ביקור מפתיע בחאן אל אחמר שכולל ארוחת איפטאר ושיחת הכרות עם האיש שהפך לפנים של המאבק נגד פינוי המקום

הגעתי במהלך חודש הרמדאן עם ד"ר ערן צדיקיהו ועשרה אנשים לערך לאוהל פאטמה מקהילת ג'ומעת אל חילווה שנמצאים ליד חאן אל אחמר.
זוהי דרך אחרת להכיר את האזור המקסים הזה בין ישובי אלון ומישור אדומים . ומעבר לפוליטיקה שהייתה שם (המדריכים ערן ויעל מואב מתמחים בהדרכת סיורים גיאו פוליטיים מהצד השמאלי) זו הייתה היכרות אומנם קצרה אך מענה ומרתקת

כתב וצילם – איתן אלחדז ברק

קהילת חאן אל אחמר שמונה בסך הכל כ 200 אנשים הפכה למעין סמל מקומי בגיבוי בין לאומי. עכשיו לאחר החלטת בג"צ בעניין הפינוי "שיכול להתרחש עוד שעה, עוד חודש ואולי עוד שנה" כמו שמסביר לנו, עיד דובר הקהילה שכבר הספיק להסביר את צרכיי המקום בקונגרס האמריקאי, בבירות אירופה "אבל אני תמיד רוצה לחזור למקום הזה שאני אוהב" הוא אומר לנו.

חאן אל אחמר
המטעמים של פאטמה

יעל מואב היא הפנים מאחורי 'פעילי השמאל' שעוזרים לקהילה הזו היא גרה בבית הכרם, "המעוז השמאלי האחרון בירושלים שגם שם לא תמיד ששים להשכיר דירות לסטודנטים ערבים שלומדים בדוד ילין" נזכרת מואב באפיזודה מהעבר שמלווה אותה.

בזמן שמואב לא מסיעה ילדים חולים מחברון לטיפולים בירושלים, "היה לי קשה עם זה אחרי ש 20 ילדים שליוויתי הלכו לעולמם" היא מביאה כל פעם ציוד "יש לי אופניים בתא מטען לילדים של חאן אל אחמר" לבדואים המקומיים ופעמיים בשבוע היא עובדת כמורה מסייעת לילדים שדרות, "בחדר מורים אני לא מוצאת מחנה משותף, אבל לפחות זה מאפשר לי בהפסקות ללמד את הילדים משחקי חבל".

מואב לאורך כל השיחה והביקור מתגלה במלוא אנושיותה והישירות שלה, "ימנים אומרים לי שיום אחד יתקעו לי סכין בגב, אז לפחות אני אוכל להיות המגן שלהם". כדי לעזור לנשים המקומיים שמודרות מהשיח היא יזמה בעידוד ראשי המשפחות חוג הכנת בובות רקומות, "הן כמעט שכחו את מלאכת הרקמה המסורתית עד שאחת הסבתות הואילה בטובה ללמד אותן"


כשאנחנו פוגשים את עיד אבו חמיס דובר הקהילה הוא מסביר בקצרה את תולדות המקום ומיד אנחנו ממשיכים מעבר לכביש אל האוהל של פאטמה שמפליאה בבישול מסורתי, לנו היא הכינה מעין ארוחת איפטאר שכוללת כיסוני בצק עם ירקות שהם אוספים, (לוף, פטרוזיליה ועוד ירוקים), סיר מקלובה חלומי (בשרי וצמחוני) עלי גפן ממולאים ומדהימים.
בקהל בתוך האוהל ישבו איתי בחור אולטרא שמאלני מתל אביב (רעייתי לא אוהבת את הרעיון שאלך

למקומות כאלו) שהפנה ביקורת אל ידידת הג'יאהלין – המדריכה יעל, שסיפרה על גיוסו לפני כמה שנים של המתנחל פרופ' דן טרנר סגן מנהל בי"ח שערי צדק שגר בישוב הסמוך מישור אדומים (הוא ייסד את תנועת 'ידידי הג'אהלין' וגייס סכום של 200 אלף דולר). הבחור שאל "האם בעצם גיוסו אין זו 'הלבנה' של התתנחלויות' ? ואני מיד השבתי לו שעם "טהרנות אף תנועה לא תגיע להישגים" בדיוק כמו העובדה שהוא מסכים לשבת באוהל של פאטמה בחברה מסורתית שמדירה נשים ממקבלי ההחלטות.

מואב השיבה לו שהיא מודעת לביקורת הזאת "ושהיא הייתה בלבטים אך היא הבינה שכדי למנוע עד סבל ולקדם את הרעיון צריך ליצור שיתופי פעולה".

 

תגובות

להשאיר תגובה