תומר אביטל בעל המיזם 100 ימים של שקיפות בטור חדש על תקציב הביטחון של אל על שגדל בצורה מוזרה ועל ניסיונות ההסתרה המגוחכים של משרד האוצר
בישראל לא נהוג לאשר רפורמות כפי שהן מוצעות. נוצרה מסורת שלטונית של חלוקת סוכריות לחברות שיינזקו ממנו. למה? ככה. זה לא משנה שהן עד אותה נקודה עשקו את הציבור – ממש כמו האח הקטן שלכם הם יקבלו ממתק בזמן שאתם קיבלתם סטירה. זוכרים את רפורמת ששינסקי שהחליטה להסדיר את המיסוי הנלקח מיזמי הגז לרמה הנהוגה בעולם? אז המדינה פיצתה את יזמי הגז והחליטה להגן על האסדות – על חשבוננו.
כן, בתמורה לכך שחברות הגז ישלמו מיסים שפויים אנו משלמים כ-3 מיליארדים – על אבטחת האסדות. או זוכרים את ביטול הטבות המס של כי״ל? בתמורה נתניהו רצה לאשר להם לכרות פוספטים שמחוללים לכאורה איזה משהו מעצבן שנקרא סרטן.
אלא שהממשלה לא אוהבת לספר כיצד היא קדה בפני החברות. אז מה עושים? מסתירים. שמעו סיפור: יאיר לפיד כשר אוצר אישר הסכם חשוב להוזלת כרטיסי הטיסה בשם ׳שמיים פתוחים׳. הוא הסכים שכפיצוי המדינה תשלם את הוצאות הביטחון של אל-על כמעט במלואן – 97.5%.
מה קרה אז? נס חנוכה. רק הפוך. פתאום תקציב הביטחון הענקי של אל-על לא הספיק: מהרגע שהמדינה נתנה החזר הוצאות כמעט מלא הגיעו לאזני שמועות שהוא תפח. רק שהשמרים זה כספי המסים שלנו. אז פניתי לאוצר וביקשתי לדעת כמה בדיוק משלמת המדינה לפני ואחרי ההסכם עם אל-על.
אלא שבאוצר התבאסו עלי. זה חשאי מאוד, אמרו, אתה חייב להבין, מדובר בסוד ביטחוני של השב״כ. לא הבנתי למה. זה שלא ביקשתי להבין מה אל-על בדיוק עושה כדי שאוכל לסבול מבכי של תינוקות בטיסה מבלי להתפוצץ. רק רציתי לדעת בכמה כסף מדובר, בייחוד שבעבר כבר הואשמה אלעל בהעמסות הוצאות.
אבל באוצר התעקשו – סודי. כמעט והתייאשתי, אלא שכלכלנית סייעה לי ואחרי סריקה ברשת גילתה בדוחות הפומביים של אל-על את הסוד הגדול. הנה פירוט התקציב. שחור על גבי לבן ברשת האינטרנט, והוא אכן תפח היטב. כשחזרתי לאוצר הפעם הם כבר הסכימו לשתף פעולה והתברר שהתקציב בהמשך אף קפץ עוד יותר.
מה עלה מהבדיקה? הוצאות הביטחון של אל-על גדלו מ 116 מיליון דולר ב-2012 ל- 118 מיליון דולר בשנה שלאחר מכן – כשהמימון של המדינה היה חלקי. גידול זניח. אולם ב-2014 כשהמימון של המדינה הפך למלא הוא קפץ ל 130 מיליון דולר שנה. אשתקד, מסתבר מתגובת האוצר, הסכום כבר זינק לכ- 155 מיליון דולר.
אבל זה לא הסיפור. הסיפור זה שכאשר הקודקוד – ראש הממשלה בנימין נתניהו – משדר שאפשר, וכדאי תמיד, להתחבא מאחורי "ביטחון" (נתניהו נקב במילה ביטחון 38 פעם בדיון ההיוועצות המפורסם סביב מתווה הגז הכלכלי) – המסר מחלחל.
תגובת אל-על: ״השתתפות המדינה בהוצאות הביטחון משולמת לכלל חברות התעופה הישראליות ולא לחברת אל על בלבד.
תקציב אבטחת התעופה מוגש בכל שנה ומאושר על ידי משרד האוצר לאחר שעבר את ההתייחסות המקצועית והחשבונאית של נציגי מערכת הביטחון. המענה הביטחוני ניתן לכלל חברות התעופה הישראליות על ידי אגף בטחון אל על, אשר על פי החלטת ממשלת ישראל אחראי על ביצוע האבטחה לתעופה הישראלית. יודגש, כי חברת אל על לא ביקשה לפקח על פעילויות הביטחון ומוכנה לוותר בכל עת על ניהול מערך הביטחון״.
עוד הוסיפו כי ״גוף בטחון זה מבוקר תקציבית על ידי המערכת הביטחונית המנחה אותו מבצעית, חברת אל-על מבצעת בקרה נוספת למניעת הוצאות נוספות. יצוין כי בשנים האחרונות היה גידול ניכר בתנועת הנוסעים, בכמות היעדים ובמספרי הטיסות בחברות התעופה הישראליות, זאת בהמשך למדיניות "השמים הפתוחים" שהונהגה על ידי משרד התחבורה״.
מהאוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר מפרסם את נתוני התקציב בנושאים ביטחוניים על פי הנחיות בטחון שדה של משרד ראש הממשלה. לאור פנייתך והפרסומים של חברת אל על, ביקשנו התייחסות מחודשת לאיסור לפרסם נתונים אלו ואכן קבלנו אישור לפרסמם. תקציב מערך אבטחת התעופה לשנת 2015 יעמוד על 615 מיליון ש"ח״.
לדברי האוצר ״משרד האוצר דוגל באופן תדיר בשקיפות ומפרסם את נתוני התקציב באתר האינטרנט של משרד האוצר. כמו כן, הקמנו מערכת שקופה לציבור הנקראת "פיסקלי דיגיטלי" ובה ניתן למצוא את כלל נתוני התקציב."
