השבוע זה מתחיל. כמו שנאמר "ברוכים הבאים לג-י-ה-נ-ו-ם". רחוב אחד נסגר בירושלים וכל העיר עומדת דום, תרתי משמע. אבל ירושלמים מורגלים. סוגרים לנו את העיר כשיש ביקורים. סוגרים לנו את העיר כשבונים רכבת קלה. סוגרים לנו את העיר כשיש מצעדים. בקיצור, עיר שכבר ככה סגורה, לא נראה לי שרחוב אחד יעיק עליה. אבל איזה מסכנים תושבי החוץ שיגיעו אליה, אה?
טוב, אז קודם כל, אנחנו לא באמת עיר "סגורה". מתישהו נצליח לשנות את התדמית הזו שלנו. זה יקרה כשהסצנה התרבותית המחתרתית שלנו תהפוך להיות עילית וגלויה. אפילו מצעד הלהט"ב מתחיל מתחת לעצים של גן הפעמון במעין צוואר בקבוק צר – מחשש לפגיעות בנפש.
אני יודעת שהולך להיות קשה לעלות לירושלים, אבל ל"חוצניקים" שביניכם- תעלו! זה כדאי! אל תפחדו מדיווחי גלגל"צ ופשוט "סעו בדרכים חלופיות" וזאת כדי להנות מתרבויות "חלופיות". מה שקורה בעיר מבחינה תרבותית- אומנות, מוסיקה, אוכל וכל המשתמע מכך- הוא תופעה מדהימה שיוצרת חיבור- על בין אנשים ובצורה באמת אוונגרדית ושונה.
הקיץ הירושלמי תמיד גורם לי להרגיש כמו תיירת ברחובותיו. כל יום יחצ"ן אחר שולח לי מידע על פסטיבל או על מסעדה חדשה שנפתחת או תפריט חדש שהיא משיקה. העיר עמוסה בפעילויות לילדים, לנוער ולמבוגרים והיא חיה ושוקקת מתמיד. אז מה הבעיה?
כן, אני יודעת. "ירושלים רחוקה לנו". גם אנשים ממודיעין אומרים לי את המשפט הזה. פשוט חוצפה. במשך שנים ירושלמים פרנסו יופי-יופי את התל אביביים ואת הפאבים שלהם והמסעדות, אז לא תבואו לפרגן? חוצמזה, פסטיבל הקולנוע זה אצלנו אז נה-נה בננה (**קריצה-קריצה**).
טוב, אני לא באמת במלחמה פה, אולי "מלחמה על הבית". אני חוששת ש-3 שנים של עבודות תשתית בכביש וסגירת רחוב ראשי בכניסה לעיר, עלולים לפגוע בעסקים הירושלמים ובכלל- בסצנת הבילוי בעיר (תפסיקו כבר, יש כזו). אני יודעת, בסוף יהיה אדיר ומושלם, גם הרכבת הקלה הביאה תוצאות לא רעות (100 א' נוסעים ביום, מצטופפים-מצטופפים. זו הצלחה, אין ספק), אבל 3 שנים? אמאל'ה.
אני מציעה כך: לפני כל פגישה, נסיעה או אפילו הצעת טרמפ לאירוע או ממנו, חשבו מסלול מחדש עם יישומי הניווט ויכול להיות שזה יחסוך לכם לקחת את סבתא של חבר שלכם אחרי החתונה שלו "רק פה, בפינה, בתוך הרחוב שבקצה הרחוב שבתוך הרחוב ההוא". רואים? יש גם יתרונות לג-י-ה-נ-ו-ם.
ודייטים או בריחה מהילדים בחופש הגדול? ממליצה בחום על המסעדות והפאבים בשכונת עין-כרם הציורית. הגישה אליה היא מדרום העיר, ואפשר להגיע אליה דרך הקסטל. הנה, חסכתי לכם כאב ראש (וזה אפילו פתוח בשבת).
בשורה התחתונה, אולי לא יהיה ממש נוח, אבל לא צריך לברוח בשביל זה ללונדון או שליחות בניו יורק (מכירה כמה שכבר עובדים על הדרכון הבריטי או הספרדי שלהם). צריך איכשהו לעשות מהלימון-לימונדה ולהבין: גם כשעשיתם ילדים וויתרתם על משהו בחיים (אני חושבת שעל החיים עצמם, אבל זה משפט שייעד אותי לסקילה בוודאות), אז מה זה 3 שנים של סגירת ציר ראשי ועמידה בפקק אינסופי? המשך יבוא…
