זהו, רשמתי שנה חדשה החלה. העוונות שלנו נמחלו, התפילות שלנו נרשמו ועכשיו כל שנותר זה לנסות להיות טובים יותר ולשפר את עצמנו. הקלישאה הזו מחזיקה לי אולי חמש דקות אחרי כיפור, אבל אני בהחלט יודעת ששנה חדשה מתחילה ושיש אנרגיות אחרות באוויר.
הרבה אנשים מדוכאים עם בוא הסתיו, לא אני. דווקא מזג האוויר שיורד ל-19 מעלות עושה לי הכי נעים בעולם. אני מרגישה שאני מסוגלת לנשום כמו שצריך ואפילו נהנית מהמעטפת של הסריג הנוסף שעליי. גם, בעיניי, זה מזג אוויר הרבה יותר רומנטי ויפה מזה של הקיץ- אבל זה כבר ממש סובייקטיבי.
בסוף השבוע ציינו את פרשת "בראשית"- הפרשה הראשונה של השבת הראשונה אחרי חג מתן תורה. קראתי דבר יפה ב"929- תנך ביחד" על הפרשה- הפרשה מגוללת עומס של אירועים וסוגיות הרות גורל. העולם נברא בשישה ימים וביום השביעי – יום מנוחה. כל דבר מונח במקומו, הבריאה קמה והייתה מתוך החושך והתוהו. בגן העדן מגלה האדם את עצמו, את הבדידות, את האישה, את הזוגיות. ומרגע שניתנת לאדם האחריות והבחירה להיות שותף ביצירת העולם. יחד עם זאת אנחנו פוגשים בחטאים ובחוסר השלמות שבאנושות: האכילה מפרי עץ הדעת, הרצח הראשון, קנאה ותחרות, כוח והשתוקקות. כך ברא אלוהים את עולמו, אך תמיד ימשיך לצפות מהאדם שיבחר בטוב ולא יקלקל את מעשה הבריאה.
גם השנה החדשה היא כזו: אנחנו מנקים את נפשנו מכל החושך והתוהו, מגלים דברים חדשים בעצמנו ומצפים מעצמנו להיות טובים ולא לקלקל שום דבר. אם נודה על האמת זה נהיה קשה משנה לשנה. עם ההתקדמות הטכנולוגית וכמות המידע שאנחנו נחשפים אליו- לא פשוט לזכור לעצור ולחשוב על המעשים שלנו.
לפני כמה חודשים התחלתי "יומן חלומות". מתנה שחברה העניקה לי. בכל יום רשמתי חלום אחר שאני רוצה שיתגשם וסביבו פירטתי מה יגשים אותו. את היומן פתחתי ב"עכשיו אני". בגיל 35, אחרי 20 שנים שבהן אני עובדת, לומדת, פועלת במישור החברתי ומסייעת לכל מי שיכולה, פתאום נזכרתי שאני צריכה להתמקד בעצמי.
"בראשית ברא אלוהים". כל אחד מאיתנו הוא נשמה, יצר הבריאה. כשאנחנו יוצאים לקראת משהו חדש, אנחנו חייבים להבין שההתחלה, ראשית הדברים, חייבת להיות בנו. מה אני רוצה. מה אני יכולה לעשות טוב יותר. מה אני יכולה להעניק. מה אני. נקודה.
חלק מהעניין הוא גם האמונה בעצמנו. להאמין שבתוך כל אחד ואחת מאיתנו יש יכולת לברוא יש מאין. להוביל לשינוי, אפילו אם הוא מזערי וקטן. אני מקווה מאוד שכל אחד ואחת מכם, שיקראו את הטור הזה, יחשבו כבר עכשיו על השינוי שהם היו רוצים לראות בעצמם, בסביבה שלהם, ויעשו מעשה לקדם אותו. ואם אתם כמוני, מז'אנר "מתהפכת לי הבטן" עם כל שינוי- אז לכו לקראת זה בכל הכוח (כמו קפיצה לבריכה קרה) ואחר כך תשאירו מקום לנשימות עד עשר.
