מופע המחול יוצא הדופן ועוכר השלווה: Sound Alive מביא את קולן (תרתי משמע) של הנשים במלחמה שהתרגשה עלינו לפני עשרה חודשים
אך מי אלו שתי הנשים הללו ? הפרשנות המיידית לנוכח הצפייה במופע היא של שתי נשים משני קווי הגבול : פלשתינית וישראלית ולמעשה מאבקן רווי היצריות של שתי החברות הישראלית והפלשתינית שמצויים כבר למעלה ממאה שנים 'במחול דמים' בו הן מתוקף הגורל לפותות זה בזה
איתן אלחדז ברק
יוצרת המופע היא עפרה אידל שמשמשת גם כמנהלת האומנותית של 'מרכז מחול שלם' בירושלים. : "מתוך התקופה הקשה הזאת ומאז תחילת המלחמה אנחנו מתהלכים עם תחושות קשות וכך נכנסו לסטודיו אני ושתי הרקדניות יוליה מזצ'קיה ויסמין גריב ועבדנו בצורה אינטואיטיבית. ויצרנו לעצמנו דימויים. חלקם פיוטיים וחלקם גם יותר מורכבים ונועזים.
זה נוצר כהד לתקופה ומתוך ראייה נשית. בתור 'חברות של' 'אמהות של..' המופע בנוי כגל – היו ימים שהרגשנו חזקות ומלאות תקווה שהנה קורה משהו והיו ימים של שקיעה. זה מופע מופשט שהחלק האחרון שבו קצת יותר קונקרטי והוא כולל את הזעקות שיוצאות מאתנו לנוכח צוק העיתים והחדשות שאנחנו נחשפים אליהם.
הנשים הללו" מציינת אידל, "אפשר לראות אותם כמה שקורה בנינו ואפשר גם לראות בהם את השכנים שלנו, בני הדודים שלנו. אנחנו כולנו תקועים באותה בועה. אנחנו חיים במדינה הזו ולרגעים אנחנו מאוד עדינים אחד כלפי השני ולרגעים רוצים לבלוע אחד את השני. ויש איזה לופ שחוזר על עצמו אבל המציאות מראה שאנחנו פה ביחד ואנחנו צריכים ללמוד להסתדר".
בסוף המופע מתנגן השיר You're So Vain להיט ה 70' של צ'ארלי סימון : "המסר המובלע הוא שאף אחד מבחוץ לא יכול לשפוט אותנו" אומרת אידל כשהיא שולחת חיצי ביקורת כלפי הביקורת בעולם אך הרעיון הזה שאנחנו מנסים לתת פשר ומובן לדברים שהיו מבחינתו יצוקים מבטון עד לפני השבעה לאוקטובר הוא בעצמו סוג של יהירות ולכן אם 'אתה חושב שהשיר הוא עלייך, אתה כל כך יהיר' אומרת הזמרת ויש פה כך אני מאמין יותר מרמז לגבי המתחולל פה והיכולת שלנו לתפוס זאת.
לכן היכולת האמיתית כרגע 'כאשר הדברים מתפרקים' היא לדעת לשמוט וגם לזעוק.