משה (שם בדוי), בעשור השביעי לחייו, מהנדס תוכנה, אב לילדים וסב לנכדים, עמד בראש חברת הייטק וניהל חיי חברה ופנאי מלאים. לפני ארבע שנים הוא נפל מסולם ונחבל קשות בראשו, עם פגיעה באזור הפרונטלי וגזע המוח. הוא אושפז בטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם, ולאחר שהתעורר גילו רופאיו ובני משפחתו כי זיכרונו נפגע משמעותית. הוא לא זכר מה קרה, את שמות בני משפחתו או את עיסוקו הקודם. נדרש ממנו להתחיל הכל מחדש – ללמוד ללכת, לדבר, לקרוא ולבצע פעולות בסיסיות נוספות.
לאחר חודשים של אשפוז עבר משה לשיקום יום בבית חולים בירושלים, שהתמקד בשיקום רפואי ותפקודי. בנוסף, השתתף בטיפולים פרא רפואיים בקליניקה לשיקום קוגניטיבי לנפגעי ראש במכון פוירשטיין ועבר ליווי נוירופסיכולוגי. למרות תום השיקום הפורמלי, מצבו של משה נותר רחוק מהתפקוד הרגיל שלו. הוא התמודד עם קשיים משמעותיים בפעולות יומיומיות, מהתמצאות במרחב ועד בישול ורחצה, ונשאר תלוי לחלוטין בהכוונה וליווי. בנוסף, הוא חווה בעיות זיכרון, קשיים שפתיים משמעותיים, וכן פגיעה ביכולות הבקרה והריסון, שהובילו לתסכול גדול, התפרצויות ותחושת חוסר מסוגלות.
אשתו של משה נאלצה להפסיק לעבוד כדי לטפל בו, והמשפחה כולה חוותה עומס רגשי ותסכול רב. חייהם החברתיים הצטמצמו, וחבריהם לא הבינו את מגבלותיו החדשות. מאדם מאוד פעיל ועצמאי הפך לתלוי באחרים ללא בפעילויות הכי בסיסיות ללא מרחב אישי וללא מעגל חברתי. על אף השיקום שעבר, לא נמצאה עבורו מסגרת מתאימה שתסייע לו לשפר את תפקודו ולשמור על איכות חייו. בני המשפחה חיפשו פתרון, כך הגיעו למרכז לשיקום נפגעי ראש במכון פוירשטיין בירושלים.
המרכז, שהוקם בנובמבר 2024, מהווה שלוחה של מכון פוירשטיין, הפועל כבר 60 שנה מאז ייסודו על ידי פרופ' ראובן פוירשטיין ז"ל, חתן פרס ישראל. כיום מנוהל המכון על ידי בנו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, שממשיך לפתח את השיטה. גישת פוירשטיין מבוססת על ההנחה כי לכל אדם יש יכולת להשתנות ולשפר את כישוריו הקוגניטיביים, גם לאחר טראומה קשה או עם פגיעה מולדת. תהליך השיקום במרכז כולל עבודה על מיומנויות קוגניטיביות ואסטרטגיות למידה באמצעות כלים ייחודיים כגון 'העשרה אינסטרומנטלית', לצד טיפולים וסדנאות נוספות כמו אמנות, בישול ומחשבים.
"המרכז מספק תוכניות שיקום רב-מקצועיות שמטרתן לשפר את יכולות התפקוד והחשיבה של המטופלים באמצעות אסטרטגיות לפתרון בעיות, קביעת מטרות, חיזוק מיומנויות תקשורתיות והבנת צרכיהם של אחרים". מסבירה דבי נדלר, מורה שיקומית ומנהלת המרכז. "כל זאת כדי לשפר את איכות חייהם".
מאז שמשה מגיע למכון על בסיס יומי, חל שיפור משמעותי ביכולותיו. הוא משתתף בפעילויות קבוצתיות ופרטניות, ומשיב לעצמו בהדרגה מיומנויות שאבדו – החל מהפעלת מחשב ועד תכנון וביצוע פעולות יומיומיות כמו בישול. יותר מכל, הוא שב להאמין ביכולתו להשתפר. היותו חלק מקבוצת השווים שלו מאפשר לו לחוות הצלחות ולראות את ההתקדמות. השיפור בתפקודו מחזק לא רק אותו, אלא גם את משפחתו כולה.
