כמה פעמים יצא לכם לשאול את עצמכם עד כמה הישראלים שגרים בנכר באמת ציוניים? האם ההסברה של ישראל בעולם מספיק חזקה? ובכלל זה- איך תושבי החוץ רואים את ישראל של 2018? מי שהרים את הכפפה, בכדי לענות על השאלות האלה, הוא ג'וזף וקס- ישראלי ממיאמי, במקור מאוסטרליה, שהחליט לגייס את אחיו ומצלמת נייד איכותית ביותר, לבקר ולטייל ב-70 מקומות פחות מוכרים בנוף הישראלי והכי חשוב- לספר על זה. לכולם.
זו לא פעם ראשונה שוקס מטייל בישראל. יחד עם שני ילדיו, שגרים במיאמי, הוא מבקר כאן כל קיץ ומתאהב בארץ כל פעם מחדש "אני חושב שישראל לא מקבלת מספיק הסברה בעולם, או טובה," הוא אומר, "אני לא יכול להתחרות בערוצי תקשורת עם אג'נדה, כמו אל ג'זירה, אבל אני יכול לנסות ולהתחיל ממשהו. כל אחד יכול. אנחנו ב-2018, מה הבעיה להרים מצלמה ופשוט לצלם? יש כאן מדינה שהיא נס בפני עצמה- 70 שנים של קיום. אני קורא לכולם לחגוג את שנת ה-70. בעיניי זה מופלא, זה קסם", הוא מסביר בהתלהבות ועיניו נוצצות. אי אפשר לזייף כזו אהבה לישראל.
איך התחיל הפרויקט?
"לפני כמה חודשים הגעתי לכאן, באחד מביקוריי, והבנתי שיש עוד מלא רבדים ומקומות של ישראל שאף אחד לא מכיר, אז החלטתי לרגל 70 שנים למדינת ישראל לצלם את עצמי במקומות חדשים. להכיר לעולם, לישראלים ולתיירים, עוד חלקים של המדינה. זה היה מדהים כי לקחתי את אחי ומצלמה והמקום הראשון שהגענו אליו היה יישוב רותם בבקעת הירדן. האישה הראשונה שנתקלנו בה שם הייתה מייסדת המקום- היינו בעננים. אבל מכל המקומות היה הכי חשוב לי היה לבוא ולצלם בגולן".
למה דווקא הגולן?
"בתור בחור צעיר, כל מה שאני זוכר באוסטרליה, זה הקמפיין של 'העם עם הגולן'. הגעתי לכאן ואני רואה את הגולן ריק מאנשים. פספוס ענק של התיירות בישראל- מדובר באחד המקומות המופלאים בארץ הזו. אנשים לא מעריכים כלל את מדינת ישראל. אז התחלנו שם, אבל מאז ביקרנו בעוד כל כך הרבה מקומות. היינו בפסגות ובתקוע".עד לתקוע הגעתם?
"תקוע מדהימה. כשהגעתי אליה לראשונה זה היה כדי לפגוש חבר. הבנאדם מביא אותי לפסטיבל הבירה- נוף מדברי מהמם ורק 250 אנשים, אבל שמחים ואווירה מעולה. התאהבתי במקום. בפעם השנייה שחזרתי שיווקנו את פסטיבל הבירה אצלי והמספר עלה ל-1,500(!!) אנשים. זה היה מטורף. לא האמנתי. הכי מצחיק שנהג המונית שלקח אותי מכפר סבא לתקוע לא הכיר איפה זה. הוא היה צריך לשאול את החברים במוקד. מישהו שם אמר לו שהוא לא שפוי ושזה בשטחים. הוא בהתחלה לא רצה לקחת אותי. הייתי בשוק ואמרתי לו: 'אתה שירתת בצבא ומפחד להגיע לתקוע?'. הוא התרצה והגענו עד לשם. כשהגיע הוא התאהב, כמוני. שמרנו על קשר חברי עד היום".
אבל זה רק נהג מונית אחד. יש כאן לא מעט תושבים, שלא לדבר על התיירים שמגיעים מחו"ל, שצריך להעמיק ולהשקיע על מנת לשנות להם את התפיסה והתודעה לגבי ישראל.
"תראי, המוטו שלי: one person at the time. כלומר- אני משפיע היום על אחד ובסוף נשפיע על עוד אחד ועוד אחד וזה ייתפס. אנשים חייבים להבין שמדינת ישראל היא קסם, פלא כל כך צעיר ועם זאת כל כך מוצלח. בעיניי, כל אחד צריך להרים מצלמה היום ולהציג, בפלטפורמות הקיימות- פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ועוד- את האהבה למדינה ואת הדברים הטובים שבה. כל היום מתעסקים רק בשלילי- תפקידנו להציג גם מה שטוב".
אם כל כך טוב בישראל- למה אתה לא עושה עלייה?
"יש לי שני בנים קטנים במיאמי ואני נשאר לצידם. אנחנו מבקרים בישראל מלא, הם מורעלים עליה ואפילו היו חושבים להתגייס לצבא. כשהם יגדלו הם יחליטו מה הדרך שלהם".
הפרויקט, Project Seventy, רץ כבר מתחילת חודש פברואר וימשיך עד יום העצמאות. בכל יום- סרטון חדש על מקום אחר במדינת ישראל. ניתן לצפות בסרטונים בעמוד הפייסבוק של ג'וזף- כאן או באתר האינטרנט של הפרויקט- כאן.
צילומים: ג'וזף וקס
