לפני כמה ימים אמרה לי מישהי: 'מחקתי את טל גלבוע מהפייסבוק, היא אלימה'. ככל הנראה גלבוע איחלה לילד בן 8 לחלות ומחקה את התגובה הזו. אותה מישהי רצתה לברר אם זה נכון ונתקלה במטר תגובות אלימות וטורדניות – ספק פייק שגלבוע שלחה, ספק אמיתיות. כמי שבעצמה נפגעה מגלבוע, כשאיחלה לי להיות עקרה כי אני אוהבת לאכול בשר, מצאתי את הסיטואציה הזו מוכרת ומרגיזה.

אנשים לא חייבים להתנהל בכוח רק כדי להביע עמדה. אפשר להשיג דברים גם בדרכים אחרות, פחות לוחמניות. באיזשהו שלב, אנחנו, המבוגרים, חייבים להוות דוגמא לילדינו ולא להמשיך את מעגל הבריונות. זה נכון לגבי טבעונים, זה נכון לגבי פוליטיקה וזה נכון לגבי פמיניזם- שגם השלט "כל הבנים לגז" שנופפה נערה מתבגרת במחאה האחרונה נגד רצח נשים היה מוגזם בעיניי.

זה משהו אחד לדפוק על שולחנות בוועדות הכנסת או להתכנס בהפגנה מול בית של מישהו וזה משהו אחר להסית נגדו ברשת, בקבוצות וואטס אפ או באמצעי התקשורת. מה שמשעשע בכל הסיפור, זה שאותם אנשים שמתנהגים בבריונות, הם אלה שליבם נכמר על ילדה שעוברת בריונות בכיתה ושברה את הרשת והלב כשסיפרה את סיפורה באומץ לב. אז לפחות אל תהיו צבועים, טוב?

בשישי האחרון, הוציאה מנהלת קבוצת הוואטס אפ שכונתית אדון חביב, מבוגר, שסך הכל שלח את זמני כניסת ויציאת שבת. ככה, בלי להודיע מראש, בלי להעיר שזה עובר על כללי הקבוצה. מסתבר, כמי שהצטרפה לקבוצה הזו לאחרונה, שחלק מהכללים זה גם לא להעביר דברי תורה או משהו בסגנון. כל חטאו היה לשלוח זמני כניסת ויציאת שבת, לא וידיאו מטיף מדבריו של איזה רב. למה לא להעיר בעדינות? למה להסיר?

אבל זו לא הפעם הראשונה שאותה מנהלת התנהגה בבריונות. היא מעירה בגסות ובבוטות לכל אחד ואחת שלא 'בא לה בטוב בעין'. ככה כבר תקופה ארוכה. התושבים שותקים. לשמחתי, בתגובה להחלטה שלה, היא הוצאה בעצמה מהקבוצה על ידי מנהלת אחרת שכתבה 'זהו, השקט חזר לקבוצה'. והיא צדקה. פתאום אנשים הבינו שהייתה ביניהם בריונית ושהם נאלמו לעומתה. אנשים בני 40 פלוס שפחדו לעמוד מול אישה אחת שכל יכולתה וכוחה היה בלהסיר ולהכניס אנשים לקבוצת וואטס אפ.

למה אנחנו מנצלים ככה כוח? שיכרון ואגו אולי, אבל למה אנחנו מפחדים להתעמת עם משהו שאינו מפחיד כל כך? זה בכלל לא ברור. אנשים מבוגרים, הורים וסבים לילדים ונכדים, שלא מעזים לפצות פה כדי להגן על עצמם, איך יגנו על ילדיהם?

נחזור לגלבוע. בימים אלה היא מכריזה על מירוץ בפריימריז של מפלגת "הליכוד". מירוץ מגוחך כמו האישה שהיא. לצערי, מי שבחרה לשתף פעולה עם התופעה האלימה הזו, שנקראת טל גלבוע, היא חה"כ שרן השכל- שהמלחמה שלה למען טבעונות מתבצעת בדרכים לגיטימיות, ישרות ועדינות, ועדיין קולה נשמע. היא צילמה סרטון משותף בו הן מבשלות יחד, תמים סך הכל, אבל בעיניי זה מעביר מסר חד: 'אני מתעלמת מהמעשים האלימים ומסייעת לקדם אותה'.

ברור לי שגלבוע לא תיכנס לכנסת, ספק אם השכל תיכנס, אבל אל לנו לגבות התנהגות בריונות ואלימה בשום דרך שהיא ולומר לעצמנו שזה לגיטימי להשתמש בהן כדי לקדם מטרה. אם נמשיך לגבות בריונות גם בחיינו הבוגרים, אל לנו לצפות שילדינו ילמדו להתעמת עם כוח ובריונות בעתיד. עלינו להסיר פחדים ולהשמיע קול, גם אם זה הדבר הכי מפחיד עלי אדמות.

 

תגובות

להשאיר תגובה

68 − 58 =