לאחר תהליך שיפוץ שנמשך כעשר שנים, הפטריארכיה הארמנית האורתודוקסית בירושלים חנכה לפני שלושה חדושים את המוזיאון הארמני ע"ש הלן ואדוארד מרדיגיאן, המוזיאון נמצא ברובע הארמני בתוך חומות העיר העתיקה .
לטקס הפתיחה הגיעו בראשות הפטריארך של הכנסייה הארמנית אורתודוקסית בירושלים, ירדן ושאר ארץ הקודש, נורהאן מנוג'אן, בנוכחות מספר שגרירים וקונסולים זרים, וסגן שומר ארץ הקודש, האב איברהים פלטס, בנוסף לאנשי דת מקהילות שונות .
בנאומו הביע הפטריארך מנוגיאן את תודתו העמוקה למשפחת מרדיגיאן על תרומתה הנדיבה למען הקמתו וחידושו של המוזיאון המשמר את מורשתו של של העם הארמני.
המוזיאון נמצא בבניין היסטורי מרהיב שנבנה לפני יותר ממאה שבעים שנים והוא שימש בתחילה כסמינר לכמרים ולאחר מכן כמקום מפלט עבור ילדים שנותרו יתומים כתוצאה משואת העם הארמני שהתרחשה ב 1915. המוזיאון מקדיש את חדריו להיסטוריה, לפולקלור ומוצגים מיוחדים מהתרבות האתנית היחודית של העם. כמו כן מוקדשים כמה חדרים לזכר של אלו שנספו בשואת העם הארמני.
בחודש האחרון התקיימה במקום תערוכה יחודית שחשפה ספרים עתיקים מלפני כמעט אלף שנים מאוצר הגנוז של הפטריאריכיה הארמנית.
דבר נוסף שמוצג במוזיאון הוא לוח פסיפס ארמני שנחשף בשכונת מוסררה מתחת לאחד הבתים
" זוהי למעשה מרצפת כנסייה ארמנית מהמאה השישית . ולאחרונה הוא הועבר לכאן מכיוון שהוא שייך לארמנים" מציינת צוריג קרקאשיאן, מנהלת המוזיאון
הפסיפס, שנמצא בשנת 1894, מכיל גפן ענבים המסמל את עץ החיים וחובק צורות שונות של ציפורים, וכן כיתוב בשפה הארמנית המציין כי הפסיפס נועד "לזכרם וגאולתם של הארמנים, שאלוהים יודע את שמותיהם." מומחים מעריכים כי הם נהרגו בתקופה הרומנית.
צוות צרפתי המתמחה בעיצוב מוזיאונים בנה את תקרת החצר הפנימית של המוזיאון, שהייתה נתונה להצפה במי הגשמים. אנטואן פרנסיס יאדי אדריכל "הדבר הבולט שחודש בבניין הוא הכיסוי, אשר לא נכלל בפרויקט, הוספנו גג זכוכית ששטחו שלוש מאות מטר שמשמש גם לבידוד תרמי וקולי"
מסלול המבקרים הוגדר מחדש באופן המספר את סיפור הנוכחות הארמנית בארץ הקודש. הצוות הצרפתי נעזר גם בשני היסטוריונים, הראשון מומחה בתולדות הארמנים מימי הביניים ועד הממלוכים , והשני מומחה בהיסטוריה של הארמנים באימפריה העות'מאנית ורצח העם הארמני.
צוריג קרקשיאן מנהלת המוזיאון "הקומה העליונה של המוזיאון משמרת את זכרם של היתומים הארמנים שהגיעו לארץ הקודש בשנת 1915 דרך מחוז דיר א-זור (בסוריה). עד לפני כמה שנים הגיעו לכאן 18,000 ארמנים, בהם 650 יתומים, שמותיהם ותאריכי הלידה שלהם מתועדים, מי שרוצה לקבל מידע עליהם, יכול לקבל את כל המידע בלחיצה כפתור אחת"
רבים מאוצרות המוזיאון הן מתנות של עולי רגל ארמנים שביקרו בארץ הקודש בין המאות ה-17 וה-18. הנוכחות הארמנית בארץ הקודש הייתה חזקה לאורך ההיסטוריה.
בקומה הראשונה אנו מוצאים את ההיסטוריה של הארמנים לפנה"ס עד היום. אנו הארמנים הגענו לכאן עם קיסר ארמניה, דיקראן הגדול (המאה הראשונה לפנה"ס) במהלך כיבושיו הצבאיים. הממלכה הצלבנית הראשונה שעמדה בראשות ממלכת ירושלים הלטינית הייתה מליסינדה (1131 עד 1153) שבתקופתה נבנו כנסיות רבות בארץ הקודש. ,
צוריג קרקשיאן מנהלת המוזיאון "מי ששוכח את עברו לא מחדש את ההווה שלו, אנחנו מלמדים כל ילד על רצח העם הארמני אנחנו מהדורות שבאו לאחר מכן , בתי בת עשרים, והיא מכירה את ההיסטוריה של רצח העם הארמני ומי היו בני המשפחה שנהרגו מצד אביה ומצד ואמה כאחד".
