הלכנו לחגוג פורים במקום הכי הארד קור : שכונת מאה שערים – שם גילינו איך שכונה שלמה תופסת ראש, מה להיט התחפושות של החרדים ומה עושה שם צעיר גרמני. היה שמייח
בבוקר פורים שכונת 'מאה שערים' עדיין ממאנת להתעורר. האברכים והחסידים עדיין באהנג אובר מהלילה הקודם "אני כבר יומיים לא ישן" מספר לי אחד החסידים עם מזוגגות כשהוא מתנודד מצד אל צד. ברחובות לקראת הצהרים שמחה וצהלה : ילדים מחופשים לספרי תורה ואברכים שמחופשים ללהיט התחפושות העכשווי כשהם מדביקים על עצמם כרזות נגד חרדים שמתגייסים לצה"ל. ואם בחוץ הכל מתנהל איכשהוא על מי מנוחות פנימה בתוך הישיבות מסיבות קרחנה סטייל מאה שערים. בישיבת ברסלב בלב השכונה עורכים את סעודת פורים ועל השולחנות כבר עולים ורוקדים אלו שלא מתאפקים למסיבה 'עדלאידע' שתתחיל עוד כמה רגעים. שם פצחו עשרות חסידים מתודלקים ביין זול וודקה מה שגורם לחלקם להפוך 'לסופר ברסלב' – חסיד שרוקד ללא הפסקה כשהוא מודה לאלוהים כל העת "גם אותך אלוהים אוהב" פונה אליי אחד המרקדים "תעזוב את הפלאשים ותתחבר לאלוהים" הוא אומר לי ספק בוכה ספק שמח. וכשהגיע בחור אחד שגילה עניין מיוחד בי ובמצלמתי אני מנסה להרגיע אותו ומגלה שהדרך הטובה ביותר לגרום לחסיד במאה שערים לא לחטוף עלייך ג'ננה זה פשוט להתחיל לרקוד איתו.
כשאני מרחרח בישיבת ה'זברות' של 'תולדות אהרון' לגבי טיש פורים לוקח אותי בחור שמנמן כדי לקבל ברכה 'מרב שהוא כול כולו פשטות וצניעות' כך אנו הולכים בין הסמטאות, עולים בין חדרי מדרגות ומגיעים לביתו של אחד מבניו של מייסדי חסידות ברסלב אשתו מכינה דבר מה במטבח והוא נותן ברכה בסלון הגדול העמוס ספרים לעייפה. לאחר שהוא בירך אותי אנחנו יורדים ועולים במהרה לישיבה להמשך מסיבת הריקודים.בכל מקום הבחור שמלווה אותי מבקש 'דמי פורים' .השונרר זה מקצוע מכובד בשכונה אבל בפורים המשנוררים עושים מכה כפולה ומכופלת וכל ילד שני שאני פוגש ברחוב מבקש ממני דמי פורים ואני שנותרתי רק עם כרטיס אשראי מרגיש שמצאתי את התירוץ המשולם עד שפגשתי חבורת אברכים ששלפה לי אשכרה מסופון שמקבל אשראי.
הבחור שמלווה אותי מכניס אותי לבית קטן שם ברסלבים שעלו מצרפת עורכים את סעודת פורים ואיך לומר הצרפתים כיאה לאומה גסטרונומית לקחו את הסעודה הממוצעת בשכונה ושדרגו אותה עם יין איכותי ועוף צלוי.
בישיבת 'אמרי יהודה' אני מתגנב לטיש פורים 'פורים שפיל' עם ריקודים של החסידים על הפרנצ'ס (דרגשים) ושיירי מזון של האדמו"ר עליו מתקוטטים החסידים שלא יודעים איך לאכול את הסקרנים שבאו להציץ ולא מאפשרים להם לצלם כי הרבי לא מרשה שכולם יראו אותי "אבל תנסה לצלם בלי פלאש" אומר לי אחד החסידים הפחות להוטים ואני בדיוק פוגש את פטריק צעיר גרמני גבוה ובלונדיני חובש כיפה עם מצלמה דמוית לייקה שהגיע להתנדב בארץ במשך שנה עם ניצולי שואה וילדים בבית ספר לילדים בעל מוגבלות. הוא עושה זאת במטרה לכפר על פשעי אבותיו וגם סוג של חופשה מסוג אחר וחיים בארץ אחרת. הוא כבר מכיר כמה מילים בעברית. כשאחד הבחורים תופס אותו בחוץ ואומר לו 'איזה יהודים מיוחדים אתם אין כמו יהודי" הוא מספר לו שהוא בכלל לא יהודי "אבל אתה נראה כמו" ואני לא יודע מה לומר ואנחנו צוחקים.
אחרי הצהרים אני קונה במכולת מעדן יוגורט בשני שקלים וחצי ובמבה בשני שקלים מי אמר שמהפכת יוקר המחייה לא הצליחה.בערב כולם מסתובבים חצי שיכורים והרחובות מלאים בפלאיירים נגד חרדקים (חרדים קלי דעת) שרק יעזו להתגייס וכמה רגעים לפני השבת נכנסת עוד עובר במקום רכב של הנחנחים של ברסלב ומאלתרים מסיבת רחוב ואז נכנסת דממת השבת וכולם נרגעים ועם עוד קצת יין של קידוש.
