במקרים שהתרחשו ברחוב כנפי שרים, רחוב לקיש ומיקומים נוספים בירושלים התושבים חנו בחניית נכים בגלל העדר שילוט ברור בירושלים ונקנסו בסכומים גבוהים. עו"ד חנה דוד שטיפלה בתיקים אלו אחרי שהעיריה סירבה להתייחס, מדגישה: "המקרים מצביעים באופן חד משמעי על התנהלות בעייתית של העירייה"
עו"ד דוד, העוסקת בכלל בדיני תעבורה ובחילוץ נהגים מכתבי אישום עקב עבירות תנועה נחשפה לאחרונה למספר רב של מקרים שבהם נהגים תמימים ואזרחים שומרי חוק בירושלים חטפו קנסות כבדים על חניה בחניית נכים – וזאת ללא ידיעתם ומבלי כל כוונה לעשות זאת. לטענתה שורת המקרים שהגיעה לשולחנה מעידה באופן חד-משמעי על חנייה בתום לב עקב היעדר סימון ראוי – תוך שהעירייה מודעת למפגע – אך ממאנת לתקנו.
במקרה הראשון נהגת שחנתה בסופרמרקט 'שופרסל' ברחוב כנפי נשרים, בחניה שלא סומנה כלל, ואשר נחזתה לחניה כשרה ומוסדרת. הנהגת התמימה הפעילה את אפליקציית החניה "פנגו" – על מנת לשלם על החניה. לתדהמתה, כששבה מהקניות לרכבה, גילתה הנהגת כי קיבלה קנס כבד על חנייה בחניית נכים.
לדברי עו"ד דוד, התמרור המורה על חניית נכה במקום לא הוצב כפי שנדרש בחוק – אלא מימין לחניה. כמו כן הסימון על פני הכביש היה כה מטושטש שלא ניתן היה להבחין בו בעין בלתי מזוינת. לאחר שפנתה עו"ד דוד לאגף לשירותי חניה של עיריית ירושלים, החליטה העירייה לבטל את הקנס ולהמירו באזהרה.
במקרה השני, מיהרה משפחה לרופא ילדים ברחוב ריש לקיש בירושלים, לאחר שהבן הפעוט התעורר עם חום גבוה. בני המשפחה מצאו חניה עם מדרכה אפורה ללא תשלום ממש מול פתח המרפאה, וחנו בה. אלא שלמרבה התדהמה, גם הם קיבלו דו"ח בסך 1000 שקלים, על חניית נכים.
כשהסבירו בני המשפחה הנרגשים לפקח שרשם את הדו"ח כי אין במקום כל סימון, הפנה אותם הפקח לשלט עם סימון "חניית נכים", כמטר מאחורי המקום שבו חנו, שהוסתר מאחורי רכב מסחרי גדול. הסימון שאמור להיות על הכביש במקום נמחק לגמרי. הפקח הציע לבני המשפחה לערער על הדו"ח כי הוא כבר נרשם – אך גם ערעורם נדחה.
באמצעות עו"ד דוד פנתה המשפחה בשנית לאגף החניה של עיריית ירושלים, ערעורם נתקבל – והקנס בוטל.
לדברי עו"ד דוד "לא ייתכן כי העירייה תמשיך לגבות כספים מן הציבור מצד אחד – ולא תפעל לסימון ברור של חניות הנכים שבשטח שיפוטה – קל וחומר – לאחר שתלונות רבות בנושא מגיעות לפתחה מדי חודש".
ב-25 ביולי 2016 בשעה 17:00, חיפשה תושבת ירושלים חניה ברחוב כנפי נשרים 24 – מול השופרסל, במטרה לערוך קניות.
משהגיעה הנהגת לשורת החניה עם רכבה, היא עברה את כל החניות שהיו מסומנות לנכים (חלקן היו פנויות), ונכנסה למקום חניה שנראה בבירור כי אינו מיועד לנכים. השטח שמימין לחניה שבה חנתה היה תפוס על ידי כלי רכב אחר.
רק לאחר שסיימה את הקניות וחזרה לרכבה, היא גילתה לתדהמתה כי חטפה דו"ח כבד, בסך 1,000 שקלים – על חניה בחניית נכים. כך התברר לה שהמקום שבו חנתה מיועד לנכים – אלא שלטענתה – לא ניתן היה להבחין בכך כלל.
באמצעות עו"ד דוד פנתה הנהגת לעיריית ירושלים, האגף לשירותי חניה. עו"ד דוד ציינה במכתב הפניה, כי הנהגת היתה משוכנעת שהתמרור המעיד על חניית נכים מתייחס למקום שבו חנה הרכב מימינה.
"מאחר שכל יתר החניות משמאלה היו חניות מוסדרות רגילות, היה ברור לנהגת כי החניות הראשונות הן לנכים, ולכן בהן לא חנתה – ואילו החניה שבה חנתה – כך היתה בטוחה הנהגת – היא כבר חניה מוסדרת רגילה".
מאחר שהיתה משוכנעת כי היא חונה בחניה מוסדרת, הפעילה הנהגת את אפליקציית ה"פנגו" שלה, ושילמה בגין החניה כמקובל. "החניה נעשתה בתום לב, ובידיעה שהתמרור שייך לחניה שמצד ימין לתמרור".
עוד ציינה עו"ד דוד במכתבה, כי על פי תקנות והנחיות להצבת תמרורים 2010 של משרד התחבורה, "אופן הצבת התמרור יהיה בכל מקרה ברור, ומראה לנהג מסר חד משמעי". במקרה זה, טענה עו"ד דוד, אופן הצבת התמרור והסימון על הכביש לא היו ברורים.
כך, מיקום התמרור היה בחנייה באלכסון, ועל פי התקנות, עליו להיות בחזית החניה במרכז. בנוסף, לא התקיימו סימני האזהרה המתחייבים בחוק: על העמוד של התמרור להיות מסומן בסימון אזהרה בגובה 150 ס"מ מפני הדרך, בצורת פס זוהר ברוחב 15 ס"מ ובניגוד חזותי לגוון העמוד.
גם הסימון על פני הכביש, על פי התקנות, צריך להיות ברור ובצבע המנוגד לרקע, מה שלא התקיים במקרה זה. "למרות שבמקום יש 6 חניות נכים, מוצבים שם רק 4 תמרורים", דברי עו"ד דוד. "התמרור לא מסומן בפס זוהר והסימון על הכביש לא היה בולט דיו כפי שנדרש מאחר שהיה מחוק. אילו היה תמרור מוצב באמצע מקום החניה, כפי שמחייב החוק, לא היתה הנהגת טועה. אולם מאחר שהתמרור הוצב בצד, ובדיוק חנה שם רכב אחר, לא יכלה הנהגת לדעת שהיא חונה בחניית נכים".
בנסיבות אלה טענה עו"ד דוד כי התמרור מטעה, וכי יש לבטל את הדו"ח שקיבלה הנהגת. עו"ד דוד הוסיפה כי רצוי לתקן גם את מיקום התמרור בשטח, ובוודאי את הסימון על הכביש, כדי למנוע מאחרים לטעות וכדי לשרת את האוכלוסייה המוגבלת בניידות.
"המבקשת נוהגת מזה כ-20 שנה, ומעולם בכל השנים הללו לא קיבלה דו"ח ולו על עבירת תנועה אחת, גם לא דו"ח חניה", הוסיפה ע"ד דוד, "כך שניתן לראות שלא מדובר בהתנהגות אופיינית למבקשת".
בנוסף, ציינה עו"ד דוד כי לנהגת יש בן נכה המצויד בתו נכה, ולכן היא לא היתה מעלה בדעתה לגזול מקום חניה המיועד לאנשים מוגבלים.
לאור פנייתה של עו"ד דוד, החליטה מחלקת שירות ופניות הציבור/חניה בעירייה לבטל את הדו"ח לנהגת, ולהמירו באזהרה, מחמת הספק.
המשפחה מיהרה למרפאת הילדים ומצאה חניה ממש מול פתח המרפאה
במקרה נוסף שבו טיפלה עו"ד דוד נסעה משפחה בערב ראש השנה, 2 בספטמבר 2016 לרופא ילדים בירושלים (רחוב ריש לקיש 6), עקב חום גבוה של הבן הפעוט. אותו רופא ילדים היה היחיד שהיה פנוי באותו בוקר, וכשהמשפחה הגיעה למקום, היא מצאה לשמחתה חניה בדיוק מול פתח המרפאה.
לאחר שהמשפחה וידאה כי מדובר בחניה עם מדרכה אפורה ולא חניה בתשלום, היא חנתה בה. בני המשפחה נכנסו לרופא, מודאגים ממצבו הבריאותי של הבן, כשלפתע מישהי מהממתינות בתור הכריזה שמחלקים דוחות ברחוב. בני המשפחה רצו לראות במה מדובר, ולמרבה התדהמה גילו כי קיבלו דו"ח בסך 1,000 שקלים בגין חניה ב"חניית נכים".
בני המשפחה ניגשו לפקח במקום וביקשו לקבל הסבר. הפקח הראה להם שקיים שלט עם סימון "חניית נכים", כמטר מאחורי המקום שבו חנו. בני המשפחה הביטו לאחור ואכן ראו את השילוט, אך הסבירו לפקח שמי שמגיע מכיוון הנסיעה שלהם אינו יכול לראות את השלט – מפני שמסתיר אותו רכב מסחרי גדול. בנוסף, הסבירו, הסימון שאמור להיות על הכביש נמחק לגמרי – כך שאין כל סימון על הכביש לחניית נכים.
הפקח קיבל את ההסבר, אך טען שהדו"ח כבר נכתב ולכן אינו יכול לעשות דבר, והמליץ למשפחה להגיש ערעור. בני המשפחה עלו לביתה של המשפחה שלה שייכת החנייה האמורה, וסיפרו להם את הסיפור.
להפתעתם, העידו בני המשפחה כי חמישה אנשים נוספים חטפו דו"ח דומה – עוד באותו היום. בנוסף, ציינה המשפחה כי התקשרה לעירייה מספר פעמים וביקשה לסדר את הסימון על הכביש – אך הדבר לא נעשה. בדרכם חזרה הביתה, הבחינו בני המשפחה ברכב נוסף החונה במקום, וירדו למרפאה בכדי להזהירו. הנהג הופתע, הודה להם והזיז את רכבו.
לאור כל זאת פנו בני המשפחה לעיריית ירושלים בבקשה לבטל את הדו"ח, אך האגף לשירותי חנייה דחה את ערעורם. הנימוק: "חובה על אדם לעשות כל שביכולתו על מנת למנוע את העבירה, קרי איתור התמרור המוצב בסמוך לרכב, מה שלא נעשה במקרה דנן".
"בעירייה הסבירו – סימון הכביש עולה כסף רב…"
בצר לה פנתה המשפחה לעו"ד דוד, ורק לאחר התערבותה, ביטלה עיריית ירושלים את הקנס. "לטענת העירייה, מספיק תמרור המורה על חניית נכים ואין צורך לסמן את פני הכביש – סימון העולה סכום כסף רב", דברי עו"ד דוד. "אך אין בכך כל הגיון, ובפרט כאשר נהגים אשר לא רוצים לעבור עבירה זו, מבצעים אותה בתמימות או מחוסר תשומת לב. לא ברורה התנהלות העירייה ובטח לא המטרה – הרי לכולנו יש אינטרס לשמור על הניידות של אנשים נכים".
עו"ד דוד פנתה לאחרונה לעמותת נגישות ישראל, בניסיון לדאוג כי התמרורים המצביעים על חניית נכים יהיו ברורים, בולטים ובעלי סימון מובהק, על מנת למנוע כל צל של ספק בנידון. לדבריה, גם בעמותה הסכימו כי יש צורך בשינוי החקיקה בתחום, כך שכל הרשויות יחויבו לסמן את חניית הנכים באופן אחיד.
