בסיפור הזה מתערבבים אמנית מקרית שלום, צמחי עזובה עליהם היא חלפה במהלך טיולי האופניים שלה בדרכה לסטודיו. סיפורים קבליים של רבי שמעון בר יוחאי ופרויקט אומנותי יחודי שמנסה ברוח התקופה לחבר בין הדתות השונות וגם אב כנסייה אמיץ אחד מכנסיית הדורמיציון שהסכים על אף שספג בעבר גילויי שנאה מיהודים קיצונים, הסכים להציב עבודות אומנות עכשווית בחלל הכנסייה שלו
איתן אלחדז ברק
פסטיבל 'מנופים' הוותיק והמוכר יצר בעקבות 'המצב' מיזם אומנותי שעוסק בחיבור ושותפות בין דתית בשם 'להאמין' במסגרתו הציבו אמנים עכשווים עבודות שהם יצרו לכבוד התערוכה ואשר הוצבו לראשונה ובאופן תקדימי בחלל כנסיית הדורמיציון. אחת העבודות שייכת לאמנית אסתר שניידר שיצרה ציורים של צמחי עזובה, כאלו שהיא רואה בדרכה לביתה לקרית שלום מהסטודיו שלה. המראה הזה של צמחים אשר מוצאים דרך לגדול מתוך הקרקע הקשה והבנויה היטב הצית את דמיונה.
מבט בוחן יותר אל הצמחים גילה לה עולם ומלואו של צמחי מרפא עם אזכורים במקורות היהודים . עבודתה של שניידר מוצגת בקריפטה של כנסיית הדורמציון ,סביב פסלה של מריה הרדומה המוצבת במרכזה. הברית החדשה לא מספרת מה עלה בגורלה של מרים אימו של ישוע. בעקבות כך התפתחו מסורות שונות. אחת מהן מציגה את הר ציון כמקום שבו היא הלכה לישון את שנתה האחרונה. ממנה לא התעוררה. עוד מסופר באמונה הנוצרית כי שקברו עת מרים, חזרו השליחים אל קברה ולא מצאו בו דבר מלבד צמחים עזובים.
פסטיבל מנופים ירושלים מציג השנה את הפרויקט התרבותי הגדול והפומבי הראשון בישראל מאז ה-7 בו אמנים ערבים ויהודים יוצרים יחד, וקוראים לחזור לחיים משותפים, ולשלום.
הפרוייקט יוצג על הר ציון- בירושלים העתיקה, המכונה גם "הוותיקן של ישראל". מקום עלייה לרגל לשלוש הדתות – היהדות, הנצרות והאסלאם.
הבחירה בהר ציון, מקום הנושא איתו מטענים היסטוריים ודתיים רבים מבקש להעלות את האפשרות לקיים צורות חיים מרובות, תוך כיבוד מנהגיהם ואמונתם של האחרים והאחרות, בין שהיא דתית ובין שהיא אזרחית.
התערוכה / הפרוייקט "להאמין" מבקש מאיתנו לחזור להאמין שוב, ביכולתנו לחיות יחד על אותה האדמה, בשלום.
הפרוייקט הוא חלק מפסטיבל מנופים ירושלים – שייפתח ב- 9 ביולי למשך 5 ימים. הפסטיבל מכריז על פתיחת עונת התרבות
