שי אזולאי, צייר ישראלי-חרדי בעל שם עולמי, יפתח לראשונה תערוכה ביד ושם כחלק מפרויקט "רזידנסי" לייזום ועידוד הנצחה באמצעות יצירה בתחומי התרבות. אזולאי החל את העבודה על התערוכה יומיים אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל. התערוכה 'גדול ממני' המוצגת במוזיאון לאמנות השואה ביד ושם תפתח לקהל הרחב ב-26.1.24.
האמן שי אזולאי, נבחר לאמן הראשון שיוביל את פרויקט 'רזידנסי' (שהות אמן) של יד ושם. במסגרת הפרויקט, מזמין יד ושם אמנים מדיסציפלינות שונות, לשהות ברחבי הר הזיכרון ולקבל השראה ליצירתם מתוך אוספי המקום, תכניו, נופיו ועובדיו. יצירותיו של אזולאי בתערוכה "גדול ממני", שהיא תוצר הפרויקט, מזמינות את הקהל להצטרף למסע בעקבות זיכרון השואה, שייכות וזהות יהודית.
אזולאי בחר לתת לתערוכה את השם "גדול ממני", כהשתקפות התחושות שליווי אותו בתהליך היצירה. אירועי השבעה באוקטובר פגשו את אזולאי בתחילת התהליך והדהודם שקוע בציוריו. כך, נוספה משמעות עכשווית מרגשת ליצירות. "התחלתי את הפרויקט מיד אחרי החגים, עם פרוץ המלחמה. זו הייתה תקופה בה הרגשתי מתח ושיתוק. סיירתי במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם, שם נחשפתי לחפצים, לתצלומים, לבגדים, למסמכים המרתקים, עד שהדימויים התחילו לרדת אליי. אני חושב שלא הייתה לי 'לידה' כזאת בחיים, היצירות נוצרו תוך חודש וחצי. הכל היה כל כך אינטנסיבי, מרתק וסוחף. המלחמה שיתקה אותי, והעבודה על התערוכה החזירה אותי לחיים" מספר אזולאי.
עוד מוסיף אזולאי כי במהלך תהליך היצירה "הרגשתי שנכנסתי לנעליים גדולות ממני בכמה מידות" בשל אימת האירועים ומשקל הזיכרון. לאלה נוספו חשש, תחושת זרות ויראה בשל מוצא משפחתו שלא חוותה את השואה בגוף ראשון. שתי היצירות "גדול ממני" ו"שמחת תורה" המבטאות מוטיב חוזר בו הוא נכנס לנעלי ענק, אך למרות זאת יוצא לדרך נוגעות גם לאירועים האקטואליים. "בבוקר ה-7 באוקטובר- שמחת תורה הייתי בבית כנסת, והחלו להגיע כל מיני ידיעות. באותו הרגע אנחנו מתהלכים וסוחבים את ספר תורה, והרגליים מרגישות כבדות. זה בשבילי זיכרון השואה – היכולת שלך לעשות משהו או להתייחס למשהו שהוא כל-כך כבד ועדיין לסחוב אותו. לסחוב את התורה למרות השואה, לסחוב את הזיכרון ואת האמונה למרות הזוועה" מסביר האמן.
ביצירה "עיניים יהודיות" עומדת דמותו של אזולאי חשופת רגליים ובחציה שקופה ומחפשת את העיניים שדומות לו, עיניים אליהן מרגיש חיבור עמוק, זאת למרות הפער ממנו חשש בשל זהותו המזרחית טרם החל את היצירה "כשהייתי בסיור ביד ושם התחלתי לחפש בהיכל השמות מבט שאני מזהה את עצמי בתוכו, מי דומה לי. חיפשתי את עצמי דרך העיניים, זה היה רגע משמעותי. היו הרבה דמויות שתפסו את מבטי. מכאן נולדה היצירה 'עיניים יהודיות'" מסביר אזולאי.
במרבית העבודות אזולאי מציג את עצמו, כאשר הוא מנכס אל עולמו החי והססגוני אחד או יותר מסמליה המובהקים של השואה – טלאי צהוב, מדי אסיר, נעליים או מספר מקועקע. מפגש זה מספק הצצה לעולם חדש, על גבול הסוריאליסטי. הוא רווי צירופים מפתיעים ומעוררי תהיות כמו דמות הצייר המתבוננת בעמוד מלא עיניים דמויי קמעות, כאשר מאחוריו ערמת נעליים המזוהה עם המחנות. הקושי והכאב של השואה אינם מיוצגים ישירות בציורים, אלא צצים מתוך דימויי הכלאיים, שבריריות המצבים וארעיותם. הציורים בסדרה שיצר אזולאי חורגים מגבול חוויותיו האישיות ונוגעים גם בגורלו של העם. גורל המיוצג בדמות היהודי הנודד, הפליט או השורד, אשר למרות תלאות ההיסטוריה, נאחז במורשתו ואמונתו וממשיך בתנועה, על אף השאלות אשר נותרות ללא מענה.
"גדול ממני". אוצרת: אליעד מורה-רוזנברג, אוצרת ראשית לאמנות, יד ושם. המוזיאון לאמנות השואה יד ושם. 26.1.24 עד 31.5.24
