה המקבלים טיפול שיקומי, חלקם סובלים מחבלות, פגיעות ראש המאופיינות באי-שקט, פגיעות אורתופדיות ונוירולוגיות. "החדר של מתן" מייצר מצד אחד חוויה רב חושית המאפשרת לילד להרגע ולעודד תנועה בסביבה של רוגע ורכות. מצד שני המקרן האינטראקטיבי מעודד תנועה, אקטיביות וחשיבה. באמצעות תאורה היקפית, מפל סיבים אופטיים, חישה ויברו-אקוסטית, ריחות ומערכת שמע איכותית. המטופל יכול להשפיע על המרחב ולשלוט בו, מה שמאפשר לצוות להתאים את הגירוי במדויק לצרכיו של כל ילד.
המשפחה שומרת על צניעות ולא מחפשת פרסום. הם רק מבקשים לעשות טוב, לפי צוואתו של מתן, ולהנציח אותו: "אנחנו מבקשים להודות להמונים שעזרו להגשים את הצוואה שלו התגייסו ותרמו ומודים לבית החולים על הזכות לעשות את זה." מתן, שהאמין שהחינוך והעזרה לזולת הם ההשקעה הטובה ביותר לעתיד, לא זכה לראות את הילדים שנכנסים לחדר הזה. אך רוח הנתינה והחמלה שאפיינו אותו בחייו, עוטפים מעתה כל מטופל ומטופלת שעוברים בו תהליך של ריפוי ושיקום.
