לפני כמה שבועות ישבתי על קצה הר ליד הסטף (בסמוך לירושלים) והבטתי בהרים הקסומים ובצמחיה הירוקה המעטרת אותם. החבר שהיה איתי דיבר איתי כל הזמן על אוסטרליה- "איזה נופים יפים יש שם, ביי פאר," אמר בתסכול. ניסיתי להבין איך אפשר להיות מתוסכל בנוף המדהים שנגלה לפנינו ומה חסר לנו פה בארץ השפע- ישראל?
את אותה שאלה שאלתי בימים האחרונים עת שהיתי בחופשה בצפון. כבר דיברתי בעבר על הנסיעה המהפנטת לצפון מירושלים- דרכים פתלתלות עמוסות כל טוב ומראות משתנים ונהדרים- הרים ומישור, ירוק מול זהוב, דרכים צרות מול שדות רחבים. שפע.
אבל לצפון בישראל יש משאב אחר מרשים לא פחות וחשוב לא פחות – האנשים. אין בלבי תזכורת אחת לאכזבה מהאנשים בצפון. בכל עיר שבה ביקרתי- נצרת, חיפה או קריית שמונה- קיבלתי חיבוק חם ואוהב. גם הפעם המצב לא היה שונה.
קשיו על-הגג
התחנה הראשונה שלי מתחילה דווקא בקריית שמונה. עיר עם 24,000 תושבים שלצערי לא משווקת נכון לישראלים. העיר, שבזכרון ילדותי טמונים הבזקי קטיושות וחיזבאללה, עוברת שינוי מדהים לחיי בילוי, סטודנטים צעירים ופיתוח כלכלי. מסעדת "קשיו על-הגג" היא דוגמא נפלאה לכך.
המסעדה היא פרי יוזמה חברתית של נפתלי וקס, תושב גבעתיים, היי טקיסט, שעשה אקזיט ובבעלותו חברה לפרויקטים חברתיים ללא מטרת רווח (חל"צ- חברות לתועלת הציבור). את המסעדה הקים בהתחלה כבר חברתי-קהילתי, בעיקר לסטודנטים באזור. לפני חודשיים פנה וקס לשף שלומי בן שימול וביקש ממנו לפתוח על הגג הסמוך לקשיו את מסעדת על הגג (שמשקיפה על כל קריית שמונה וההרים). בן שימול, יליד קרית שמונה, הוא שף כבר כמעט שני עשורים ומאחוריו רזומה מרשים כשף במסעדת פרונטו בתל אביב, פלי-מרקט בשוק הפשפשים, מסעדת קבלייר הירושלמית, שינדלר קפה ביפו, סושיאל קלאב בתל אביב ועוד.
התפריט במסעדה כשר-בשרי וניתן למצוא בו מאכלים ביתיים ששודרגו למנות גורמה. טעמנו, בין היתר, את קבב הים המושלם שמוגש עם במיה ועלי מנגולד- מנה קלילה ומאד משביעה- והתענגנו על החציל הבלאדי הייחודי. בסוף גם קינחנו במתוק- צלחת פטיפורים טבעונית טעימה מאד, מעשי ידו של בן שימול.
המלון ממוקם בקיבוץ הגושרים אשר בגליל העליון. מדובר במקום יפיפה ומרגיע במיוחד, אשר הוקם על שרידיו של ארמון החורף המרהיב של האמיר פע'ור, השליט העות'ומני של צפון עמק החולה ורמת הגולן. המלון מוקף בפלגי מים טבעיים של נחל הדן הזורמים בסמוך לשטח המלון והחדרים, כאשר הטבע משתלב בחדרי המלון המעוצבים בסגנונות שונים.
כשמדברים על חופשה מפנקת, מדברים על "הגושרים". אם יש משהו שאני אוהבת בחופשות שלי זה קודם כל להיתקל באנשים חיוביים, חייכנים ושמחים. הצוות של המלון מורכב מאנשים מקסימים, מלאי חן ואדיבות- מהמנכ"ל החדש (דורון קרן) ועד אנשי השירות בקבלה ובחדר האוכל.
על הארוחות הססגוניות והעשירות אחראי השף מתן מרגלית. גם כאן "הגושרים" לא מאכזב ומעניק לאורחים שפע של דגים, בשר, מנות פתיחה ומנות עיקריות- לילדים ולמבוגרים כאחד- ומגוון של לחמים וסלטים, שלא מבייש שום בית מלון ישראלי קלאסי.
המלון מצדיק את שמו מיד כשיוצאים מהקבלה לכיוון החדרים. יש תחושה שאתה מטייל בטבע, כשעצים וצמחים מקיפים אותך, שכשוך המים של המפלים והנחלים שמלווים אותך וחלוקי הנחל לצד הפסלים הרומנטיים. מי שעבר פעם טיפול של דימיון מודרך יכול להבין פה את המשמעות של המילים "המקום השמח והמאושר" שאליו מחשבותיך נודדות. "הגושרים" בהחלט היה מקום מאושר שאשוב אליו בעתיד (ב"נ).
טוב, אני לא בחורה של אקסטרים. מודה. כשהציעו לי לנסות טיול קייקים הרמתי גבה: "אני? להתהפך עם קייק במים? לא, תודה!" אבל, מה לעשות, שיש אנשים משכנעים בעולם, אז מצאתי את עצמי במסלול הבטוח ("מסלול המשפחות") עם מדריך צמוד- ניר המקסים- שלקח אותנו לסיבוב של שעה בסירת גומי בנחל החצבני.
עכשיו וידוי: אני שמחה ששיכנעו אותי! מדובר באחת מפינות החמד הקסומות של הגליל. שטנו במימיו הצלולים והנקיים של הנחל, במסלולים מוצלים יחסית, עשירים בצמחייה ועצים רמי קומה, המשרים אווירה נעימה ומרעננת והכי חשוב: פגשנו צבים! (הילדה שבי הייתה מאושרת עם כל צב שצלל למצולות).
המסלול המשפחתי מתחיל בקיבוץ הגושרים, אורכו כ- 5 ק"מ והוא נמשך כשעה וחצי במים רגועים מלווים בנוף פסטורלי. למי שבכל זאת יש משאלת מוות, יש גם את המסלול האתגרי המתחיל בחניון מעין ברוך, לאורך כ- 6 ק"מ הנמשך בין שעה וחצי לשעתיים, כששם החוויה היא במים קופצים ובמפלים, דרך עצי ערבה, תות, דולבים ואקליפטוסים, לאחר כקילומטר.
את ארוחת הצהריים שלנו אכלנו בפוד-טראק חדש הממוקם באתר, המגיש אוכל מהיר (אל תגלו לרופאה שלי, יש לי כולסטרול גבוה). הפוד-טראק הפך לטרנד בחודשים האחרונים, וגם בירושלים הבירה אנו זוכים לירידים עם מגוון רחב של מזון המוגש במשאיות אוכל מעוצבות כשמאחורי ההגה והגריל- שפים מהשורה הראשונה. הפוד-טראק ממוקם בכניסה למתחם הקמפינג ופעיל משעות הצהריים ועד הערב המאוחרות.פוד טראק ב"קייקי הגושרים"
ואם בקמפינג עסקינן, יש לציין כי האתר מאפשר להחנות במתחם 'חניון מעין ברוך', הפעיל גם ביום וגם בלילה, עם מדשאות מטופחות, מלתחות משודרגות, פינות צל, מים צוננים (חלק מהשפע שיש לצפון הקסום שלנו להציע), WI FI חינם (למכורים, כמוני, שלא מסוגלים להתנתק) וגם מתחםVIP – אוהלי קולמן מסודרים ומרווחים עם מזרונים המתאימים לעד שמונה אנשים. החניון פתוח 24 שעות ביממה, מגודר וכולל שמירה.
בשורה התחתונה מדובר בחוויה נהדרת לכל המשפחה (וגם לחבר'ה) ואם אפשר להוסיף גם מילה טובה על הצוות המרשים במקום: המנכ"ל, זוהר קוז'יקרו (אח של שחקן הפועל ירושלים עידו קוז'יקרו) ואריאלה מנהלת האתר, שקיבלו אותנו בכזו חמימות ואהדה וכמובן, סיפרו לי על החיבור שלהם לירושלים (אז ברור שקנו אותי).
מכירים את הבדיחה הזו על מרוקאיות, שבספר הבישול שלהן כתוב לפני כל מתכון "קודם כל, תירגעי"? אז נשבעת שאני מתחרטת שלא התחלתי את הטיול שלי באתנחתא באפיק. לא שבגושרים לא היה מרגיע, אבל כשם בית הארחה, כן הוא- אתנחתא.
המקום שוכן בקיבוץ אפיק בדרום רמת הגולן, מול נוף עמק הירדן והכנרת על רכס הרי הגולן. מלבד חדרי האירוח המפנקים, הבנויים כמו בקתות עץ פרטיות, קיים במקום מתחם ספא המציע מגוון רב של עיסויים מקצועיים, חמאם מודרני וייחודי, אמבט שמנים, ג'קוזי וסאונה יבשה לצד בריכה, מתקני ספורט, מועדונים ובריזה אין סופית שגרמה לי, איך לא, להתגעגע לירושלים הקרירה.
אחרי אקסטרים בחצבני, היינו צריכות להירגע מעט עם מסאג' טוב, קצת ג'קוזי, יין ושוקולד. באתנחתא סיפקו לנו את כל זה. חברתי, שהתלוותה אליי לכל הטיול, ואנוכי זכינו לטיפול זוגי מפנק. בחדר פגשו אותנו שתי מעסות מקסימות ואדיבות בשם אלה (כן, לשתיהן קראו אלה. לרגע חשבתי שזו כת כזו של מעסות, אבל הבנתי שלא ונרגעתי). יצאנו מפורקות לגמרי, אבל מאושרות.נטו פינוק. הספא ב"אתנחתא באפיק"
עין קשתות- אתר מורשת לאומי
טעות קטנה בלוחות הזמנים הובילה לאטרקציה היפה והמרשימה ביותר בטיול כולו: סיור של רכזת ההדרכה של החברה הכלכלית גולן, אביטל השכל. מלבד העובדה שהשכל מכפר אדומים (בכלל, בטיול הזה גילינו לא מעט זיקות לירושלים המדהימה שלנו), היא גם בחורה מדהימה, עם ידע אדיר ובעיקר לב רחב.
קבענו את הסיור לשעה 18:00 כשעוד יש אור בחוץ, אבל איחרנו בארבעים דקות, איחור שהתגלה כמוצדק לאור העובדה שזכינו לראות את השקיעה המדהימה הנשקפת מהמקום, מעל הרי הגולן והכנרת (אז כבר אקדים ואומר שאם אתם הולכים לסיור במקום הקסום הזה, תכוונו לשקיעה).
קצת היסטוריה- עין הקשתות הוא אתר חדש שייפתח לקהל הרחב בסוכות ובו שחזור של בית הכנסת העתיק (אחד מ-30 בתי כנסת מהתקופה הביזנטית שנתגלו בגולן), אשר נבנה במאה השישית לספירה, כחמש מאות שנים לאחר חורבנה של גמלא- העיר הגולנית שמרדה ברומאים- ולאחר חורבן ירושלים ובית המקדש. מי ששלטו דאז היו הבזנטים הנוצרים שלמרות שלטונם העויין, החליטו להניח לקהילות היהודיות במקום לחיות את חייהן. כמאתיים שנים לאחר מכן, במאה השמינית לספירה, הכפר בעין הקשתות חווה רעידת אדמה עזה וכולו חרב.
אני לא אלאה אתכם בכל הסיפור (או אפגע בפרנסתה של אביטל המקסימה), אבל בית הכנסת מתגלה על ידי חוקרים וארכיאולוגים לאורך המאה ה-19 וה-20 ומתחילות בו חפירות רק בשנת 2003. הוא עובר קימום (הקמה מחדש) על ידי טכנולוגיה חדשנית (שהותירה את פי פעור): מעל חורבות בית הכנסת הוצב עגורן בעזרתו תיעדו, הסירו ולבסוף השיבו למקומן את אבני בית הכנסת. כל אבן גדולה עברה סריקה דיגיטלית תלת-ממדית וסומנה בשבב מחשב, שם משחזרים את בית הכנסת בצורה ממוחשבת, והתהליך מתורגם לשטח עד לבנייה של הקומה הראשונה של בית הכנסת- שחזור מרשים ומדהים, שאחראים עליו יהושע דריי, מומחה לשחזור טכנולוגיות עתיקות, והארכיאולוגים חיים בן דוד ואילנה גונן.
אטרקציות נוספות שתוכלו לבדוק באזור הגולן (אתם כבר שם, כבר נסעתם 3 שעות, אל תפספסו):
דבורת התבור בשדמות דבורה
דבורת התבור הינו מרכז מבקרים שהוקם בשנת 1992 על ידי הדבוראים יגאל ומלכה בן זאב, לצד המכוורת, והפכו את המשק החקלאי שלהם במושב שדמות דבורה שבגליל התחתון, למרגלות הר תבור, גם למרכז תיירות חקלאי.
המרכז לוקח חלק ב"פסטיבל הדבש" שפתחה מועצת הדבש עם בוא השנה החדשה, ויתקיים עד 15 בספטמבר 2018. בפסטיבל יקיימו בדבורת התבור, סיורים מיוחדים שיחשפו את אופן קבלת ההחלטות של הדבורים ודרכי היערכותן לעתיד. המבקרים יוזמנו להכניס תחזית או בקשה לתוך תיבת זמן (קפסולת זמן) שתוכנס לכוורת למשך שנה ותישמר על ידי עשרות אלפי דבורים. משפחות שיכניסו פתק לתיבת הזמן יזכו בכניסה חינם וצנצנת דבש בשנה הבאה ביום הוצאת התיבה מהכוורת. בנוסף, ביקור במכון רדיית דבש, סיור עם דבוראי במצפה דבורים ופתיחת כוורות, סיור באולם גידול אלפי פקעות משי, הכנת נר מדונג, קישוט גבס, הכנת שכמיית דבורה ועוד.
דרך הפעילות לומדים הילדים בדרך חווייתית כיצד יוצרת הדבורה את הדבש? למה הדבש בריא? מדוע יש רק מלכה אחת בכוורת? מדוע ללא הדבורים לא יהיה לנו מזון? לאן נעלמות הדבורים? ועוד.
מאז הוקם איגוד ערים כינרת לפני כ 9 שנים נחרט על דגלו החזון לשנות את המציאות בחופי הכינרת. רגע לפני פתיחת עונת הרחצה הכריזו ברשות הכינרת ואיגוד ערים כינרת כי החל מעונת הרחצה הנוכחית יפעלו כל חופי האיגוד כחופים שקטים, זאת לאחר שנרשמה הצלחה רבה לפיילוט שבוצע במהלך השנים האחרונות במספר חופים שהוכרזו כשקטים ובהם נרשמו תפוסות גבוהות של נופשים בכלל ומשפחות בפרט, והוביל את ראשי האיגוד להכריז על כל חופי איגוד ערים כינרת כחופים שקטים.
בפועל, כשהעונה בשלבי סיום ניתן לומר כי המהלך הוכתר בהצלחה כבירה שכן מאות אלפי נופשים פקדו את חופי הכינרת, הוונדליזם והלכלוך כלא היו והמשפחות חזרו להצביע ברגליים ולפקוד את חופי הכינרת.
במהלך סוכות, רגע לפני סיום עונת הרחצה תוכלו להנות לצד בילוי בחופים הקסומים גם מטיולים מודרכים ללא תשלום בשביל סובב כינרת שפותח וטופח על ידי עובדי הרשות ותלמידים מכל הארץ שאימצו מקטעים ודואגים לטיפוחם.
ההשתתפות ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה מראש.
להרשמה ומידע נוסף באתר ובדף הפייסבוק "זורמים לכינרת": www.kineret.org.il
