״תכנית הבנייה המתוכננת ביער מיר תכלה מאות עצים בוגרים וחיות המצויות בסכנת הכחדה לרבות הצבי הארץ ישראלי, לטובת בניית מבני ציבור ומסחר. מימוש התכנית יגרום לאסון אקולוגי וחברתי כאחד". זאת לדברי נעמי צור, יו״ר קרן ירושלים ירוקה.ביום ראשון (31/3) תדון הוועדה המחוזית בהתנגדויות לתכנית הבנייה המתוכננת בשטח יער מיר, הנושק לפסגת זאב ונווה יעקב בצפון ירושלים. התכנית המשתרעת על פני עשרות דונמים כוללת בנייה של מוסדות חינוך חרדיים, בית כנסת, מעון יום ומרכז תעסוקה ומסחר (מס׳ תכנית 101-0604405). לתכנית הוגשו התנגדויות של כ- 1,200 תושבים מירושלים והסביבה בסיוע קרן ירושלים ירוקה , החברה להגנת הטבע ועמותת ״ירושלים שקופה״.
הועדה המחוזית תעסוק בהתנגדויות נגד הבנייה ביער הקהילתי- יער מיר, שמתוכנן להיבנות עליו מוסדות דת ומרכז תעסוקה ומסחר על חשבון הטבע, בעלי החיים ואיכות חיי התושבים. חשוב לציין כי יער מיר, ניטע על ידי קק״ל החל ב-1982 ונושק לשכונות פסגת זאב ונוה יעקב שבצפון ירושלים, בערוץ של אחד היובלים העליונים של נחל פרת הזורם לכיוון יריחו ונהר הירדן. לצד היופי של הטבע ובעלי החיים ביער יש בו גם אתרים אריכאולוגים (גיתות, כבשני סיד ומערות קבורה) לצד מגוון עצים, שמורת פרחי בר, פרפרים צבעוניים ומרהיבים, שפני סלע, בעלי חיים רבים שחלקם מצויים בסכנת הכחדה כגון: שלוים, שועלים, דורבנים, חזירי בר, משפחות שלמות של חוגלות, נחליאלים וכן עדר הבר הגדול ביותר של הצבאים המצויים בסכנת הכחדה בישראל- הצבי הארץ ישראלי.
בשנת 2000 הגיש משרד השיכון תכנית בנייה שהייתה אמורה להביא לחיסולו של היער, אך חרף מאבק של תושבים להמשך שמירה על קיומו של הריאה הירוקה לטובת הקהילות, צומצמה התכנית עד מאד.
בימים אלו עלולה הוועדה המחוזית לאשר תכנית בנייה שתפגע אנושות ביער, באנשים החיים סמוך לו וגם ביכולות של תושבים לנוע בשטחי הציבור והמסחר המתוכננים להיבנות במקומו. לדברי מתן נחום, רכז שמירת טבע של מחוז ירושלים: ״מדובר בפגיעה ממשית בסביבה, ביער וגם התכנון האורבני העתיד עלול לפגוע בתושבי השכונה שלא יוכלו להיכנס ולצאת מהשכונות, ויחיו בתוך שכונות נצורות שאין אליהן נגישות וגישה.
לדברי נעמי צור, יו״ר קרן ירושלים ירוקה״: ״מדובר בשכונת קצה שהמשמעות שלה היא שלא ניתן להקים בה מוסדות ציבור שישרתו אוכלוסיות מכלל שכונות העיר. הבנייה בשטח היער הסמוך לשכונת קמניץ תוסיף חטא על פשע משום שגם בסופו של דבר התושבים באזור לא יוכלו להשתמש באותם מבני ציבור והמחיר שנשלם הן התושבים, הטבע ובעלי החיים יהיה כבד מאוד״.
לדברי הרב נתן קרמר, שמאי מקרקעין ויו״ר עמותת ״ירושלים שקופה״, אשר הגיש התנגדות בשם העמותה ציין במסמכי ההתנגדות פגמים בהגשת התכנית, בעיה של חוסר שקיפות, אי פרסום התכנית להתנגדות על פי חוק והגדרות משרד הפנים. אחד הטיעונים המרכזיים שבו השתמש הרב קרמר הוא: ״אישור ומתן תוקף לתכניות נקודתיות כולל תכנית דנן , בהעדר תכנית מתאר סטטוטורית עדכנית ובהעדר תכנית מתאר סטטוטורית לשטח חום כלל וכלל הקובעת למצער עקרונות בינוי מפורטות לשטחי חום בעיר, מהווה למעשה עקיפת החוק וחותר תחת מטרת החוק והתוצאות מכך נראות היטב בבעיות התכנוניות בעיר כדוגמת מחסור החמור בתשתיות ציבוריות״. עוד צוין בהתנגדות כי עפ״י הפרוגרמה יש אכן מחסור במבני דת, אך לטענת מנהל מבני דת בעיריית ירושלים, המקום המוצע למבני דת בתוך מבני מגורים אינו ראוי ולא מתאים.
״תושבים שהגיעו לגור בשכונות מטעמי בריאות, ייאלצו מעכשיו לסבול״
תכנית הבנייה של העירייה מיועדת לקום על שטחי יער מיר וכוללת פינוי של עצים רבים. לדברי תושבת שכונת קמניץ בנווה יעקב – דבורה שוורץ, תושבת פעילה ואקטיבסטית הנלחמת על הבנייה בשטח היער מציינ : ״אנשים רבים בשכונה כמוני, הסובלים מאסטמה הגיעו לגור באזור לפני עשרות שנים גם בשל המיקום הטופוגרפי של השכונות, המאפשר לנשום אויר הרים נקי ואידיאלי לסובלים כמונו מאסטמה, ומבעיות נשימה ובריאות אחרות. תושבים שהגיעו לגור מטעמי בריאות ייאלצו לסבול״. דבורה נסערת מהחלטת העירייה ומוסיפה: ״מרגע היוודע ההרס בשטח היער, באזור שאינו תואם את צרכי הציבור, באיזור שבו קיימת צפיפות רבה, ושני כבישים צרים בלבד המשמשים גם כיציאה וגם ככניסה, בהחלט מהווים איום אמיתי גם על בריאותנו וגם על איכות החיים שלנו כתושבים בשכונה״.
לדברי נעמי צור, יו״ר קרן ירושלים ירוקה, המסייעת לתושבים ולגופים המתנגדים לתכנית הבנייה: "התכנית שתידון ביום א' (31/3) בוועדה המחוזית תביא להרס מאות עצים ב״יער מיר״. ליער מיר יש חשיבות מיוחדת כמחיצה ירוקה בין השכונות בצפון מזרח העיר לבין המדבר ממזרח לירושלים בואכה ים המלח. בהתנגדות המוגשת על ידי התושבים תומכים 85 הארגונים החברים בשדולת ירושלים בת-קיימא. מעבר לכך, מן הראוי שהוועדה המחוזית תקפיד על המדיניות המוצהרת שלה, לבנות מבני ציבור ומגורים צפופים לאורך תוואי הרכבת הקלה, שלא תגיע כלל לשכונת קמניץ. רגע לפני שיהיה מאוחר מומלץ שהועדה המחוזית תחזור בה ותקשיב לצרכי הציבור והתושבים החיים באזור, בעיר ובסביבה והן תתחשב בטבע ובבעלי החיים שביער, כדי שנמשיך לחיות זה לצד זה לטובת כולם״.