דודו טסה וג'וני גרינווד, באביס צרטוס וארטי קטימה, טיפקס עם תזמורת החפלה וההורה, מאסטרים של המוזיקה ההודית, מחווה לאהובה עוזרי, שלומי שבן, שלמה בר, מארק אליהו, פאריד אל־אטרש, אום כולתום ופיירוז – פסטיבל העוד הבינלאומי ירושלים 2026 יפגיש במשך שמונה ימים מוזיקאים ויוצרים מתרבויות שונות, במפגש מוזיקלי שחוצה גבולות
העוד הוא אולי אחד מכלי הנגינה המזוהים ביותר עם המזרח התיכון, אבל בפסטיבל העוד הבינלאומי ירושלים הוא כבר מזמן אינו נשאר בתוך גבולותיו המסורתיים. השנה, בפסטיבל שיתקיים בין 5 ל־12 בנובמבר 2026, יהפוך העוד לנקודת מוצא למסע רחב בין מזרח למערב, בין מסורות עתיקות ליצירה עכשווית ובין מוזיקאים שמגיעים מרקעים שונים לחלוטין.
הפסטיבל, בניהולו האמנותי של אפי בניה ובהפקת בית הקונפדרציה, יארח השנה שורה ארוכה של יוצרים והרכבים מהארץ ומהעולם, לצד הפקות מקור, מופעים חד־פעמיים ושיתופי פעולה מיוחדים שנוצרו במיוחד עבורו.
אחד משיאי הפסטיבל יהיה המפגש בין דודו טסה לג'וני גרינווד, במסגרת הפרויקט Jarak Qaribak – "جارك قريبك". השניים יחברו במופע משותף סביב שירי אהבה קלאסיים מהמזרח התיכון, במפגש שמחבר בין הסאונד הישראלי העכשווי לבין עולמות מוזיקליים ערביים ושורשיים.
גם יוון והמזרח התיכון ייפגשו לראשונה בישראל על במה אחת, כאשר הזמר היווני באביס צרטוס יחבור לזמרת ונגנית הסנטור ארטי קטימה. השניים יביאו אל הבמה מפגש בין מסורות מוזיקליות ים־תיכוניות, ובכך יוסיפו לפסטיבל עוד חוליה בשרשרת התרבותית המחברת בין ארצות האזור.
מטורקיה והודו ועד מרוקו
הפסטיבל ינוע השנה הרחק מעבר לגבולות המזרח התיכון. אחד המפגשים הבינלאומיים המרכזיים יהיה בין שלושה מאסטרים של המוזיקה ההודית הקלאסית: חלילן הבנסורי ראקש צ'אורסיה, נגן הסיטאר פורבאיאן צ'אטרג'י ונגן הטבלה אוג'אס ואדיה. השלושה ייפגשו למופע המבוסס על מסורת מוזיקלית עתיקה, שבה כלים, מקצבים ואילתור נפגשים ויוצרים שפה מוזיקלית עשירה.
מהודו יעבור המסע למרוקו במופע "נוּבָּה חדשה", שיפגיש את ההרכב הקולי המרוקני בהובלת אמן הקול אנאס בלהאשמי עם חמישה פייטנים ישראלים מאנסמבל המרכז לתרבות האנדלוסית ופיוט בישראל. המופע יעסוק בשורשים המשותפים ובקשרים המוזיקליים שנוצרו לאורך השנים בין מסורות צפון אפריקה לבין עולם הפיוט הישראלי.
גם המסורת העות'מאנית תקבל מקום מרכזי בפסטיבל, עם "חַדֵּשׁ כְּקֶדֶם שִׁירֵינוּ" – מפגש בין שישה מוזיקאים ישראלים המתמחים במסורת שירת הבקשות העות'מאנית.
ולצד כל אלה, ההרכב "סאזלנד" של גור וולנר יעלה מופע המוקדש לחיבור בין המוזיקה הישראלית של ברי סחרוף לבין הסאז הטורקי – כלי מיתר שהפך לאחד הסמלים הבולטים של המוזיקה הטורקית.
כשהמוזיקה הישראלית פוגשת את השורשים
הפסטיבל אינו מסתפק באירוח אמנים בינלאומיים, ומציג שורה של חיבורים ישראליים בין מוזיקאים מוכרים, מסורות מקומיות ויצירה חדשה.
טיפקס תעלה מופע משותף עם תזמורת החפלה וההורה, במפגש בין האנרגיה והסאונד המזוהים עם הלהקה לבין מסורות של מוזיקה מזרחית, חפלה והורה.
שלומי שבן יארח את מארק אליהו ואת האחים קדוש, בעוד הפסנתרן עומרי מור יארח את שלמה בר – שני מפגשים שמחברים בין יוצרים ישראלים בני דורות וסגנונות שונים.
גם המוזיקה הערבית הקלאסית והמסורת האנדלוסית יקבלו מקום מרכזי. פרופ' תייסיר אליאס יוביל מסע מוזיקלי אל שורשי המוזיקה הערבית, ולצדו יתארח נגן המנדולינה שמואל אלבז.
זמרת האופרה נור דרוויש תביא אל הבמה יצירות של שלוש מהדמויות הגדולות של המוזיקה הערבית – אום כולתום, פיירוז ופאריד אל־אטרש – לצד שירים מקוריים שלה, ובכך תחבר בין הקאנון הערבי לבין הקול האישי והעכשווי שלה.
מחווה לאהובה עוזרי
אחד הרגעים המרגשים בפסטיבל צפוי להיות המופע המוקדש לאהובה עוזרי, במלאת עשור למותה.
אבי בללי יארח את אפרת גוש, הילה רוח ורות דולורס וייס למופע מחווה ליוצרת שהייתה מהקולות הייחודיים והחשובים במוזיקה הישראלית. המפגש בין ארבעת היוצרים יאפשר לבחון מחדש את שיריה של עוזרי דרך פרשנויות מוזיקליות שונות ולתת להם חיים חדשים.
גם דמותו של פאריד אל־אטרש תעמוד במרכז יצירה בימתית אחרת: "פולחן האביב של פאריד אל־אטרש", יצירת מחול של אורלי פורטל, שתעסוק במוזיקה ובדמותו של אחד מענקי המוזיקה הערבית במאה העשרים.
בין מסורת ליצירה חדשה
לצד המופעים הגדולים, הפסטיבל ייתן במה גם ליוצרים שממשיכים לפתח את המוזיקה מתוך המסורת, ולא רק לשמר אותה.
נגן העוד, הזמר והמלחין שרלי סבח יעלה מופע משותף עם שני בניו, הגיטריסטים, במפגש משפחתי המשלב בין מסורת מוזיקלית לבין המשכיות בין־דורית.
נגן העוד, המלחין והחוקר ד"ר וסים עודה יציג מופע קאמרי חדש של הטריו שלו, ואילו נגן כלי ההקשה איתמר דוארי יציג את לחניו המקוריים לקראת צאת אלבומו הראשון.
כך, לצד המבט לאחור אל מסורות מוזיקליות בנות מאות שנים, הפסטיבל מציע גם מבט קדימה – אל מוזיקאים שמפתחים שפות חדשות מתוך המקורות שעליהם גדלו.
ירושלים כצומת מוזיקלי
החיבור בין כל המופעים הללו אינו רק כלי נגינה אחד או סגנון מוזיקלי מסוים. הוא מבטא את מקומה של ירושלים כנקודת מפגש בין תרבויות, עמים ומסורות מוזיקליות.
במשך שמונה ימים ייפגשו על הבמות יוצרים מהודו, יוון, מרוקו, טורקיה, ישראל והעולם הערבי, לצד מוזיקאים ישראלים שפועלים בתוך מסורות מקומיות ובוחנים אותן מחדש. העוד, הסיטאר, הסאז, הסנטור, הקאנון, הקול האנושי וכלי ההקשה יהפכו לשפות שונות שמנהלות ביניהן שיחה אחת.
פסטיבל העוד הבינלאומי ירושלים 2026 מבקש בכך להציג את המוזיקה לא כגבול המפריד בין תרבויות, אלא דווקא כמרחב שבו הן יכולות להיפגש. מסורות עתיקות מקבלות פרשנות חדשה, יוצרים מדורות שונים נפגשים על במה אחת, וקולות שמגיעים ממקומות רחוקים מגלים לא פעם עד כמה הם קרובים זה לזה.
פסטיבל העוד הבינלאומי ירושלים
5–12 בנובמבר 2026
בניהולו האמנותי של אפי בניה ובהפקת בית הקונפדרציה
