תכירו את הירושלמים שחוו את הפיגוע האחרון של המחבל נשאת מלחם בתל אביב, חלקם ממש מקרוב
דניאל רוזין, סטודנטית לסוציולוגיה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, גרה בגבעה הצרפתית. ביום הפיגוע הופרע בילוי צהרי השישי שלה ושל חברתה. "ישבתי עם חברה בפאב ושתינו סיידר חם עם יין. היא הייתה אמורה ללכת לעשות דיקור סיני. ואז ראינו המון רכבי משטרה ושמענו יריות, אנשים רצים, נכנסים למקום ואומרים שהיה פיגוע".
אז הייתן ממש ליד הפיגוע?
"זה היה באותו רחוב, כן. בכל אופן, חברה שלי שהיא בחורה למודת ניסיון חיים ולא מתל אביב במקור, נלחצה לגמרי. זה הפתיע אותי מאוד. היא רצתה שנחזור אליה הביתה, והיא גרה בדרום של דרום תל אביב. היא העדיפה ללכת לשם מאשר שנהיה באיזור הפיגוע. לא הבנתי את זה".
זה נשמע שאת מתארת סיטואיציה במסגרתה כל הסביבה עומדת על הרגליים ונלחצת. את מרגישה שזה שונה מהאופן בו הסביבה הירושלמית מגיבה לאירוע טרור?
"כן יש הבדל. תראי, בדיעבד כשאני חושבת על זה, נלחצתי יותר מאשר כשקורה משהו בירושלים. בירושלים יש תחושה שתמיד החיים קצת יותר שבריריים, ובתל אביב יש יותר תחושה של חופש, אז זה אחרת. בכל אופן, בסופו של דבר הלכנו לסבתא שלי, שגרה באזור של הפיגוע. כולם שם היו לחוצים. מלא אנשים מתרוצצים, ופתאום מדברים אחד עם השני."
זה שונה ממה שקורה בירושלים?
"כן זה שונה. בתל אביב אנשים לא מדברים אחד עם השני, הם מדברים דרך מסכים. אבל מה שהכי הדהים אותי היה הפלאפונים. אנשים צילמו עם האייפון שלהם אנשים בורחים כדי שתהיה להם תמונה אומנותית לעלות לאינסטגרם. כל ההיפסטריות בורחות ומצלמות".
נאור תלמיד שנה ג' לכלכלה ויחב"ל באוניברסיטה העברית, מספר על החוויות שלו: "הייתי בבית באותו רגע. חזרתי מביקור אצל אחותי. הופתעתי שיש משדרים מיוחדים. זה היה נראה לי פיגוע יחסית מוזר. בכלל לא הייתי בטוח אם זה על רקע טרור."
למה?
"כי אני רגיל שפיגועים כאלה, במיוחד בתל אביב. הם לא בירי. כי אם קורה משהו בבית קפה זה מתקשר לי לפיצוץ. ובטח כשלא תופסים את המחבל. זה גרם לי לחשוב שזה לא על רקע טרור. אבל כנראה שדברים משתנים".
הרגשת הבדל בין להימצא בתל אביב ולשמוע על פיגוע שמתרחש בעיר לבין להיות בירושלים ולשמוע על פיגוע שמתרחש בעיר?
"כן. אני יודע שאני אף פעם לא אמצא את עצמי בדיזינגוף בצהרי יום שישי. באופן כללי אני פחות אוהב להיות בדיזינגוף. ואני מתחבר יותר לסגנון הרגוע של ירושלים. אז בגלל שאני פחות מסתובב באזור, התחושה שונה".
מה זה אומר להרגיש יותר ירושלמי ופחות תל אביבי?
"קודם כל אני חושב שיש בי קצת פחות פחד ממקרים כאלה מאשר הפחד שיש לתל אביביים. אני גר במעונות, אני רגיל לשמוע יריות ואת המואזין. ובכללי אני פחות מתרוצץ בתל אביב, פחות מחובר להוויה הזו. בנוסף לכל זה מרגיש לי שסיקור על פיגוע בתל אביב הוא תמיד יותר מוגזם, אז אני נוטה פחות להתרגש. הסיקור על תל אביב תמיד יהיה יותר חזק מאשר על יישובים קטנים וכדומה. אז יש לי מין תחושה של ביקורתיות כלפי התקשורת".
יש לך תחושה שהתקשורת עושה מהאירועים בתל אביב סיפור יותר גדול מאירועים שמתרחשים במקומות אחרים?
כן בגדול כן. לא בטוח שבמקרה הזה. אבל קיימת נטייה כזו.
אתה מסכים עם הכינוי\תיאור "בועה תל אביבית"?
"אני חושב שבאיזשהו מקום ממסגרים את תל אביב כמקום בועתי, בתקשורת. אני לא חושב שיש משהו בתל אביבים עצמם שהוא בועתי. אני חושב שזה פשוט איך שתל אביב נתפסת, הרבה צעירים רוצים להיות תל אביבים, ויש תפיסה של בטחון בתל אביב. לדעתי מעניקים לעיר הזו חשיבות מוגזמת, והריבונות שלנו בירושלים צריכה להיות יותר חשובה מאשר בתל אביב. שתיהן חשובות כן? אבל באיזשהו מקום קצת מקומם שבירושלים חיים בפחד, והדיבור התקשורתי סביב תל אביב הוא כל כך גדול גם בזמן שאין פיגועים. לדעתי צריכים לשאול את עצמנו אם היינו מתייחסים לפיגוע הזה באותה צורה אם הוא היה מתרחש בירושלים, ויותר מזה, בהתנחלות".
