בואו נדבר על ירושלים. אחרי הכל, זאת מטרת הטור הזה, גם אם לעיתים אני מרשה לעצמי להתפתח ולצאת אל מחוזות אחרים. עתידה של ירושלים מונח לפנינו ולא בטוח שכולנו ערים למה שקורה בעיר- אם זה לא הולך להשפיע עלינו באופן ישיר או נמצא בחדשות של שעה 20:00. הבעיה הכי גדולה, שאם כולנו לא נתעורר ונתפכח לגבי מה שיקרה כאן בחמש השנים הקרובות, נמצא את עצמנו או א. בורחים מכאן (לא אני חס ושלום) או ב. מתלוננים כאן.
אז קודם כל, כתבתי על זה כבר בעבר- יש מתחרים – חלקם חדשים- על לבבותינו בעוגת החלוקה של מועצת העיר. כל מהלך בשנה האחרונה ובחצי השנה הקרובה הוא מהלך פוליטי- ושלא יעבדו עליכם! ראש העיר עדיין לא בישר האם הוא רץ לקדנציה שלישית או רץ לכנסת; סגנו, מאיר תורג'מן, הגדיל לעשות מה שאחרים לא העזו והודיע כי הוא מתמודד לראשות העיר ואז נעצר בחשד לשוחד; בהתעוררות התפטרו מהקואליציה (כן, יש כזו בעיר) ומחליפים חברי מועצה כמו חילופים בכדורגל (והיה זה יוצא וזה נכנס) ואצל החרדים? טוב, שם תמיד יש אקשן, רק לקטוף מהעץ ולאכול.
ומכיוון שפוליטיקה מקומית מעניינת את החדשות הארציות רק כשמישהו נעצר, ממליצה לכולכם לשבת מדיי סופ"ש ולקרוא את העיתונים הגדולים מפרגנים למועמד שלהם, מלכלכים על המועמד השני ובעיקר- לחטט בפייסבוק של חברי המועצה (הפרטי או העסקי) ולו רק כדי לדעת אילו שינויים גדולים הם עשו בקדנציה האחרונה. אם מתאים לכם- כנראה שאלה המועמדים שלכם באוקטובר הקרוב.
אבל עזבו פוליטיקה- ירושלים בדרך לשינוי מאד גדול תעסוקתי, כלכלי ותחבורתי. אם אתם לא יודעים עליו מהחדשות המקומיות או מהמדיה החברתית, אתם בטוח הולכים לחוות את זה על בשרכם. כניסה העיר ירושלים נבנית מחדש. זה ייקח כחמש שנים- לפי התכניות- וזה יהיה בלתי נוח בעליל- לכולנו! גם להולכי רגל וגם לבעלי המכוניות. האזור, יש לומר, לא יהיה נגיש גם למי שרוצה אלטרנטיבה במונית או אוטובוס. בקיצור- קחו אוויר, אנחנו ממריאים (על כל השינויים ממליצה להיכנס לאתר ולפייסבוק העירייה).
לפני שאתם מתלוננים ומתבאסים, אני מזכירה לכם שכבר הידקנו חגורות בימי הרכבת הקלה ובסוף זה השתלם לכולנו. קצת חבלי לידה ועצבים, אבק ורעש, אבל בסוף- היא נוסעת רק עם 2 עצירות מהותיות ביום בשל חפץ חשוד או תקלה. קללל. בקרוב- שנה, שנתיים או שלוש (מי יודע)- ייבנה הקו הנוסף של הרכבת שימשיך עד עין כרם ויקל גם על הבאים לדרום העיר. ובינתיים, חבלי לידה ועצבים, אבק ורעש, אבל, אנחנו לא מתלוננים.
ומה בענף הספורט? בית"ר ירושלים על המפה, גם התקשורתית. נכון לכתיבת שורות אלה, מקום שני בטבלה (הטור נכתב לפני המשחק מול מכבי נתניה) צמוד-צמוד למכבי תל אביב ולהפועל באר שבע. שם, מנהלת את הקבוצה, גיסתו של ראש העיר ברקת- אין ספק שבפסח הקרוב יהיה מעניין במשפחת ברקת. אבל בבית"ר, כמו בבית"ר, אנחנו לא יכולים בלי קצת עניין ורעש- אז או שיום אחד שחייו של הבעלים בסכנה או שיום אחר פרשיית מין מסתובבת סביב אחד השחקנים. אין ספק שבית"ר תצטרך להביא את האליפות השנה כדי להעביר את הטעם המר מחדשות היום.
ירושלמים וירושלמיות יקרים, אנחנו בבחירות (לא ארציות, אל תדאגו). איך שלא תסתכלו על זה, לכל החלטה ולכל מאורע יש השפעה על שינוי המפה הירושלמית. אני מציעה לכולכם, כפי שכבר אמרתי בעבר, לגלות מעורבות, לפקוח אוזניים ועיניים למתרחש בירושלים ובעיקר- לא לטמון את הראש בחול (אלא אם נפלתם ברחוב שז"ר בטעות… בונים שם עכשיו). בהצלחה.
