הירושלמית: האנשים השקופים

תמיד חשבתי שכדי להיבחר לתפקיד ציבורי או בכיר בחברה צריך לעשות. ככל שעובר הזמן אני מבינה שנדרש גם לא מעט כסף ושהפרצוף שלך יהיה מרוח בכל העיר. לא יודעת עד כמה צילה מקטמון תזכור שהיה פעם חבר מועצה שסייע לה לסדר בור שסיכן ילדים במדרכה ליד הבניין או עד כמה בני הנוער של קריית יובל יודעים מי עמד מאחורי אירוע המוסיקה הענק שנסגר עבורם לפני כשנה. אבל היי, עומר אדם היה פיצוץ.

אנחנו, כציבור, גם די כפויי טובה, למען האמת. אנחנו יכולים להלל מישהו כשהוא אומר לנו “כן” ושנייה אחרי, ב”לא” הראשון, אנחנו מקללים אותו ארבעה דורות אחורה. זה לא משנה שהוא הוביל מהפכה או שינה את פני התרבות או שם אוכלוסייה שלמה על המפה. מספיקה התבטאות אחת נגד הקהילה שלך או כתבה שלילית עליך (שבטח קנה המתחרה שלך) ואתה מחוק.

אולי בגלל זה נבחרי הציבור שלנו לא ששים לעזור לכל בעיה “קטנה” שצצה. מה זה מביא להם? איזה אלקטורט מביאה שמחה מגבעת המטוס או יחזקאל מנחלאות? עדיף להשקיע בדור הצעיר. חייבים לדבר על דיור, תעסוקה ותחבורה ציבורית, אחרת נאבד גם אותם. ועדיף בשוק או בממילא- כי שם יש ריכוז אוכלוסייה גדול.

אבל בואו נעזוב רגע את הציניות בצד. אני מבינה שסופר חשוב ללחוץ ידיים לסוחרים בשוק- וואלה הם עובדים קשה למחייתם והם גם צועקים הכי חזק את שמך (טוב, אולי עוד קצת ציניות), אבל בשטח יש הרבה בעיות שחייבות את תשומת הלב של נבחרינו בעתיד וכדאי שיתוודעו אליהם כבר עכשיו.

כך, למשל, יצאו חברי רשימת “צעירי ירושלים” לסיור בשוק, בליווי ראש המינהל הקהילתי “לב העיר” ד”ר אופיר לנג. הסיור לא היה ללחיצת ידיים או הרמת שוטים עם החבר’ה הצעירים שם, אלא לבדוק את הבעיות האמיתיות. מקצת הבעיות שנתקלו בהן: עסקים ללא רישוי; בתי בושת בדירות נטושות; מכירה של אלכוהול לקטינים ומחסור אדיר בשירותים ציבוריים (עד כדי עשיית צרכים בסמטאות השוק). ככה, מתחת לאף של חברי המועצה בקדנציה הנוכחית.

אלה שמתגאים שפתחו את השוק בלילה. אלה שמתגאים שמצאו את הפתרון לצעירים בירושלים. בפועל, מסכנים אותם ואת הקטינים בה בכך שהם חושפים אותם לכל סיכון חינוכי ופיסי אפשרי. במקום אזור תיירות פורה, אנו מקבלים מאורות סמים וזנות.

זה לא נגמר שם. פנייה של תושבת באחת השכונות, של אוכלוסייה חלשה יחסית בעיר, חושפת מערכת תשתיות מסכנת חיים בבניין שלה. הביוב עולה על גדותיו, הרצפה מלאה בחורים שנוקבו מהמים והקירות נתמכים בפיגומי עץ שספק יחזיקו את קורות הבניין הישנים. יו”ר המינהל הקהילתי מתעלם והיא לא מכירה בכוחה, כתושבת, לפנות לנבחרי הציבור שלה – אלה ששם כדי לענות לפניות ציבור בדיוק מהסוג הזה.

טוב יעשו נבחרי הציבור שלנו (או המעוניינים להבחר) אם יפעלו למען אותם אנשים שקופים. נכון, הרי אם ראש המינהל מתעלם אז איך חבר המועצה יכול לדעת על הבעיות? ובכן, זה מאד פשוט: שקיפות, ייעול מוקדי השירות לתושבים, שינוי מבנה ארגוני במועצה ובעיקר- סיורים בשטח.

מערכת בחירות היא דבר אמוציונאלי, ארוך ומלא תנודות. פעם אתה למעלה ופעם למטה. המתחרים שלך עושים הכל כדי לתקל ויש סביבך מערכת יועצים שלפעמים יכולה לבלבל מאשר לעזור. בשורה התחתונה מי שיחזק אותך תמיד יהיו התושבים. הם המצפן בכל מערכת בחירות שאליו אתה, כמועמד, צריך להתבונן ולהרים את הראש. תעזור להם ותקבל את החיבוק מהם. נכון, רוב הסיכויים שהם ישכחו את זה אחרי זמן מה, אבל אתה תרגיש את הלב שלך מתמלא. רק כך תדע שאתה במקום הנכון.

תגובות

comments